להיות או לא להיות????

yochay10

New member
להיות או לא להיות????

אני גרוש וחי בקיבוץ בצפון המדינה. אני אב לילד עם צרכים מיוחדים, הילד פגוע בשיתוק מוחין. ובנוסף לבן אני אב גם לתאומות בנות 3. הדרך או מסלול החיים שנקרא קיבוץ כבר לא מושך אותי אלא, נותן לי את ההרגשה של " במקום דרוך ". אין התקדמות בחיים אלא, מצב סטטי של חיים במשותף. זה כבר לא לעניין. ומאידך, הכרתי מישהי ונוצרה כימיה מאוד טובה, אך היא גרה בת"א, החיים שם מאוד מושכים אותי, יש לי אפשרות לחיות טוב יותר מהיום, יש פרנסה, אהבה, חיים אחרים. אני מעוניין לשנות את הנתיב שלי בחיים, ולנסות ולחיות מחוץ לקיבוץ, וכאן אני חוזר לנושא ולשאלה: האם להיות או לא להיות??????????? אני חייב לציין שלא אני בחרתי בגירושין, ולמען הילדים הייתי ממשיך בנישואיי. למרות שלא הסתדרתי עם גרושתי. האם אני צריך לעצור את כדור השלג המתגלגל לו לכיוון היציאה מקיבוץ, או לקפוא על השמרים ולהשאר עם ילדיי???????????????????????
 

גרא.

New member
yochay10,אתה מצפה מהמשתתפים

בפורום, כולל אותי, שנחליט בשבילך מה לעשות עם חייך? ועוד בפאתוס המלטי "להיות או לא להיות"? ההחלטה על חייך, הבחירה במסלול חיים כשה או אחר, נתונה בידך, היא שלך, ואיש אינו יכול להחליט בשבילך.השיקולים בעד ונגד להשאר בקיבוץ, הם רבים לכל צד.מה שברור הוא שלך אולי תהיה אשה חדשה, וסגנון חיים דינאמיים הרבה יותר מאשר אתה חווה עכשיו. אבל,וכאן יש אבל גדול, אתה מביא איתך לזוגיות החדשה נדוייה, שלא כל אשה תהיה מסוגלת להתמודד איתה לטווח הארוך..לא ברור כלל איך אותה מישהיא שהכרת, תקבל נפשית ובעיקר ענינית את ילדייך..וודאי את בנך הפגוע..אחרי הכל, הם אינם ילדיה הביולוגיים,ויהיה עליה להקדיש המון זמן לילדיך...יתכן גם שלבנך הפגוע קל יותר לחיות ככזה במרחבי הקבוץ, מאשר בדירה קטנה/גדולה בקומה נמוכה/גבוהה בעיר..האם חשבת על כך שהוא עלול להתקל במגבלות רבות שלא היו לו מקודם בקיבוץ??? לכל כיוון שלא תסתכל, יש קשיים,וסיכויים. ומה שאתה צריך לעשות כדי לקבל החלטה זה, לשקול את הרווחים והמחירים שלך ושל ילדיך בכל החלטה שלא תקח..ואז להחליט..להבנתי, יתכן שטוב היה אם החברה העירונית שלך, תחיה איתך ועם ילדיך בקיבוץ זמן מה, כדי לראות אם היא בכלל מסוגלת לקחת עליה את האחריות לטפל בהם..יתכן שתיווכח לדעת, שהאהבה ביניכם, עלולה לדעוך מהר , מהר מדי,להתנפץ ולהתרסק על סלעי המציאות.
 

yochay10

New member
כן.... אני מעוניין בדעות נוספות....

אני מעוניין לראות מה אנשים שאינם מכירים אותי, אומרים על כך. ועוד תודה על תשובתך. ולעניין אהבתי החדשה, היא אינה צריכה לגדל את ילדיי, היא אינה עומדת להחליף את האמא שלהם, אבל היא כבר התנסתה בפגישה עימם, והמפגשים זרמו, כפי שרציתי וציפיתי שיקרה. ברור לי שבתחילת כל דרך , הילדים מפסידים, אבל אם שמתי לי כיעד לדאוג לרווחת הילדים כחלק בלתי נפרד מדרך חיי החדשה, האם בכל זאת אני אמור לשקול את צעדיי ואפילו לא לנסותם???????
 

מנורה

New member
אין לי כל ספק שאתה נמצא

בדילמה קשה וכל המצב שלך איננו קל וכל מה שתחליט היא אחריות שלך אישית. לדעתי אתה צריך ללכת לפי הלב לדבר עם אהבתך החדשה פתוח גם מה שמציק וגם מה שנראה טוב. החים הם מאד קצרים ואם לא תנסה תמיד תרגיש שאתה משלם מחיר יקר ותישאר ממורמר. יש לי ידיד שהיה בסיטואציה דומה (גם עם ילד פגוע) עשה את הצעד הקשה הזה היום נשואי באושר ולמרות כל הקשיים הילד נמצא אצלו זה לא קל. עברו טיפול פסיכולוגי היו משברים אבל ניצחו. הבחירה היא אך ורק שלך.
 

שירן41

New member
../images/Emo91.gif מדוע לא???????

יוסי שלום!!!!!!! לפי דעתי אתה צריך לנסות!!!!!!!!!
לכול הפחות תקבל עוד
אך לפחות ניסתה, ולא תומר מחר למה לא........
תמיד תהיה אב לילדך, אהוב אותם,חבק אותם,דאג להם. אושרך יקרין להם את שימחתך.
ושיר של יואב יצחק
בשבילך. כמה עוד אפשר לנסות מהתחלה ולא נותר עוד זמן וזה נורא חשבתי לעצמי מה קשה היא הנפילה החלטתי לנסות ולא נותרה לי עוד ברירה.
איזה מין עולם ומי קבע בכלל והחיים זורמים לאן הולכים כולם
צריך שוב לנסות ניסו זאת כבר כולם
והחיים זורמים לאן הולכים כולם.
 

nutmeg

New member
חתיכת דילמה!

אין לי שום כלום חכם להגיד כהמלצה רק מה שאולי אני במקומך הייתי עושה. הייתי מבררת אם תהיה לי אפשרות כלכלית לדאוג לילדי אם וכאשר אעזוב. לא פשוט לדאוג לצרכיהם של 3 ילדים בעיר. לפעמים גם אהבה גדולה נקברת תחת עול כלכלי - וחבל. חבל על הטלטלה. האם יש לך אפשרות לנסות לפני שאתה עוזב באופן בלתי הפיך את הקיבוץ? משהו כמו לקחת שנה חופש?
 
למעלה