נסיכת הכוכב
New member
להוציא את האור מהחושך
בכל מצב בו אני נמצאת אני מחפשת דרך לצאת הכי טוב למזער את הנזק למינימלי . זה כמו לקרוע את השמים הכהים, ולתת לקרן אור להכנס ולהאיר אפילו כוכב אחד מספיק להאיר שמים חשוכים זו אימרה שאני המצאתי והכי חשוך רגע לפני עלות השחר , שעולה אור ראשון דברים משתנים כי השמש זוורחת כל יום מחדש, ומאירה את העולם שלנו עברתי המון ימים חשוכים וכואבים , ותמיד התקווה שיהיה בסדר האירה את חיי יכולת הנתינה שלי היא זו המובילה אותי לא מצפה ליד שתוציא אותי מהביצה החשוכה בעזרת הידיים מטפסת מהמקום שאליו נפלתי, למרות הכאבים של הנפילה לא מוותרת מנסה לטפס מעלה בכוחות עצמי, כיום למדתי לבקש עזרה , תודה לאל עוזרים לי מתחילה מחדש לטפס לחיים נורמליים , למרות שכיום תלויה באחרים בשביל הקיום היום יומי שלי , לא מוותרת על כלום , מנסה לשמור על איכות החיים , על הקיום שלי כאדם עצמאי , כאשה חושבת ויוצרת וכל מי שקורא אותי יכול להרגיש בשגיאות הכתב הנובעות מחוסר ריכוז אבל ממשיכה לכתוב להביע את המחשבות שלי במילים , משהו שמשאירה לעולם אפילו אם לא אוציא אותו לאור , הוא ימצא את דרכו לאנשים זה מה מכתיב לי את הכתיבה שלי בפורום ללמד את האחרים לשאוף למחר מואר וחזק יותר לפרוץ קרע באבל העוטף ולהסתכל יום אחרי זה להביט בחצי הכוס המצלאה כי זה מה יש ולהכפיל את הנפתח שלה ולהאדיר את היש על האין
בכל מצב בו אני נמצאת אני מחפשת דרך לצאת הכי טוב למזער את הנזק למינימלי . זה כמו לקרוע את השמים הכהים, ולתת לקרן אור להכנס ולהאיר אפילו כוכב אחד מספיק להאיר שמים חשוכים זו אימרה שאני המצאתי והכי חשוך רגע לפני עלות השחר , שעולה אור ראשון דברים משתנים כי השמש זוורחת כל יום מחדש, ומאירה את העולם שלנו עברתי המון ימים חשוכים וכואבים , ותמיד התקווה שיהיה בסדר האירה את חיי יכולת הנתינה שלי היא זו המובילה אותי לא מצפה ליד שתוציא אותי מהביצה החשוכה בעזרת הידיים מטפסת מהמקום שאליו נפלתי, למרות הכאבים של הנפילה לא מוותרת מנסה לטפס מעלה בכוחות עצמי, כיום למדתי לבקש עזרה , תודה לאל עוזרים לי מתחילה מחדש לטפס לחיים נורמליים , למרות שכיום תלויה באחרים בשביל הקיום היום יומי שלי , לא מוותרת על כלום , מנסה לשמור על איכות החיים , על הקיום שלי כאדם עצמאי , כאשה חושבת ויוצרת וכל מי שקורא אותי יכול להרגיש בשגיאות הכתב הנובעות מחוסר ריכוז אבל ממשיכה לכתוב להביע את המחשבות שלי במילים , משהו שמשאירה לעולם אפילו אם לא אוציא אותו לאור , הוא ימצא את דרכו לאנשים זה מה מכתיב לי את הכתיבה שלי בפורום ללמד את האחרים לשאוף למחר מואר וחזק יותר לפרוץ קרע באבל העוטף ולהסתכל יום אחרי זה להביט בחצי הכוס המצלאה כי זה מה יש ולהכפיל את הנפתח שלה ולהאדיר את היש על האין