לגנות פיגוע

אישלום

New member
לגנות פיגוע

להיות שמאל פירושו לגנות כל סוג של רצח. הפיגועים בתחומי ישראל הם רצח לשמו, התקפה על חפים מפשע. יש אולי מי שסבורים, שיש שתי דרכים להפסיק פיגועים: לפגוע בחזרה, ולגנות. אז למי שהדברים טרם ברורים: הפסקת הפיגועים לא תיתכן ללא הסכם שלום! אוסלו הניח בסיס ראציונאלי להסכם שלום. מתנגדי השלום משני צידי הקו עשו כל שביכולתם לפגוע בו. במצב העניינים הנוכחי הקיצוניים משני הצדדים חוגגים על הדם הנשפך. כל צד מבכה את מתיו וצוהל על אלה של אויביו. האטימות ממשיכה להלום בנו: כותרות העיתונים מספרים לנו כמה כואב לאבד אהוב, הורה, בן, אח. הכותרות שוכחות לציין שהחגיגות של אתמול על ´חיסול מוצלח´ הן השער לאבל של היום. דו קיום פירושו הבנת האחר. תפיסת המציאות של כל הנוגעים לסכסוך, לא רק של עצמך.
 
נראה לי שאפילו השמאל מתקשה לדעת

מה פירוש "להיות שמאל". תדמית שוחרי השלום כבר מזמן אינה מנת חלקכם. כשתיכנס לפורום "די לכיבוש", תראה כמה בודדים ומעטים הם השמאלנים שהעזו לחרוג מדרכם ולגנות את הפשע שבוצע בחדרה, ולעומת זאת כמה רבים הם אלו שעשו שמיניות באויר כדי לנסות להחדיר דמגוגיה פוליטית בתוך נפיחת גינוי רפה, כאילו הפשע בוצע בזימבבווה ולא בלב ליבה של מדינתם. אכן, הכרחי לפגוע במי שחרטו על דגלם את המשך הרצח, המשך פשעי המלחמה, המשך המאבק המזויין. כך התנהלו הדברים מאז ומעולם. מעולם לא הושגה פשרה בדרך של כניעה. כל צד צוהל על המתים של אויביו? סלח לי. מי שירו יריות שמחה לאחר פשע המלחמה הנורא של חדרה היו פלסטינים מטולכרם. לעומת זאת, שום ישראלי לא ירה יריות שמחה ביום בו נהרסו בתיהם של פלסטינים חפים מפשע באמצע החורף (למרות שכמובן אין להשוות את חומרת הפשעים. הריסת בתים אינה משתווה לרצח). שונה הדבר כאשר חוסלו רוצחים. שמחתי מאד על כך שראאד אל כרמי מצא את מותו. קראתי בעבר את הראיון שנתן למקומון חיפאי, בו סיפר כיצד ירה בשני המסעדנים שאכלו לתומם במסעדה בקלקיליה. חיסולו הוא צדק בסיסי שמומש וימשיך להתממש. את מה שלא עושה ערפאת - יעשה צה"ל, וערפאת ישלם את מחיר אי-העשיה. הפלסטינים יכולים לבכות את מותם של רוצחים בני כלבה כמו ראאד אל כרמי כמה שירצו. הדבר לא גורם לי לחוש סימפטיה כלפי המוסר שלהם. חבל מאד שצה"ל הוא זה שצריך היה לחסל אותו, ולא השלטונות הפלסטיניים. חבל מאד שחדל-אישים כזה התקבל שם בכבוד מלכים. הבנת ה"אחר"? "אחר" כזה אין לי שום רצון להבין, ולעולם לא אבין. ההרס והחורבן יימשכו עד אשר ה"אחר" יקבל על עצמו מוסר אנושי בסיסי, ויחזור בו מדרישותיו המוגזמות והגזעניות לגבי ההתנחלויות וזכות השיבה. כמו כן, האוייב לא ירתיע אותנו מלחסל רוצחים.
 
למעלה