לדפוק ת'ראש בקיר. |=
אל תצרי קשר עין. את יכולה...קדימה..להחזיק את הראש לכיוון השני. לזכור מה קרה בפעם שעברה.לעצום עיניים, רק לא להביט. טוב, את חסרת אופי לגמרי. ועכשיו כשיש קשר עין אנכי לגמרי- זה את מולו . הגיע הזמן לקחת החלטה. אתמול אמרת, בתאוריה, שכשיגיע הרגע - לא תעשי את זה . אבל תאוריות הן רק תאוריות. ולב והראש לא עובדים לפי תאוריות. רק לפי מומנטום , ואינסטינקטים חיתיים. את יודעת שאם יהיה מגע, אין דרך לצאת מזה . אחרי זה , את מושבתת לתקופה שהזמן לא יכול למדוד. הוא הרבה יותר יציב ממך , הרבה יותר חזק ממך. כשאת תפלי שדודה אל בין רגליו, הוא לא יזוז מילימטר. אמת ויציב. הוא ישאר עומד ויציב. את קמה, מתחילה לפסוע. מעולם מרחק קטן כל כך לא נמדד בזמן ארוך כל כך . ככה זה כשאת יודעת שאת עושה טעות. הכל זז כל כך לאט. כאילו משהו בתוכך מנסה להכריע אותך , להתחרט. אבל את , מתקדמת לעברו. 180 מעלות בינך לבינו. מכאן, כבר אין דרך חזרה. נו...מי אמר שחבר זה לא קיר? זה הקיר בטון הכי עצבני שאי פעם יוצר. (תקראו שוב, הפעם תדמינו שעומד שם קיר)
אל תצרי קשר עין. את יכולה...קדימה..להחזיק את הראש לכיוון השני. לזכור מה קרה בפעם שעברה.לעצום עיניים, רק לא להביט. טוב, את חסרת אופי לגמרי. ועכשיו כשיש קשר עין אנכי לגמרי- זה את מולו . הגיע הזמן לקחת החלטה. אתמול אמרת, בתאוריה, שכשיגיע הרגע - לא תעשי את זה . אבל תאוריות הן רק תאוריות. ולב והראש לא עובדים לפי תאוריות. רק לפי מומנטום , ואינסטינקטים חיתיים. את יודעת שאם יהיה מגע, אין דרך לצאת מזה . אחרי זה , את מושבתת לתקופה שהזמן לא יכול למדוד. הוא הרבה יותר יציב ממך , הרבה יותר חזק ממך. כשאת תפלי שדודה אל בין רגליו, הוא לא יזוז מילימטר. אמת ויציב. הוא ישאר עומד ויציב. את קמה, מתחילה לפסוע. מעולם מרחק קטן כל כך לא נמדד בזמן ארוך כל כך . ככה זה כשאת יודעת שאת עושה טעות. הכל זז כל כך לאט. כאילו משהו בתוכך מנסה להכריע אותך , להתחרט. אבל את , מתקדמת לעברו. 180 מעלות בינך לבינו. מכאן, כבר אין דרך חזרה. נו...מי אמר שחבר זה לא קיר? זה הקיר בטון הכי עצבני שאי פעם יוצר. (תקראו שוב, הפעם תדמינו שעומד שם קיר)
