להביט בנשים?

[בן443]

להביט בנשים?

שלום.
אני בחור בן 21 ויש לי בעיות תקשורת בחברה.

במצב כיום אם אני רואה אישה שמושכת אותי אני מרגיש לא בנוח להביט לה בגוף בצורה מינית או על הפנים ולכן אני לא מסתכל עלייה בכלל.
רציתי לשאול האם זה בנורמה להסתכל על אישה ואם כן- איך? כמה זמן? ובאיזה מקומות וסיטואציות?. שלא תחשוב שאני סוטה או מסוכן.

תודה לעונים.

 

[nirity1]

רצוי לא להסתכל מתחת לקו הצוואר...

אפשר להעיף מבט לזמן קצר! לא יותר מכמה שניות ולחייך....

 

[בן443]

?

אז אפשר להביט על הגוף?
חייבים לחייך?

 

[nirity1]

רצוי לא להביט על הגוף

לא באופן שזה נראה כאילו אתה סוקר אותם. זה מביך נשים. אפשר לעשות מבט כללי אבל לא בצורה שתראה כאילו אתה בוחן אותן. ולא חייבים לחייך ( :

 

[בן443]

אז למה?

אז למה נשים לובשות בגדים חושפניים אם מביך אותם שיביטו בהן?

 

[רירוקס המלכה]

שאלה לעניין!

 

[nirity1]

כי נשים הם עם מסובך

אל תנסה להבין

 

[arana1]

תנסה

נשים,בדיוק כמו גברים,משדרות כל הזמן דרישות סותרות לסביבה,ככה זה אנשים,יצורים מורכבים שרוצים ולא רוצים בעת ובעונה אחת את אותו הדבר,נדחים ונמשכים בו זמנית,נחשפים ומסתירים... ולכן גם אם תענה ותיתן להם/ן בדיוק את מה שהם מבקשים הם יכעסו עליך או ישארו בלתי מסופקים,
זה ממש לא אומר שלא צריך לנסות להבין,
בדיוק להפך,
הכי צריך.

דווקא אוטיסטים נוטים פחות לסבול מהכפילות הזאת ולכן הם נחשבים לישרים וישירים מדי ומילוליים מדי ולכן הם גם נוטים וצריכים למימוש יחסים הרבה יותר פתוח ועדין
לך על אוטיסטיות
הן בדרך כלל סובלות ונהנות וערות מאותה תחושת מבט ויחסו המורכב לגוף
מה שנותן מעט יותר סיכוי לסביבה שתאפשר ראייה ותחושה יותר שלמה ומשלימה

 

[abashel13]

ואח"כ

נשמע את התלונה הקבועה שהגברים לא מבינים אתכם?

 

[abashel13]

אתכן

 

[kagome10]

כי הן חושבות שזה יפה

יש הבדל מהותי בין יפה לסקסי. ויש הבדל בין מבט מחפיץ למבט לא מחפיץ.

הבעיה היא שבחברה שלנו יש מעט מאוד אנשים שמרגישים את ההבדל בין יופי וסקסיות.

לדעתי אין בעיה להביט, כל עוד זה לא מבט מחפיץ, כל עוד היחס הוא לאישה כאל אובייקט ולא כאל סובייקט.

בנוסף לכך, אני מסכימה עם אראנה, וחושבת שזה אחד המקרים בהם החיפוש אחר תשובות חשוב יותר מהתשובה עצמה, ומסכימה גם עם AutismTimesTwo .

 

[arana1]

חשבתי שנשים לא אוהבות להיות "אובייקט" מיני ?

למעשה מעולם לא הצלחתי להבין באמת את ההבדל בין אובייקט וסובייקט
לדעתי מבט שאינו מחפיץ זה מבט שמגלם שיוויון בין האובייקטיבי והסובייקטיבי ואני בטוח שאין,וגם לא היה מעולם, אדם שמסוגל למבט כזה
השאיפה ראוייה ולכן המלצתי על המשך החיפוש
מה שAutismTimesTwo המליץ זה מבטים גנובים,מוסתרים,לעשות אבל לעשות כאילו שאנחנו לא עושים,שזה פתרון נ"ט שמסיבות רבות הוא הכי לא מתאים לאוטיסטים ובכלל אינו רצוי

אין הבדל מהותי בין יופי למיניות
יש הבדל מהותי בין הופעה שמרכזת את תשומת הלב במיניות לבין יופי
אבל זה מה שמוכר וזה נחשב עדיין לכלי שימושי ולגיטימי במסגרת מה שנחשב לכישורים חברתיים
(את מכירה הרבה אנשים שמסוגלים לזהות את בר רפאלי כאחת הנשים הכי מכוערות בעולם ?)

 

[kagome10]

אובייקט - חפץ

להביט על אישה כעל אובייקט זה להביט בה כעל חפץ שסיבת קיומו היא סיפוק צורכי הגבר. מבט כאל סובייקט הוא מבט שמכבד אותה בתור בן אדם מורכב.

מה ש utismTimesTwo מציע זה משחק שיכול להיות נחמד ויכול לא להיות.

וודאי שיש הבדל מהותי בין יוםי למיניות. היום ראיתי פרחי אירוסים ושום. לא היה בהם שום דבר מיני.

מה גן שחשוף נחשב מיני רק בחברה בה נהוג לכסות. בשבטים באפריקה בהם הלסבוש הסטנדרטי לנשים כולל חצאית ללא כיסוי השדיים אי כיסויין לא נחשב מיני.
זו מוסכמה חברתית נטו, ואין לי כבוד רב למוסכמות חברתיות.

האם אני מכירה? לא הרבה. אבל אני בכלל לא מכירה הרבה אנשים. אני לא בשטוה שאני מכירה אפילו אדם אחד. אבל אני יכולה לחשוב על כמה.

 

[arana1]

בפרחים יש משהו מאוד מיני,גם בעצים

הריח והצורה והצבע,
פרח הוא מיניות טהורה,
ועצים הם ארוטים בצורה ממש מביכה
לתחושתי אין יופי ללא תשוקה
אבל השיוך של תשוקה למבט מחפצן הוא בעייתי מאוד אם כי לדעתי זה לא כך כך פשוט כמו שאת כותבת

זה לא משנה שחשיפה היא דבר יחסי ותלוי תרבות כי המסר הוא אותו מסר גם אם הוא מקומי
פשוט בכל מקום הוא מתבטא אחרת

 

[arana1]

אלא שאין סתירה

בדיוק להפך,לי למשל ,לא רק שממש הכי אין לי בעייה עם תפישת קיומי כמשהו שנועד לספק את צרכי האשה אלא שנדמה לי שדווקא דרך התפישה והמבט הזה אפשר לחוש ולהכיר ולכבד את ההיבטים הכי סובייקטיבים של קיומי
אין בעובדת קיומו של האדם לשם סיפוק צרכיו של האחר חוסר כבוד לזהותו ומורכבותו
ולתחושתי חוסר ההבנה הזאת לגבי טבעה המופלא של ההדדיות האמיתית עומדת גם ביסוד האטימות והעיוורון המוחלט כלפי קיומם וזהותם של האוטיסטים בגלל שאנשים מתפארים בעצמאות ומתגאים בזהות יחודית שאם בודקים אותה דרך פרקטיקות היום יום מתברר שכולה פיקציה אחד גדולה

הכחנות,חוסר הרגישות לאחר,חוסר המודעות וחוסר היכולת לבחור מתוך השפע האין סופי של המציאות את הרלוונטי נובעים גם מסובייקטיביות שמתחזה לאובייקטיביות
ואין כמו היחס לאוטיזם ולאוטיסטים ובכלל לחריגים כדי להמחיש נקודה זו במלוא עוצמת כאבה

הבעייה היא לא עם היחס לאחר כאל אובייקט אלא עם העובדה שאנשים לא יודעים בכלל להבחין בין אובייקטיבי לסובייקטיבי
וחוסר ההבחנה הזאת עומד מאחורי הפסוודו מדע והאפלייה והגישה המכאיבה והמרגיזה לאנשים שמחוננים באוטיזם ובכלל לאנשים שמרגישים את החיוניות שביחס אוהב והגון וישר לאדם אחר

 

[AutismTimesTwo]

לא להביט על הגוף כשהן מביטות בך

אבל כשמבטן מופנה למקום אחר, תביט על כל מה שאתה רוצה.
שים לב - שמבטים ניתן להרגיש, אז הן ירגישו שאתה מביט בהן, ואז יפנו את מבטן אליך שוב, ואז אתה חייב להתמקד בפנים שלהן או להסיט את מבטך.
מסובך ? כן, אבל ככה זה עם נשים וגברים

בהצלחה.

 

[arana1]

הנורמה היא סטייה,תקשיב לעצמך

כיוון שהיחס ה"נורמטיבי" לנשים,ובכלל לאנשים, הוא סוטה ומשפיל ומחפיץ ושקרי יש דווקא בעצם שאלתך הכנה ובעובדה שיש לך בעיות תקשורת בחברה סימן מעודד לקיומה של תשוקה ללמוד ולחוות מבט אוהב
זה טוב לשאול אבל עוד יותר טוב זה להטיל ספק בכל התשובות שאתה מקבל

לכל אשה ולכל מצב יש את המבט הנכון לה ולו
אין שום בעייה עם מבט מיני באשה(העולם קיים ועומד על ובזכות המבט הזה,תרתי משמע)
לסוטים החיבור בין הלב והמבט הוא מאוד רופף ולכן הם כל כך מסוכנים אלא שהנורמה שבעצתה את שואל מאלילה בדיוק את האנשים והמצבים האלה
ולכן עצם העובדה שאתה שואל היא חשובה יותר מהכל
פשוט תמשיך לשאול

מי שידע כמה זמן מותר וצריך ואיך אפשר להסתכל על אשה יזכה בחיי נצח
אני מאחל לך שזה יהיה אתה