להורים שבינינו

moshe010

New member
יש הבדל בין מוצא הונגרי שהם מאוד חמימים

לבין מוצא פולני שהם מאוד קרירים
 

סוג ב

New member
אז אתה מניח שאני הונגריה?

דווקא הפולנים די שולטים בגזע שלנו.. אבל אולי סבא שלי טעה.. לך תדע
 

עץ שתול

New member
מה, מותר לי לנשק את הילדים שלי???

נזכרתי בסיפור שקרה לי לא מכבר, השתתפתי עם משפחתי באיזה ברית מילה שמסיבות תקציביות התארגנה בתוך בית כנסת. באמצע הסעודה רץ לעברי ילדי המתוקון כשכל פניו מרוחות בריצ', לא יכולתי להתאפק וישר תפסתי אותו והרמתי אותו לגובה פי כדי להצמיד לו נשיקה אוהבת שרק אבא יכול לתת. לאחר הברית סימן לי מישהו שיש לו משהו חשוב לדבר איתי ושאני אגש לצד כדי שאף אחד לא ישמע. ואני כמו חייל ממושמע צועד לאיטי כשכולי מתח וסקרנות לקראת מה שההוא הולך להנחית עלי בעוד רגעי מספר: "רציתי לומר לך שע"פ ההלכה אסור לנשק תינוקות בבית הכנסת כפי שמבואר בשו"ע סימן...סעיף...!!!!
 

mister xy

New member
נשיקה וחיבוק זה לא הכל

הרבה יותר חשוב לכבד את הילד, לדבר איתו בעת הצורך, להתעלם בעת הצורך, והכי חשוב - להקשיב לו בעת הצורך. ילד שמקבל חיבוק ואחרי רגע מקבל צעקות (שלא לדבר על אלימות) אומר לעצמו "לא מדובשך ולא מעוקצך"...
 

אגס 10

New member
אני חושב הפוך

ילד שמקבל חיבוק כשצריך יודע לקבל את הגערה כשהיא צריכה. ילד שיודע שאוהבים אותו באמת,מפנים את הגערה ומקבל את המסר שלה.
 

mister xy

New member
לא דיברתי על גערות מתונות

אני לא חושב שיש אפשרות לגדל ילד בלי לגעור בו בעת הצורך. דיברתי בעיקר על צעקות תוך כדי איבוד שליטה. כמובן שאם ילד ידע שההורים אוהבים אותו יהיה לו קל יותר לקבל הערות, אבל חיבוקים לבד לא מספיקים כדי שילד ידע את זה.
 

אגס 10

New member
ברור

הורה שמאבד שליטה על ילדו בעת שהוא צועק עליו צריכים לשלול ממנו זכות להביא ילד לעולם! ואגב,זה בדרך כלל הדדי,אלו שיודעים לתת אהבה אמיתית לילד זה לא אלה שמאבדים שליטה כשצועקים על הילד.
 
שתי הנושאים באמת מאוד חשובים

חיבוק ונישוק: זה מאוד מזעזע לראות אלה שאוסרים את זה, באזניי שמעתי הורים מבוגרים שמעירים לילשיהם שמדי הרבה מנשקים את ילדיהם. אבל מאידך שמעתי מחבר קרוב שאמא לו היתה נותנת לו נשיקה על המצח גם בשנות הבחרות. באמת כל הכבוד לה. הענין של זהירות מפדופילים זה באמת חשוב מאוד, ואין שום מודעות לזה בציבור החרדי, גם כשכבר קורה משהו וילד מתלונן אז משתיקים את הכל. אני מכיר סיפור מקרוב שאיזשהוא איש ציבור רצה שיטפלו במלמד שנטפל לילידים, ופשוט עשו לו טרור עד שירד מהענין.
 
אצלנו היה גם מלמד

שנגע בילדים אבא שלי גילה אתזה ולא ויתר! והצליח אפלו לשכנע הורים לשלוח את הילדים שניפגעו לטיפול פסיכולוגי למרות שזה לא מקובל בציבור החרדי.
 
איך מחנכים ילד להזהר מפדופילים:

מסבירים לילד שהגוף שלו ברשותו ולאף אחד אסור בתכלית האיסור לגעת בו נגד רצונו! מסבירים שאסור להתקרב לאנשים זרים ואם אנשים זרים מדברים אליהם פשוט להתרחק. אנחנו ההורים צריכים גם לקחת בחשבון שפדופיליה הרבה פעמים יכולה להיות בסביבה הקרובה גם אצל אנשים כן מוכרים שיכולים להיות שכנים, דודים ואפילו אח או אבא. כל אמא צריכה להדריך את הילד/ה שלה להיות גלוי איתה, האמא צריכה לשים לב לכל התנהגות חריגה, סגירות פתאומית, ירידה בלימודים באופן פתאומי וניתוק פתאומי מחברים כדי שיידלקו אצלה האורות האדומים. האמא צריכה להיות אמיצה ולהתמודד בגבורה עם מה שהילד/ה מספרים לה! לא לטאטא מתחת לשטיח ולא להאשים את הילד/ה כמובן, והיו דברים מעולם שאמהות חלשות השפילו את הילדים הקורבנות ולא מיצו את הדין עם הפושעים שפגעו בהם! אם לא בטוחים אפשר להתקשר לער"ן - 1201* ולהתיעץ איתם. אגב, גם לילדים החילוניים לא מתארים יחסי מין מלאים אלא אומרים את אותו הדבר - שהגוף שלהם ברשותם ולאף אחד אסור לגעת בו וגם שצריך לרוץ לספר לאמא על כל מקרה שמישהו ביקש משהו שלא נראה להם, הציע להם ממתק או צעצוע כדי שהילד יגע בפדופיל או שהפדופיל יגע בילד או ילך איתו לאיזה מקום. בקיצור - שלא נדע מצרות!
 
אצלינו

מסבירים לילדים שאסור להם להיות לבד במקומות שקטים, לא ללכת לבד בלילה, והם מודעים לכך שיש כאלה ש'חוטפים' ילדים, גם אם הם לא יודעים בדיוק לשם מה... הם יודעים שאסור להם לדבר עם זרים, לקחת מהם ממתקים, להכנס לרכב לא מוכר וכדומה. במקרה שיש סיטואציה שאני שומע שהם התעסקו עם מישהו לא מוכר, אני מגיב בבהלה, כך שידעו שיש משהו מסוכן. לא בטוח שילדים בכיתה א צריכים לדעת שיש גברים שרוצים לדחוף להם כל מיני דברים, ייתכן שהשיטה שלא מספרים לילדים בדיוק, עדיפה. לגבי חיבוקים ונשיקות, אין בעיה מיוחדת בחברה הליטאית, אבל טוב שהזכרתם לי להתחזק בנושא, אם כי, אני מסכים שילד גדול זקוק בעיקר להרגיש שאוהבים אותו, ונשיקות וחיבוקים זוהי רק דרך אחת מיני רבות
 
אב חרדי אחד שלח לי את זה במסר

מה שאהבתי, זה את הגישה החד משמעית. מצד אחד אזהרה ברורה, מצד שני חיזוק של ביטחון שלהורים אפשר תמיד לספר הכל. "...אני מפגין בפני הילדים שלי את האהבה שלי אליהם וזה כולל חיבוקים ונשיקות. שמעתי על כאלו שלא מתקרבים. לי זה נשמע חולה משהו..... ולגבי פדופילים - ברור שאת המונח אני לא פורס בפני הבנות שלי. הן לא יודעות מהו אונס ומהו פדופיל. הן יודעות שיש אנשים שעלולים מאוד לפגוע בהן, לפתות אותן בעזרת ממתקים ולעשות להן דברים איומים. אני כמובן מוסיף בכל פעם סיפור שאני ממציא. אני מזהיר אותן שלא יקחו אף פעם שום ממתק מאדם שהן לא מכירות ואם משהו מתקרב אליהן בניגוד לרצונן, עליהן לרוץ ולצרוח ולספר לנו על זה במיידית. גם אם אי פעם עשו להן משהו לא נעים עליהן לספר לנו כי אנחנו מאוד אוהבים אותן ולעולם לא נאשים אותן אפילו אם מישהו יאיים עליהן שאם נדע משהו אז נכעס מאוד. הסברתי להן שאנחנו גדולים וחזקים ואנחנו רוצים ויכולים להגן עליהן ולכן הן צריכות לשתף אותנו בכל מה שמתרחש...."
 
למעלה