להגיד לא לילד בן שנה

[avishorp]

להגיד לא לילד בן שנה

לכל משתתפי הפורום שלום אני חדש כאן ואני מקווה שאני לא שואל שאלה נפוצה מדי. בני בן שנה וחודש. הוא מסתובב בבית ולעיתים קרובות עושה דברים כמו למשוך את המפה מהשולחן או לקחת את מכשיר הטלפון ולזרוק אותו. אנחנו מנסים לכעוס עליו, להגיד לו "לא" ו"אסור" אבל נראה שהוא לוקח את זה כמשחק - הוא צוחק וחוזר ועושה את אותו הדבר שוב ושוב. האם יש דרך ללמד אותו מה מותר ומה אסור או ש"זה הגיל וזהו זה"? בתודה, אבישי

 

[limori]

שלום AVISHORP

גם לי יש ילדה בגיל של בנך. מה שאנחנו עשינו על מנת למנוע מעצמינו כל היום להגיד לא ולפחד שדברים ישברו יהרסו יקרעו וכו... פשוט מאד הבית מאורגן בצורה שונה. אין לנו עציצים בבית כך שאי אפשר לאכול את החול ואי אפשר לאכול עלים. אין לנו מפה על השולחן ובטח לא שלטים שמונחים על השולחן - כי אחת האהבות הגדולות של ילדינו היא זריקת השלט לריצפה.

איחסנו בארונות כל מה שהוא בגדר שביר או ניתן להריסה וכך הילדה שלי מסתובבת בבית ואנחנו יודעים שאף נזק לא יכול להיגרם לה או לדברים בבית. עכשיו במידה והיא מגיע לדוגמא לצבעים של אח שלה (היא אוהבת לאכול צבעים)

אז אנחנו מסבירים כמה פעמים שצבעים לא מכניסים לפה מזיזים אותה למקום אחר ונותנים לה אלטרנטיבה אחרת כלומר נותנים לה משחק שכן אפשר לשם בפה. זה יכול לקחת גם 10 םעמים אבל בסופו של דבר הם מבינים. להגיד את האמת אצל הבת שלי זה לא כל כך עובד אך אצל הבן שלי זה עבד מצוין!!! היום לדוגמא היא שוב לקחה צבע והלכה למרפסת התיישבה על הריצפה והסתתרה ואכלה המון צבע. היא טיפוס מיוחד!!!

מקוה שעזרתי בהצלחה!!!

 

[לאה_מ]

גם אני בעד ארגון מחדש של הבית.

הרעיון, לטעמי, הוא לא להסתובב כל היום ולומר "לא" ו"אסור". כדאי לנסות לשים לב כמה פעמים ביום אנו אומרים מילות איסור / שלילה שכאלה, ואם זה יותר מפעמים בודדות, צריך לחשוב על דרך להפחית את המינון. הרי זו לא האווירה שאנו רוצים בבית, נכון? הרעיון של ארגון מחדש של הבית הוא מצויין - פשוט להרחיק דברים מסוכנים או דברים שאנו לא רוצים שהילדים יגיעו אליהם מהישג ידם. בנוסף, כדאי ללמוד כבר מעכשיו לבחור את המלחמות שלך בחכמה - כשאתה מרגיש שאתה רוצה לומר "לא", כדאי לקחת עוד שניה אחת כדי לחשוב למה בעצם אתה רוצה לאסור עליו את מה שהוא עומד לעשות, והאם האיסור הזה באמת חשוב לך. אני אתן לך דוגמא - כשבני הצעיר היה בערך בגילו של בנך, הוא נהג לזחול לעציץ שעמד בסלון, להוציא את האדמה ולפזר על הרצפה בסביבת העציץ. יכולתי לומר לו "לא" כל היום בקשר לזה. אני בטוחה שזה היה הופך את המשחק הזה להרבה יותר אטרקטיבי. במקום זה, החלטתי לוותר בעניין הזה - אז תהיה קצת אדמה על הרצפה בזמן שהוא משחק בזה. פשוט נתתי לו להוציא את האדמה (כמה הוא כבר מוציא? הרי מדובר בחופנים בודדים עד שנמאס לו והוא עובר למשהו אחר...), ואחרי שהוא התרחק משם, טיטאתי את האדמה בחזרה לתוך העציץ. תוך זמן לא ארוך במיוחד המשחק הזה כבר לא עניין אותו יותר, והוא הפסיק עם זה לחלוטין. נראה לי שאם הייתי בוחרת לריב איתו על זה, הייתי מכלה הרבה מאד אנרגיות בשביל כלום. אני מצרפת לך קישור לשני דיונים שהיו כאן לאחרונה בנושא הזה. אני מקווה שתמצא בהם עניין. נשמח לשמוע עדכונים.

 

[סתיו ג]

גם לי היתה בעיה כזו לא מזמן

וגם דיברתי עליה, פה עם החברות המקסימות. והגעתי למסקנה, שהוא עושה את זה בשביל למשוך תשומת לב, אז אני פשוט למדתי לכוון אותו לשחק במקום להרוס את הבית. כל פעם שאני רואה שהוא מתחיל ל"השתגע" אני מוציאה משחק ומזמינה אותו לשחק, ככה כולנו נהנים, כמובן שאני מקפידה לשחק איתו לא רק במצבים האלה, שלא יהפך לדפוס התנהגות, אני משתולל אמא באה לשחק איתי, זה כבר כמה שבועות ככה והולך יופי, כמות ההרס ירדה משמעותית. כמובן שצריך גם לארגן את הבית כך שהוא ירגיש בטוח בו, ולא יפצע.