להוולד מחדש../images/Emo95.gif (סיפור)
מלאך מרדן ועיקש שהיה פוחז אבל בכל זאת היה בו מן הקסם חשב שבהגיעו שם למעלה יוכל להתבטל לו כל היום לשבת רגל על רגל על איזה שולחן מרחף וככה להתעופף בין העננים במין סתלבט אדיר.. אך כמה הוא טעה.. מי שלא עמד בחוקי מעלה הועמד בבית דין עליון שופט חמור סבר הקשיב לטעוניו ולבסוף הכה בפטישו על השולחן" שמעתי והנה עונשי לך.. עליך להוולד מחדש לעולם.. " ועוד לפני שהמלאך המרדן הספיק להביע תרעומת על רוע הגזירה.. הוא לפתע מצא את עצמו בתוך בטן גדולה נע מצד לצד במים חמימים הוא חייך חיוך גדול.."איזה שופט אוויל ממש סתלבט פה.. הרווחתי מההפקר" אבל אז לפתע הוא החל לשמוע צרחות והוא היה כל כולו בפאניקה.. הוא הבין שככל הנראה הוא עומד להוולד שוב מחדש.. אבל הצרחות הללו של האם העתידנית שלו פשוט גמרו לו על האוזנים.. הוא החל ללחוש לה..."תרגעי בבקשה תרגעי את עושה לי כואב באוזנים".. לא ממש בא לו לצאת החוצה אבל הוא החליט שבמידה והצרחות יגברו הוא יאלץ לצאת מן החממה הזו כמה נחרד לרעיון היציאה.. אבל אז הוא הרגיש לחץ אדיר הוא שמע מישהי צועקת "יששששש לנו פה לידת ואקוםםםםםם"... והלחץ רק הלך וגבר הוא הרגיש את כל הגוף שלו פשוט נשאב... וכל הפנים שלו התעווטו ממש התמתחו ועוד שניה הוא היה נראה כמו אחרי איזה ניתוח פלסטי יקר .. "טוב איזה נודניקים אני יוצא אי אפשר לנוח בכלל".. הוא נפלט החוצה בבת אחת ואז לפני שהספיק להבין הוא מצא את עצמו תלוי באוויר מהרגלים.. ואז שתי מכות חזקות בעכוזו..."אייייייי למה להרביץ למה .. מה עשיתי לכם רע?.. סה"כ נהניתי מהחממה שם.. ובכלל רוצה חזרה לשם.." עוד הוא לא מספיק להרגע.. והוא מונח על איזה מתקן והמתקן קר כמו קרח... והוא צורח מכל הלב צרחות שישימו לב אליו כל זה בכלל לא היה נעים זה היה הסיוט בהתגלמותו...ואז היה חלק שהזכיר לו את השעות הספורות בבטן שהניחו אותו על החזה של האם החדשה שלו.. וואו כמה הוא נהנה מהרגע הזה... היא ליטפה אותו ונישקה אותו היא גם בכתה זה פרט שולי.. את החלק הזה הוא לא ממש אהב והוא בתוך תוכו קיווה שלא תתחיל לצרוח שוב.. ואז מעל פניו רכן אבא והוא נישק אותו וזה ממש לא היה נעים.. היה לו קוצים והוא מלאך מרדן החל לבכות .. "זה פטנט לבכות אני לא מאמין נעשיתי בכיין מקצועי אבל העסק עובד לא רע.. כמובן יש מקום לשיפור .." לקחו אותו משם במין עגלה כזו אבא היה הנהג .. והוא שר בקול בס נמוך בזיוף רצחני שהטריד את אוזניו של מלאך טרדן.. הוא ראה את אבא שלו בשחור ולבן והאמת.. הוא לא היה נראה נורא כל כך "רק שיפסיק לשיר והכל יהיה בסדר" הוא הכניס אותו לחדר ענקי.. "פישש איזה מותרות כל החדר שלי" ועוד לפני שהספיק להתאקלם.. נשמעו צרחות של בכי מכל עבר.. ואז הוא שמע את אבא אומר"אנגי תכיר את חבריך לחדר הם מקסימים כמוך" אבל הוא מלאך טורדן בקושי יכל לשמוע את אבא שלו כל חלל החדר התמלא בבכי מכל עבר.. אבא החנה את העגלה בין שתי עגלות נוספות...נופף לו עם היד לשלום .. והוא "לאאאאאאאאאא אל תשאיר אותי עם חבורת הבכיינים האלו זה פשוט בלתי נסבל..." אבל הוא הלך משם... לא נותר לו אלא להצטרף למקהלה העליזה.. בעגלה לידו שכב איזה תינוק כל כולו צהבהב.. והיה לו מן מכסה משונה עם מנורה כזו.."פססססס בואנה אל תגיד לי שגם אני הולך להכנס לשם כמו איזה אפרוח מסכן..".. התינוק שם לחש לעברו בשקט.."תשתדל להיות בסדר.. ואם תעבור את ה24 שעות האלו ככה אתה לא תאלץ להכנס לכזה.." מלאך טורדן הביט בו .."שקט??? אני אלוף הדממה.. זכיתי בפרס פוליצר לזה.." בצד השני שכבה מישהי דווקא היתה חמודה שקטה כזו.. אבל אז בבת אחת פתחה את הפה והחלה לצרוח כמו משוגעת "את קורעת לי את עור התוף השתגעת היית נחמדה עד לפני שניה ". היא סובבה אליו את ראשה.."שמע אתה תלמד זה לא נעים להיות בחום הזה .. לא נעים בכלל ועם אתה לא צורח אתה יכול להיות שם הרבה זמן.." הוא כבר החל להצטער על היותו עקשן איזה מחיר לשלם להוולד מחדש.. כמה היה נותן להזדמנות חדשה לחזור למעלה זה פשוט הופך להיות סיוט מרגע לרגע....לא היו לו הרבה ברירות זה הדהים אותו כמה מהר הסתגל לשינויים והלו הגיעו בקצב רצחני.. האור שם בחדר מעט סינוור אותו אבל גם לזה הוא התרגל במהירות.. ואז הוא נרדם.. לא הספיק להרדם של ממש ולפתע חש בקור איום.. מישהו הוריד ממנו את בגדיו והניח עליו מכשיר קר מאד "מה קורההההההה לכםםםם אתם נורמלים למה להציק אני ישן?" מישהו הניח על החזה שלו את הדבר הקר הזה וזה פשוט צמרר את כל גופו.. הוא החל לצרוח "נו הפתגם אם אי אפשר לנצח אותם נצטרף אליהם .. יאללה נבכה כמו כולם פה" אבל זה לא עזר כל כך.. לא הספיק להרגע מהדבר האיום הזה לפתע מצא את עצמו על הבטן ומשהו הוכנס לעכוזו.."מההההההה זה עכשיו ?" התינוק הצהבהב גיחך"תרגע מודדים לך חום.. זה עוד מעט יגמר"... וזה אכן הסתיים "תשמע ילו ... יש לי רעיון תזהיר אותי מראש אוקי? כי זה לא נעים ככה טראח בום הפתעות כאלו..".. התינוק הצהבהב חייך.."מחר תבוא אחות תקח אותך לחלון ענקי ממולו יהיו מלא אנשים עם פרצופים מה זה דבילים ינפנפו לך יעשו לך קושי פוצי כזה זה מין סיבוב הופעות..." מלאך טורדני יותר ויותר החל לשנוא את הלידה מחדש הזו .. הבוקר חיש מהר הגיע והוא שוב הובל עם העגלה לביקור אצל אימא ושוב היה רגע כיפי והפעם הפתעה טובה היא הניחה בפיו משהו נעים וטעים וזה גרם לו לנמנום נעים כזה.. ואז שוב הוא נלקח משם חזרה"אוףףףףף למה לא יכול להשאר שם צמוד למה שהיא שמה לי בפה כל הזמן" הוא הוחזר ושוב הפשיטו אותו והרימו אותו על הידים והוא נבהל" צהבהבי מה כעת??? מהר מהר תאמר?" אבל לפני שזה הספיק לומר משהו הוא הוכנס למן אמבטיה .. והוא שוב מצא את עצמו צורח.."אוףףףףף מה זה ???? לא אוהב את זה בכלל!" הוא שמע את התינוקת אומרת לו "זה אמבטיה מתרגלים לזה בסוף זה נעשה נעים דווקא..".. הוא הוחזר לעגלב ושוב הולבש.. ושוב הורם למעלה.. והפעם נלקח לחלון הגדול הוא חייך לעצמו "אהה זה הבנתי חלון מלא אנשים שנראים דבילים זה נראה קל למדי" והוא מצא את עצמו מול החלון מול מלא פרצופים זרים שבאמת נראו דבילים ועוד עם חיוך.. הם נופפו בידיים וחלקם צעקו זה היה קטע מבהיל למדי.. כל הלידה מחדש היתה ענין טראומתי לא קטן.. בכלל הוא יחל לחזור לאימא היא דווקא היתה נעימה כזו מלטפת.. כל השאר היה פשוט רע אחד גדול... המשך יבוא .........
מלאך מרדן ועיקש שהיה פוחז אבל בכל זאת היה בו מן הקסם חשב שבהגיעו שם למעלה יוכל להתבטל לו כל היום לשבת רגל על רגל על איזה שולחן מרחף וככה להתעופף בין העננים במין סתלבט אדיר.. אך כמה הוא טעה.. מי שלא עמד בחוקי מעלה הועמד בבית דין עליון שופט חמור סבר הקשיב לטעוניו ולבסוף הכה בפטישו על השולחן" שמעתי והנה עונשי לך.. עליך להוולד מחדש לעולם.. " ועוד לפני שהמלאך המרדן הספיק להביע תרעומת על רוע הגזירה.. הוא לפתע מצא את עצמו בתוך בטן גדולה נע מצד לצד במים חמימים הוא חייך חיוך גדול.."איזה שופט אוויל ממש סתלבט פה.. הרווחתי מההפקר" אבל אז לפתע הוא החל לשמוע צרחות והוא היה כל כולו בפאניקה.. הוא הבין שככל הנראה הוא עומד להוולד שוב מחדש.. אבל הצרחות הללו של האם העתידנית שלו פשוט גמרו לו על האוזנים.. הוא החל ללחוש לה..."תרגעי בבקשה תרגעי את עושה לי כואב באוזנים".. לא ממש בא לו לצאת החוצה אבל הוא החליט שבמידה והצרחות יגברו הוא יאלץ לצאת מן החממה הזו כמה נחרד לרעיון היציאה.. אבל אז הוא הרגיש לחץ אדיר הוא שמע מישהי צועקת "יששששש לנו פה לידת ואקוםםםםםם"... והלחץ רק הלך וגבר הוא הרגיש את כל הגוף שלו פשוט נשאב... וכל הפנים שלו התעווטו ממש התמתחו ועוד שניה הוא היה נראה כמו אחרי איזה ניתוח פלסטי יקר .. "טוב איזה נודניקים אני יוצא אי אפשר לנוח בכלל".. הוא נפלט החוצה בבת אחת ואז לפני שהספיק להבין הוא מצא את עצמו תלוי באוויר מהרגלים.. ואז שתי מכות חזקות בעכוזו..."אייייייי למה להרביץ למה .. מה עשיתי לכם רע?.. סה"כ נהניתי מהחממה שם.. ובכלל רוצה חזרה לשם.." עוד הוא לא מספיק להרגע.. והוא מונח על איזה מתקן והמתקן קר כמו קרח... והוא צורח מכל הלב צרחות שישימו לב אליו כל זה בכלל לא היה נעים זה היה הסיוט בהתגלמותו...ואז היה חלק שהזכיר לו את השעות הספורות בבטן שהניחו אותו על החזה של האם החדשה שלו.. וואו כמה הוא נהנה מהרגע הזה... היא ליטפה אותו ונישקה אותו היא גם בכתה זה פרט שולי.. את החלק הזה הוא לא ממש אהב והוא בתוך תוכו קיווה שלא תתחיל לצרוח שוב.. ואז מעל פניו רכן אבא והוא נישק אותו וזה ממש לא היה נעים.. היה לו קוצים והוא מלאך מרדן החל לבכות .. "זה פטנט לבכות אני לא מאמין נעשיתי בכיין מקצועי אבל העסק עובד לא רע.. כמובן יש מקום לשיפור .." לקחו אותו משם במין עגלה כזו אבא היה הנהג .. והוא שר בקול בס נמוך בזיוף רצחני שהטריד את אוזניו של מלאך טרדן.. הוא ראה את אבא שלו בשחור ולבן והאמת.. הוא לא היה נראה נורא כל כך "רק שיפסיק לשיר והכל יהיה בסדר" הוא הכניס אותו לחדר ענקי.. "פישש איזה מותרות כל החדר שלי" ועוד לפני שהספיק להתאקלם.. נשמעו צרחות של בכי מכל עבר.. ואז הוא שמע את אבא אומר"אנגי תכיר את חבריך לחדר הם מקסימים כמוך" אבל הוא מלאך טורדן בקושי יכל לשמוע את אבא שלו כל חלל החדר התמלא בבכי מכל עבר.. אבא החנה את העגלה בין שתי עגלות נוספות...נופף לו עם היד לשלום .. והוא "לאאאאאאאאאא אל תשאיר אותי עם חבורת הבכיינים האלו זה פשוט בלתי נסבל..." אבל הוא הלך משם... לא נותר לו אלא להצטרף למקהלה העליזה.. בעגלה לידו שכב איזה תינוק כל כולו צהבהב.. והיה לו מן מכסה משונה עם מנורה כזו.."פססססס בואנה אל תגיד לי שגם אני הולך להכנס לשם כמו איזה אפרוח מסכן..".. התינוק שם לחש לעברו בשקט.."תשתדל להיות בסדר.. ואם תעבור את ה24 שעות האלו ככה אתה לא תאלץ להכנס לכזה.." מלאך טורדן הביט בו .."שקט??? אני אלוף הדממה.. זכיתי בפרס פוליצר לזה.." בצד השני שכבה מישהי דווקא היתה חמודה שקטה כזו.. אבל אז בבת אחת פתחה את הפה והחלה לצרוח כמו משוגעת "את קורעת לי את עור התוף השתגעת היית נחמדה עד לפני שניה ". היא סובבה אליו את ראשה.."שמע אתה תלמד זה לא נעים להיות בחום הזה .. לא נעים בכלל ועם אתה לא צורח אתה יכול להיות שם הרבה זמן.." הוא כבר החל להצטער על היותו עקשן איזה מחיר לשלם להוולד מחדש.. כמה היה נותן להזדמנות חדשה לחזור למעלה זה פשוט הופך להיות סיוט מרגע לרגע....לא היו לו הרבה ברירות זה הדהים אותו כמה מהר הסתגל לשינויים והלו הגיעו בקצב רצחני.. האור שם בחדר מעט סינוור אותו אבל גם לזה הוא התרגל במהירות.. ואז הוא נרדם.. לא הספיק להרדם של ממש ולפתע חש בקור איום.. מישהו הוריד ממנו את בגדיו והניח עליו מכשיר קר מאד "מה קורההההההה לכםםםם אתם נורמלים למה להציק אני ישן?" מישהו הניח על החזה שלו את הדבר הקר הזה וזה פשוט צמרר את כל גופו.. הוא החל לצרוח "נו הפתגם אם אי אפשר לנצח אותם נצטרף אליהם .. יאללה נבכה כמו כולם פה" אבל זה לא עזר כל כך.. לא הספיק להרגע מהדבר האיום הזה לפתע מצא את עצמו על הבטן ומשהו הוכנס לעכוזו.."מההההההה זה עכשיו ?" התינוק הצהבהב גיחך"תרגע מודדים לך חום.. זה עוד מעט יגמר"... וזה אכן הסתיים "תשמע ילו ... יש לי רעיון תזהיר אותי מראש אוקי? כי זה לא נעים ככה טראח בום הפתעות כאלו..".. התינוק הצהבהב חייך.."מחר תבוא אחות תקח אותך לחלון ענקי ממולו יהיו מלא אנשים עם פרצופים מה זה דבילים ינפנפו לך יעשו לך קושי פוצי כזה זה מין סיבוב הופעות..." מלאך טורדני יותר ויותר החל לשנוא את הלידה מחדש הזו .. הבוקר חיש מהר הגיע והוא שוב הובל עם העגלה לביקור אצל אימא ושוב היה רגע כיפי והפעם הפתעה טובה היא הניחה בפיו משהו נעים וטעים וזה גרם לו לנמנום נעים כזה.. ואז שוב הוא נלקח משם חזרה"אוףףףףף למה לא יכול להשאר שם צמוד למה שהיא שמה לי בפה כל הזמן" הוא הוחזר ושוב הפשיטו אותו והרימו אותו על הידים והוא נבהל" צהבהבי מה כעת??? מהר מהר תאמר?" אבל לפני שזה הספיק לומר משהו הוא הוכנס למן אמבטיה .. והוא שוב מצא את עצמו צורח.."אוףףףףף מה זה ???? לא אוהב את זה בכלל!" הוא שמע את התינוקת אומרת לו "זה אמבטיה מתרגלים לזה בסוף זה נעשה נעים דווקא..".. הוא הוחזר לעגלב ושוב הולבש.. ושוב הורם למעלה.. והפעם נלקח לחלון הגדול הוא חייך לעצמו "אהה זה הבנתי חלון מלא אנשים שנראים דבילים זה נראה קל למדי" והוא מצא את עצמו מול החלון מול מלא פרצופים זרים שבאמת נראו דבילים ועוד עם חיוך.. הם נופפו בידיים וחלקם צעקו זה היה קטע מבהיל למדי.. כל הלידה מחדש היתה ענין טראומתי לא קטן.. בכלל הוא יחל לחזור לאימא היא דווקא היתה נעימה כזו מלטפת.. כל השאר היה פשוט רע אחד גדול... המשך יבוא .........
