להיות בהווה 3

[david999]

להיות בהווה 3

שלום . המשך .... רציתי לטפל במסגרת המאמר על הקיום בבהווה , במושג ``רשע`` רשע על פי התורה , בהגדרתה הנרחבת ביותר , הוא היורד לעולם הרואה רק את עברו הקיומי כמציאותו . ובהגדרה מצומצמת יותר הוא זה שאינו פועל לפי ליבו כצו קיומי אלה מכניס מקום של שיקולי דעת (טוב ורע) . ועל כך אמרו חכמינו בכל לבבך דעהו . גם כשליבך נוטה על פי שיקולי דעת האפשריים (טוב ורע), אזי גם בלבבך הטוב וגם בלבבך הרע דעהו . אל תחשוב שאתה הוא העושה החושב המצליח , אלה היה ענו . ולפי התורה ``ענו`` הוא מי שבעולם מתהווה כמתקיים נטו , ללא חשיבה המשתייכת אליו אלה החשיבה והרגש התחושות וכו` עוברים בתוך הכלי העצמי , ואין הוא זוקפם לזכותו , כי אם מחפש את דרך הביניים בתוך עצמות הכלי , וזאת כפי היכולת העוברת וניתנת לו . קצת שונה ממה שהורגלנו לחשוב הלא כן. דוד

 

[Tal_Ya]

* אנו בבית, באחדות המוחלטת.

* הנהר מצוי בכל מקום בעת ובעונה אחת. הכל הווה בבת אחת. הכל שלימות אחת. אין זמן, מקום או מצב, שהאחדות המוחלטת נעדרת ממנו. * העולם אינו שרוי בדרך הארוכה אל השלמות. הוא שלם בכל רגע. הוא באחדות מוחלטת. * הרמוניה היא הידיעה על אחדותו הנצחית של היקום. בת שחוק של אחדות. *החכמה היא נכונות התודעה, להגות את מחשבת האחדות בכל מצב. * מודעות היא ההשלמה עם זרם החיים. זרם ההתהוות. * אין אנשים רעים! יש אנשים מפוחדים!!! לא מודעים!!! * עינויי הנפש והחרדות למיניהן, הסבל למינהו, כלום אינם אלא זמן?! ברגע שיפוגו הרהורי הפחד, נגבור על כל דבר ``עוין``. * אי אפשר לאיים על האמת. שום דבר שאינו אמת- לא קיים. זוהי מהות השלווה, הנובעת מן האחדות המושלמת. * אין שום בעיה, שהפתרון לא נמסר כבר ביחד איתה. עלינו רק הכיר בו. * תוך כדי התבוננות פנימה, אפשר לבטל את הזמן ולראות בעת ובעונה אחת, את החיים כולם. את השלמות. * כל דבר הוא בהכרח כמות שהוא- נחוצה רק הסכמתנו. רק נוכחותנו. רק השלמתנו- מתוך אהבה. * אי אמון, אינו מצב של העדר אמונה, אלא אמונה בלא כלום. * ההתפכחות, אינה אלא הכרה וכלל אינה שינוי. * תחושת הנפרדות (אגו), היא מחשבה מפחידה * האמונה במציאותו של ``אני`` נפרד. או האמונה ב``אני`` שאיננו אמיתי, אלא מזויף ושנעשה כתחליף ל``אני`` שיצרה האהבה המוחלטת = אגו. * האגו הוא סימן ל``אני`` מוגבל ומופרד, שנולד בגוף לסבול ולסיים את חייו במות. הוא הרצון הרואה את האחדות המוחלטת כאיום. *אגו = מחשבת הנפרדות שנתנה קיום ל: חטא, פחד, אשמה. *אגו = בערות. *אגו = גוף *אגו = חמישה חושים *אגו = בעיות פסיכולוגיות *אגו = קארמה *אגו = חסך (חוסר) * אגו = הזדקקות למילוי החסר *אגו = עמדת נחיתות *אגו = תחושת מאויימות *אגו = מנגנון הגנה *אגו = התקפה *אגו = למידה דרך השוואה *אגו = כל מה שמשתנה *אגו = כל מה שלא זז (תקוע). *אגו = פחד !!! * האחדות המוחלטת, לא בראה את הפחד. אנו בראנו אותו. * כפי שהחשיכה, היא העדר אור, כך הפחד, הוא העדר אהבה. * הפחד נקש בדלת- האהבה ענתה…. אין אף אחד! * הידיעה, שאנו נאהבים על ידי האחדות המוחלטת, היא ככוכב זוהר בשמי רקיע נצחי. * האחדות המוחלטת, האירה את התודעה שלנו והיא שומרת אותו במצב מואר, באמצעות העצמות המודעת. כי היא האור הגנוז בתוכנו. * מאום מכל מה שאנו עושים, חושבים או יוצרים- נחוץ באמת על מנת לבסס את ערכנו. * בכל מצב, בעזרת כוחנו, אנו משיגים לא כלום. אפילו באהבה, זאת האהבה שעוברת דרכנו. L&L TALYA

 

[david999]

מסכים אבל מדייק

שלום , זויות שונות של הקיום עצמו מופיע בתורה , כפתיחה של שבעת ימי בריאה , ואופן התקימותם היחסי של ששת ימי המעשה ביום הבריאה האחד , שעדיין מתקיים כאן ועכשיו , רק יום אחד לבריאה נקודה . איך החלוקה של היחסיות ביום האחד מגולמת בתפישתינו וקיומינו , זו הנקודה , ועל זה אמרו חכמינו כדוגמא : שהדיבור שאנו מדברים קודם לבריאת העולם , ואיך אפשר לגלם בחיינו את האחדות הזו של היום האחד , להיות אור ולצאת מהחושך , לדוגמא : כשאדם שמח זה לא קשור לגיל שלו לסטטוס החברתי והחומרני שלו , זה קשור לקווי דמות ליבו התלויים ביום האחד , והוא ההווה והקיום של הנצח בו האושר והטוב שוררים . שאר קווי דעתו לגבי העולם שלא יושבים באחידות אם ליבו הם מקור כל הצער המחלות התאונות הסבל והמהוות . ובלשון התורה ``עץ הדעת טוב ורע`` לעומת עץ החיים שהוא דמות וצלם הלב השלם בו חיים לנצח באושר באור . היציאה מתוך עץ החיים מהאור וכניסה לעולם הדעת טוב ורע חושך בו הצלם והדמות האלוקית אינם באחדות וחשיכת עולם הדעת טוב ורע היא מנת חלקו של האדם שלא חיי דרך עץ החיים . החווה את ימי הבריאה מתוך שאר ששת ימי המעשה היחסיים ליום האחד , מה שמכונה בבורות של מיסטיקנים ואנשי רוח עידנים , שבהם שלטון דעת טוב ורע יחסי כלומר עולם של חושך הדעתנות , ולפי התפישה היהודית אסור לראות את פני הדברים כך . כאילו אנו באנו מהחושך של אטלנטיס או למוריה או שאר חשיכות ועידנים , אנו בנו מהאור שביום האחד וזהו . ולגבי התפישות המדעיות של ימינו למי שמכיר , את המושג נקודת ייחוד , שבה כל חוקי הפיזיקה הזמן והמרחב בטלים כמו ברגע המפץ הגדול או בחורים שחורים או בכל חלקיק של אטום באופן יחסי ככוח החמישי הפועל בתוך האטום כמו חור שחור בתוך כל אטום . וזה מחזיר אותנו לתפישה היחסית של היקום בה ניתן לראות בקיום היחסי , יחסיות קבועה הבאה לידי ביטוי כמרכיב של אחדות אחת לכל היחסיות ביקום , וזו גם התורה החדישה ביותר בפיזיקה הנקראת קריאישניזם , וחישוביה מראים כי האיחוד היחסי המתקיים עד ימינו מציאותינו היחסית ביקום שזו תקופה של כ-ששת אלפים שנה , ושגם לקיומינו היחסי יש סוף במרחב זמן . מה שהתורה טוענת , 5761 שנה בדיוק . כך שאנו לומדים שהמשל הסיפור התנכי אינו משל ואינו סיפור , הוא תבנית התודעה האלוקית כיקום או בשפת המדע תורת השדה המאוחד . ובלשון התורה אור גנוז ודברי אלוהים חיים , והשומעים לדבריו ועושים מצוותיו חיים באושר בתוך הכלי היחסי שלהם ביום האחד , חיים את עץ החיים עבור הכלי שלהם ומקבלים את האלוהים לתוכם , וככל שמקימים את מצוותיו ושמעים לדבריו כך מתעלים מעל המציאות , וחוזרים אל האור , וכמובן ששאר התאוריות והתורות נחמדות אך מקורם בחושך ולא באור . ולמילה בראשית - שפירושה הוא :מתוך עולם מחשכי הדעת בה יש ירידה של פעילות (תנא בפיזיקה)בתוך מרחב-הזמן הנראית לעצמה כפעילות מצטברת של עברה היחסי כתחום בזמן-מרחב =יקום . כלומר לולאה לוגית של תפישה עצמית וקיומית של יחסיות מצטברת בתוך מרחב-זמן סופי . ואם זה עדיין בשפה גבוהה , תזכרו שדבריכם קודמים לבריאת העולם באופן יחסי , ואנחנו עדיין ביום האחד של הבריאה . וכשעושים מצוות ושמעים דברי תורה חיים דרך עץ החיים וצלם הדמות שלמה , הכל הוא אור , וכדברי התורה , ``והיה יהוה למלך על כל הארץ , ביום ההוא יהיה יהוה אחד ושמו אחד `` בהבדל מהארה שהיא אקט האגו המושלם , בתוך האור האחד . דוד

 

[Tal_Ya]

להיות אחד עם האור

היי דוד, להיות אחד עם האור, משמעו, להיות אחד באמת!. להיות אחד עם האור, משמעו, להגיע לגאולה. כלומר, להגיע אל התפישה הפנימית של האיחוד, המאופיינת בהתרחבות הנוכחות של האדם.התפישה הפנימית של היותנו אחד עם האחדות המוחלטת. ההכרה בקשר שלנו עם הדפוס הנרחב יותר ובהבטחה שנתנה על ידי האהבה האינסופית,(ה`), שבסופו של דבר, תימצא הדרך חזרה אל המקור. ההבנה, שכל הדברים חוזרים אל מקורם. שם אין זמן ואין מרחב. זוהי ההבטחה לכל שכל, הסבור שיש לו מחשבות נפרדות, שכל המחשבות שנולדו בזמן, יסתיימו גם הן. היות שאגו= תחושת הנפרדות, אין הוא יכול להגיע להארה. מפני שהארה משמעה- תחושת האיחוד עם האחד. עם אלוהים. כל עוד אתה מדבר על אחדותו של אלוהים בלבד ומפריד את עצמך ממנו, זהו למעשה אגו!!! ...``האגו לא מבין ענווה מהי, והוא טועה לראות בה השפלה עצמית. ענווה פירושה להיענות לתפקידך בגאולה ואי קבלת כל תפקיד אחר. התעקשות שאינך יכול להיות אור העולם אם זהו התפקיד שהועיד לך אלוהים, אינה ענווה. רק שחצנות יכולה לטעון שהתפקיד הזה לא בשבילך נועד. ושחצנות נובעת תמיד מן האגו.`` (קורס בניסים, שיעור 61 פס` 2). L&L TALYA

 

[מלך-בדולינה]

להיות בהווה ?

להיות בהווה זה ההיפך הגמור מלדבר על ההווה או לדבר על להיות בהווה. להיות בהווה זה פשוט - ש.ק.ט. (יעני בלי דיבורים )