לגעת בהם..

לגעת בהם..

בכל פעם זה אתגר חדש.. בכל פעם זה מחדש בדר"כ זה פעוטות..גילאי 2-3 שהולכת איתם מסלול של שנתיים.. בכל פעם זה לרכוש את אמונם את את ליבם וזה תמיד שיש ילדים שלהם קשה יותר...ובכל פעם הם ניזכרים ובוכים ולגשת לחבק..לתת להם להרגיש בטוח..להרגיש חיבוק שעוטף.. ובכל פעם הבכי המתנשם הזה..שגורם לי לבכות איתם בלי דמע ואז... השלב הזה..של להרדים.. גן-עדן של מלאכים קטנים שנשמותהם נשמעות בשקט החדר.. ויודעת שזה רק ההתחלה. ויבואו עוד חויות של צחוק יצירה ..ריקודים וארגז חול.. והעבודה הזו.. מתישה פיזית..גונבת כלכך הרבה כוחות נפש וסובלנות.. ובטח שלא מוערכת כלכלית.. אך יש בה המון ערכיות המון סיפוק המון המון אהבה.. מגע חיבוק הקשבה.. אוהבת את הילדים ועל מה שהם מעניקים..במיוחד הגיל הזה שנשען עליך כמגן לחיים אוהבת את התחושה הזו..של להריגש את אהבתם אליי את הריצת בוקר שלהם אליי את הישענות הראש שלהם עליי.. את קולם קורא בשמי.. ויודעת.. שיש משהו שבו אני טובה..וזה לגעת בהם..בילדים האלה רואה להם את זה העינים..בחיוך..בבכי שמבקש חיבוק ורוגע.. וחושבת.. מי זקוק יותר למי אני להם או הם לי.. ובכלל..יש איזשהו עוד תחום שיתן לי את כמות האהבה הזו... אולי בכלל..
 

מיKה

New member
לא

אין עוד תחום כזה...שנותן כזו כמות של אהבה, חיוך בלב ושמחה...פשוט אין. איתך בכל מילה שם למעלה
 

ערסlight

New member
לגעת

אם גבר היה כותב את זה... ואפילו שיהיה נשיא... היו מכסחים לו את הצורה.
 
למעלה