לגנאי ולשבח...
בנסיעתי, קראתי שני ספרים, א. "המגדל הגאה" של ברברה טוכמן. ב. "תליינים מרצון בשירות היטלר" של יונה גולדהאגן. זו לא הפעם הראשונה שאני קורא אותם, אבל זו הפעם הראשונה שאני מגיב עליהם
)) אז ככה. צל"ש המגדל הגאה, הוא ספר נפלא, לדעתי הספר היפה ביותר והמוצלח ביותר של טוכמן, היא מתארת את התקופה ההיא (1880 - 1914) בצורה מדהימה, חודרת לפרטי פרטים במאפייני התקופה במדינות עליהן היא כותבת, פשוט ספר טוב. צל"ג תליינים מרצון,ף הוא ספר משעמם פחד, עד כדי כך, שזה נראה לפעמים כאילו עבדו במיוחד כדי להוציאו משעמם, הוא גם לא מחדש הרבה, לי בכל אופן, מאז ומעולם, הרבה לפני שקראתי את הספר הזה, ידעתי שהגמרנים ככלל הסכימו להשמדה, ברור, אחרי שחינכום לראות ביהודי חידק מזיק, החולי של אירופה, הצעד ההגיוני הבא, הוא חיסול אותה מחלה, לא? הוא חוזר על עצמו המון פעמים בספר, הופך במין כישרון זוועתי שכזה את חווית הקריאה בספר למשהו שבא לך לשכוח. חבל, כי אחרי הכל יש לו מה לומר, על אותם גמרנים מבוגרים, שבגרו עוד לפני השלטון הקומוניסטי, על הרג מתוך התלהבות, מתוך רצון עצמי. חבל...
בנסיעתי, קראתי שני ספרים, א. "המגדל הגאה" של ברברה טוכמן. ב. "תליינים מרצון בשירות היטלר" של יונה גולדהאגן. זו לא הפעם הראשונה שאני קורא אותם, אבל זו הפעם הראשונה שאני מגיב עליהם
)) אז ככה. צל"ש המגדל הגאה, הוא ספר נפלא, לדעתי הספר היפה ביותר והמוצלח ביותר של טוכמן, היא מתארת את התקופה ההיא (1880 - 1914) בצורה מדהימה, חודרת לפרטי פרטים במאפייני התקופה במדינות עליהן היא כותבת, פשוט ספר טוב. צל"ג תליינים מרצון,ף הוא ספר משעמם פחד, עד כדי כך, שזה נראה לפעמים כאילו עבדו במיוחד כדי להוציאו משעמם, הוא גם לא מחדש הרבה, לי בכל אופן, מאז ומעולם, הרבה לפני שקראתי את הספר הזה, ידעתי שהגמרנים ככלל הסכימו להשמדה, ברור, אחרי שחינכום לראות ביהודי חידק מזיק, החולי של אירופה, הצעד ההגיוני הבא, הוא חיסול אותה מחלה, לא? הוא חוזר על עצמו המון פעמים בספר, הופך במין כישרון זוועתי שכזה את חווית הקריאה בספר למשהו שבא לך לשכוח. חבל, כי אחרי הכל יש לו מה לומר, על אותם גמרנים מבוגרים, שבגרו עוד לפני השלטון הקומוניסטי, על הרג מתוך התלהבות, מתוך רצון עצמי. חבל...