לגעת

לגעת

איש עלום תווי פניו לא נראים קולו מרטיט נימי נפשי מילותיו ממיסות מרככות.. נפש תאומה מוצאת דרכה במבוכיי נושקת צלקות נוגעת בכוויות מציפה תקוות נשכחות איש יקר כמה רוצה אני לגעת בשפתייך לטעום מרקם עורך למלא ריאותיי בריחך לנשק את שיאיך בוא אלי.
 
אהבתי השיר הזה

הרבה רגש במיוחד אהבתי את הבית האחרון ``איש יקר כמה רוצה אני לגעת בשפתייך לטעום מרקם עורך למלא ריאותיי בריחך לנשק את שיאיך``
 

אורמור

New member
ואת נוגעת...

כשאת כותבת..את נוגעת בכולם ולכולם לא חדלה להתפעל מכישרונך.. התברכת ילדתי היי מאושרת אור
 

*קסנדרה

New member
ואכן, הצלחת לגעת

פסיפלורה גם הפעם הצלחת לגעת, באותו מקום, באותם נימים ובאותה הוויה. מה שאחרים לא מוכנים לומר בקול, את כותבת ומתארת בחום וברגש. אוהבת את כתיבתך קסנדרה
 

mna

New member
נגיעה

אבוא אלייך, ארטיט נפשך, אגע בפנייך, אשק למצחך. והכל יתכן, והלוואי שמהר, שארים השפופרת, וקולך את מוחי ינער. אז נתלכד, במקום מיוחד, ולא ניפרד . . . עד שנהיה לאחד.
 

melalon

New member
עצה מיותרת

שירה יותר מרומזת ופחות ישירה עם תמונות יותר מורכבות תרומם את השירה האישית הכנה שלך לדרגת אמנות או לפחות למסדרון שלה
 
יש אנשים לא מתוחכמים כמותך..

אין לי בלקסיקון מילים גבוהות וארוכות כמו שיש לך... רק מילים פשוטות להביע את מה שיש בי. כמו שאמרת. זו שירה אישית כנה. נטו. בלי ציפויים מיותרים. זה הסגנון שלי :)
 
למעלה