להיות אהבה-א
פגשתי אותו לפני חודש, אחרי חודשיים של שיחות טלפון. בכלל לא חשבתי עליו בתור אופציה למשהו רומנטי, פשוט כי הוא החבר הכי טוב של חברה מהטירונות, שכבר כתבתי עליה. היא, עד להיכרות איתו כבר שלחה אותי אל מחוץ לחייה. אבל באמת שנתתי לה את המילים, שעד עכשיו אני נאמנה להן- מילות אהבה. אז היה שם הקליק, הפכנו לזוג והתחלנו להתאהב. אז הוא התחיל לספר לי עליה קצת, ודרכו התחלתי להכיר אותה קצת יותר טוב. אמרו לי שלהיות בקשר איתו זה כמו להיות בקשר איתה - רק מדגים את האינטנסיביות בקשר שלהם. בינתיים הפכנו שוב לידידות, ככה לפחות חשבתי. נסעתי אליו לסופשבוע, הוא הרעיף עלי כמויות עתק של רגש ואז נדהמתי ממנה- מכמה שהיא מסרבת לקבל את עצם היותנו זוג. כמה דוגמאות- ביום שבת היא התקשרה כשנסענו במכונית ואמרה שהיא באה לאיזור שלנו כנראה ושנביא לה קולה. אז נסענו וקנינו לה קולה קרה חיכינו לה ובסוף פשוט החלטנו לנסוע אליה. בילינו איתה חצי שעה ואז נסענו אליו לארוחת צהריים. באמצע ארוחת צהריים הוא מקבל ממנה טלפון של - למה לא ענינו לפלאפונים שלנו והיא רוצה שנביא לה פיצוחים. כמו תמיד הוא ביקש את האישור שלי (לא משהו שהרגלתי אותו אליו הוא תמיד מבקש). לא רציתי אבל אמרתי שנלך. נסענו והבאנו לה פיצוחים, ואז היא ביקשה שניסע איתה למחסום שהיא מקימה (במסגרת עבודת השוטרות שלה) במקום קרוב. הוא אמר שאנחנו לא יכולים. כך נהייתי באמצע של שלישייה. כשהוא משוגע אחרי (ורואים את זה אני די בטוחה). אין לי ספק שמה שיש לו כלפיי וכלפיה הוא שונה. מה שמדהים אותי זה החוסר אכפתיות שלה, זה שברור לה שהוא צריך לקפוץ בכל פעם שהיא רוצה משהו. דיברתי איתו על זה (זה אחד הדברים הכי יפים בינינו- אנחנו ממש מדברים על הכל, אמיתיים בלי משחקים) והוא הסכים איתי שזה לא לעניין. אני ממש מקפידה לא להוליך אותו נגדה, לא להגיד דברים נגדה (אני גם לא כזאת) אבל ביקשתי ממנו שישים לה גבולות. מה שמדהים אותי זה הצביעות שלה כלפיי, אני באמת מעדיפה שהיא תתנהג בדיוק כפי שהיא חושבת ומרגישה כלפיי מאשר להרגיש את הזיוף שלה. מרגישים את הזיוף בהרבה רמיזות שלה (ולא מוצדקות כלל לדעתי) לכך שהוא מתנהג אליה לא יפה כשאני לידו. השאלה הכי גדולה שלי כלפי עצמי זה למה זימנתי אותה לתוך החיים שלי ולמה לתוך סיטואציה של הזוגיות הכי מושלמת ובריאה שיכולתי לאחל לעצמי. עדי
פגשתי אותו לפני חודש, אחרי חודשיים של שיחות טלפון. בכלל לא חשבתי עליו בתור אופציה למשהו רומנטי, פשוט כי הוא החבר הכי טוב של חברה מהטירונות, שכבר כתבתי עליה. היא, עד להיכרות איתו כבר שלחה אותי אל מחוץ לחייה. אבל באמת שנתתי לה את המילים, שעד עכשיו אני נאמנה להן- מילות אהבה. אז היה שם הקליק, הפכנו לזוג והתחלנו להתאהב. אז הוא התחיל לספר לי עליה קצת, ודרכו התחלתי להכיר אותה קצת יותר טוב. אמרו לי שלהיות בקשר איתו זה כמו להיות בקשר איתה - רק מדגים את האינטנסיביות בקשר שלהם. בינתיים הפכנו שוב לידידות, ככה לפחות חשבתי. נסעתי אליו לסופשבוע, הוא הרעיף עלי כמויות עתק של רגש ואז נדהמתי ממנה- מכמה שהיא מסרבת לקבל את עצם היותנו זוג. כמה דוגמאות- ביום שבת היא התקשרה כשנסענו במכונית ואמרה שהיא באה לאיזור שלנו כנראה ושנביא לה קולה. אז נסענו וקנינו לה קולה קרה חיכינו לה ובסוף פשוט החלטנו לנסוע אליה. בילינו איתה חצי שעה ואז נסענו אליו לארוחת צהריים. באמצע ארוחת צהריים הוא מקבל ממנה טלפון של - למה לא ענינו לפלאפונים שלנו והיא רוצה שנביא לה פיצוחים. כמו תמיד הוא ביקש את האישור שלי (לא משהו שהרגלתי אותו אליו הוא תמיד מבקש). לא רציתי אבל אמרתי שנלך. נסענו והבאנו לה פיצוחים, ואז היא ביקשה שניסע איתה למחסום שהיא מקימה (במסגרת עבודת השוטרות שלה) במקום קרוב. הוא אמר שאנחנו לא יכולים. כך נהייתי באמצע של שלישייה. כשהוא משוגע אחרי (ורואים את זה אני די בטוחה). אין לי ספק שמה שיש לו כלפיי וכלפיה הוא שונה. מה שמדהים אותי זה החוסר אכפתיות שלה, זה שברור לה שהוא צריך לקפוץ בכל פעם שהיא רוצה משהו. דיברתי איתו על זה (זה אחד הדברים הכי יפים בינינו- אנחנו ממש מדברים על הכל, אמיתיים בלי משחקים) והוא הסכים איתי שזה לא לעניין. אני ממש מקפידה לא להוליך אותו נגדה, לא להגיד דברים נגדה (אני גם לא כזאת) אבל ביקשתי ממנו שישים לה גבולות. מה שמדהים אותי זה הצביעות שלה כלפיי, אני באמת מעדיפה שהיא תתנהג בדיוק כפי שהיא חושבת ומרגישה כלפיי מאשר להרגיש את הזיוף שלה. מרגישים את הזיוף בהרבה רמיזות שלה (ולא מוצדקות כלל לדעתי) לכך שהוא מתנהג אליה לא יפה כשאני לידו. השאלה הכי גדולה שלי כלפי עצמי זה למה זימנתי אותה לתוך החיים שלי ולמה לתוך סיטואציה של הזוגיות הכי מושלמת ובריאה שיכולתי לאחל לעצמי. עדי
