לגלי ----,-{@

[ט א י ה]

לגלי ----,-{@

ערב טוב! שניםםם עברו אני אפילו בטוחה שאינך זוכרת אותי, השתדלתי להרשם בניק הישן שלי "טאיה" בטח את מתפלאה איך נזכרתי בך או למה החלטתי לרשום לך.. האמת שזה עבר בראשי כבר כמה שבועות ולקח לי זמן לאתר אותך {ולהזכר בכלל בשם שלך } אבל לפני כמה שבועות התחלתי לחלום חלומות מוזרים ואת הופעת לי בחלום. היתה עוד מישהי שאיני זוכרת את השמה, אבל מהתקופה ההיא היא היתה חיילת שהיתה מבקרת אותך המון מה שגם היא היתה מציירת הציור עלה לי בחלום.. ציור של נמר מחולק ב 3 קאנווסים..אני מקווה שאיני טועה! כאילו איזה קול אומר לי לכי לגלי היא הפיתרון שלך..רק היא יודעת את התשובה { זה בטח נשמע לך מוזר או לרבים מכאן } אם את לא זוכרת אותי אז אני לא אכתוב לך ולא אפנה אליך.. אבל אם יש משהו אפילו קטן שאת אכן זוכרת..אז אולי באמת את התשובה ?? .. אגב השאלתי לך כמה ספרים בזמנו..משהו שיזכיר לך עוד

) בידידות רויטל

 

[גילי פרי]

טאיה../images/Emo24.gif../images/Emo13.gif

אם אני זוכרת? צוחקתתתתתתתתת

בטח שבודאי שאני זוכרת, ואפילו הרבה מעבר למה שאת חושבת לפי ההודעה שלך... זוכרת אפילו את הילד המקסים שלך שאסף אז בקבוקים, זוכרת כמה את יפה... "אדמונית".... זוכרת שבאת אלי הביתה לקריאה בקלפים, ואפילו זוכרת מה אמרתי לך שם.... (בית חולים או משהו כזה, ואז סיפרת שאחותך היא אחות.... או מישהי שקרובה לך...) עכו..... החיילת שאת זוכרת, כבר מזמן גדלה (מיטל) ואני לא ממש בקשר עם מישהו מאותה תקופה. הציור עליו את מדברת הוא אריה ענק מחולק לשלושה קנוואסים.... זוכרת כפרה, אפילו שאני מתקרבת לזיקנה

את הספרים שהשאלת, השאלת למישהי אחרת, (פיית הפרחים.... אשקלון...., זוכרת את המפגש שנערך אז בביתה? יומולדת אם אני לא טועה.....) קיצר, ברוכה השווה

עכשיו, ספרי על החלום שבו אני מופיעה לך... לא נשמע לי מוזר, ואני לא בטוחה שתהיה לי תשובה עבורך, אבל סקרנית לאללה

אחלה ערב לנו

 

[ט א י ה]

ואאווו

נכון קראו לה מיטל { בטח גדלה עבר ים של זמן } וזוכרת עכשיו את פיית הפרחים..נכון הינו אצלה .. לפני החלום אני אספר לך קצת רקע שתוכלי להבין .. יש לי בן זוג כבר שנתיים וחצי שסובל ממחלת FMF מעבר לזה יש איזה שהוא צירוף מקרים די מוזר בהקשר המשפחתי למרות שאין בנינו קרבה משפחתית בכלל.. לבן זוגי קוראים ניסים.ס יש לי דוד שנקרא אותו דבר כולל השם המשפחה.. לאמא של ניסים קוראים מזל וגם אשת דודי נקראת ככה.לניסים יש אחות שנקראת אביבה ולדודים שלי היתה בת בשם אביבה שנרצחה בשנת 74 ע"י מחבלים.. לא מספיק כל זה.. לאחורנה הסתבר לי שדוד שלי מאוד חולה ויש לו גם FMF והוא מאושפז המרחק הגאוגרפי מאוד רחוק הדודים מחצור הגלילית והחבר מת"א ואין שם קשר משפחתי אפילו לא קרוב { בדקתי לעומק } מערכת היחסים שלי ושל ניסים מלאה במריבות..שכבר אין לי כוח וניסיתי כמה פעמים להתחיל מחדש ולעזוב אותו אבל הוא בוכה לי { ואני אוהבת אותו המון שקשה לי לראות אותו בוכה או חולה כי אני לא איתו } ועכשיו לחלום .. זה התחיל לפני כמה שבועות התחלתי לחלום פעם על זקן שאומר לי " את התיקון" ונעלם.. ופעם על אישה מבוגרת שאומרת לי "שבעבר רצחתי אותו והיום באתי לרפא אותו" ונעלמת .. לפני כמה ימים את הופעת לי בחלום.. ואמרת לי שיש דברים ניסתרים ותספרי לי הכל..ונעלמת...אתמול שוב הופעת לי בחלום ונתת לי ציור של נמר ואז ביקשת לראות תמונה של החבר ..וזהו.. זה בערך החלומות שלי כבר 3 שבועות .. יש לציין שאני בעבר לא הייתי מאמינה בכלום.. היום?? אולי באמת הרגתי אותו בעבר????????

 

[גילי פרי]

אמא'לה.. מישהו מוכן לעזור פה? איציק

טאיה... קראתי... פעמיים, וחוץ מהאצה של פעימות הלב, ממש רעד ורטט קר בכל הגוף, אין לי תשובה כרגע, הייתי רוצה לסייע ולהשיב, רק לא ממש יודעת מה לומר... תני לי קצת זמן בבקשה, ונראה איך זה מתפתח. בינתיים, אני קוראת למי שיכול ומוכן, להביע דיעה או עיצה, גם לי, וכמובן לטאיה.

אחלה ערב לנו

 

[ט א י ה]

המתנתי שנתיים וחצי מה זה עוד זמן הא

נכון די מסקרן?? כאילו איך כל כך הרבה צירוף מקרים יכול להיות באדם אחד?? תביני אני באמת אוהבת אותו, שכבתי לצידו בבית חולים ואני דואגת ומטפלת בו.. אבל כמה אני יכולה?? אני מרגישה שהוא לא מעריך כלום...לכן אני מיואשת מהקשר הזה ורוצה להתנתק { מלבד זה שהוא המון שיקר לי ובגד באימון שלי } השאלה האם זה הכיוון הנכון? לנתק כל מגע איתו? או להמשיך להיות לצידו ולסבול?? {אם כל האהבה שלי אליו אני מאוד סובלת, מאוד כואבת, בוכה המון בגללו}

 

[גילי פרי]

../images/Emo24.gif ענק יקירה...

ושוב... מבקשת קצת זמן... חייבת לעשות קצת סדר בראש לפני שאני עונה לך... לברר מה בכלל יש לי להגיד על זה....

העובדה שהעלית את זה על הכתב, העובדה ששיחררת את זה מתוכך, לדעתי היא צעד ראשון ונבון... מה הלאה... לא יודעת, האסימון ייפול ואשתף אותך במה שאני חושבת.

אחלה ערב לנו

 

[IBP1]

מישו קרא לי ????

אהלן , החלום שלך מביא את התשובה לך .בצורה פשוטה וקצרה . הרצח בחלום הוא דימוי לכך שאם את תלכי כעת הסוף שלו ,אינו גרוע כמו לכתך. הוא אולי בוגר בשנים ,אך נפש של ילד יש לו. נטישתך אותו במצבו ,תביא אותו לקץ יותר חמור ממות פיזי . האריה /נמר הוא הדימוי שממנו הבנתי את נושא אופיו הילדותי . הוא בעצם חתלתול בגוף של בעל חיים כביר. הוא חדור פחדים שיש להרגיע ראשית.את קו הביטחון האחרון שיש לו. לא הייתי ממליץ כעת לנסות לפנות לקשר חדש ולהיות בקשר עימו. גברים אפילו המתחשבים ביותר לא יסכימו לכך (סינדרום האקס הקדוש). מקווה שעזרתי לך ולו במעט.

 

[גילי פרי]

../images/Emo51.gif איציק על דבריך,

עדיין לא נפל לי האסימון בקשר לנושא הזה, ואני משתדלת שלא לחפור אלא לתת לו להגיע לבד, אני יודעת שהוא ייפול.

טאיה יפה..

יומטוב לכולנו

 

[IBP1]

והנה רמיזא לחכימא......

תחשבי שפתאום בן זוגך ,מזכיר לך על החוויות שהיו לו עם אקסית מיתולוגית שנפטרה וכעת הוא רק משווה בינך לבינה....? לא תחרות הוגנת נכון?

 

[ט א י ה]

אמממ

לא הבנתי.. מה הקשר לאקסית שנפטרה.. אמממ

 

[IBP1]

טאיה זו הייתה דוגמא עבור גילי .

בלי כל קשר אלייך.

 

[גילי פרי]

טוב,, חייבת לך תשובה../images/Emo24.gif

אז... אפשר לסכם במילה אחת, "לחתוך" - אבל אני אסביר. ברור לי שכל ניתוח, הוא בעצם הכרחי, למרות הכאב והסבל שכרוך בו, הניתוח הוא הכרחי ולכן אנו מוסרים את עצמנו לרופאים שיעשו כל שנצטרך על מנת להמשיך הלאה בצורה הכי טובה שאנו יכולים. גם כאן, עם כל הצער והכאב, ואפילו עם כל הרחמים והחמלה שאת חשה כלפי הבחור, אני מציעה בזהירות אמנם, לחתוך את הקשר, לפחות את המסגרת הזוגית. כאילו, אין צורך שלא לראות אותו יותר וכאלה, אפשר להישאר חברים, לסייע ככל שתוכלי ותרצי, ולא מתוך מחוייבות. כשאהבתי מישהו, שהחשבתי לאהבת חיי, היה לי ברור בראש שזה לא נכון עבורי. הלב ניצח והמשכתי עוד חודש, ועוד שנה, ומצאתי את עצמי שנתיים ימים קשורה לאדם שהיה לי ברור שלא באמת תורם לי, שאני לא באמת רוצה. כל פעם ש"ניסיתי" (במרכאות כי ברור לי ש"ניסיון" הוא רק יציאה מידי חובה, וכאשר רוצים משהו עושים. נקודה!) הוא לקח את זה למקום אחר, פעם אל הלב שלי, פעם אל המצפון, פעם לפה ופעם לשם, ואפילו הגיע למצב שבו הוא היה בבית חולים עם אירוע מוחי שנגרם לו כביכול מהלחץ מאחר וסיימתי את מערכת היחסים הזו. אז נשארתי עוד חודש ועוד חודש, והחלטתי בתוך עצמי שאני פשוט חותכת, כי אני חשובה לעצמי, כי אני אוהבת, אבל קודם את עצמי, ולא משום שאני אגואיסטית או רעה, לא כי אני נגדו, אני פשוט בעדי. בחרתי בחיים בעוד הוא היה מוכן לקחת את הקשר הזה עד המוות. לא רציתי למות, ומבחינתי מערכת היחסים ביננו, על כל "האהבה" שהיא הכילה, הייתה בבחינת מוות עבורי. הייתי שם איתו, לא איתי. הייתי עבורו, לא עבורי... התחושה היתה של קשר קרמתי עמוק מאד, כל המסביב שלי תרם לתחושה הזו, ואפילו המפות האסטרולוגיות, הקריאות בקלפים, כל מה שלא יכולתי לחשוב עליו, הצביע על קרמה עמוק שצריך לשחרר. כך הגעתי לאילת....

אז, עם כל הכבוד לקרמה, קודם יש חיים לחיות, והחיים יפים.... יפים לאללה. עכשיו, את מוזמנת לעשות ככל שעולה על דעתך, לדעתי - לחתוך

אוהבתותך רויטל, וכולנו פה עבורך, אם וכאשר תזדקקי או תרצי

שבת

לכולנו

 

[ט א י ה]

איפה???

כפרע עליך הלוואיייייייייייייי אין לי את הכוח לעזוב אותו, אלוהים עדי. אני מנסה מנסה ומנסה הוא לא משחרר אותי { אמר לי שאיתי זה יותר מחתונה קאטולית עד הקבר }. האמת שאני מסתכלת על התמונה של מערכת היחסים שלי איתו אני לא רואה שום תרומה מצידו כלפיי. אני זאת שתומכת, אוהבת, מעניקה, דואגת, משקיעה וכו" וכו".. ואילו הוא? רק מביא לי התקף לב ורב איתי עושה לי דווקא..מצפצף עליי { ברמות על }. דוגמה קטנה לשבוע הזה.. אני עוברת שיפוץ כללי בית היות ואני עדין מתגוררת כאן די קשה המחיה.. אבק בכל מקום ישנים על הריצפה כביסות מפה עד אילת

קשה לי ולילדים.. אז אמרתי לו כמה קשה לי ואני כבר עייפה פיזית ונפשית מהאלגן והוא כתגובה.." תפסיקי לבכות את ממש בכיינית את פשוט מייאשת אותי " ראבק..איפה המילים הנכונות?? אל תדאגי מאמי בקרוב הבית יהיה יפה..חבל שאני רחוק ולא יכול לעזור וכדומה.." איפה המילים האלה הא?? אני יודעת גילי שאת צודקת ואני חייבת לעזוב אותו..אבל איך עושים את זה?? זה קשר אובססיבי וחולני לא מצליחה לנתק את הקשר הזה...אולי הבעיה בי?

 

[IBP1]

אני לא אוהב לדבר על בעיות רפואיות

אבל מהקלפים עולה כאילו יש לו פחד כי הוא הולך למות בקרוב. אני קצת לא כל כך מאמין לזה.... אבל או שהוא שקרן פתולוגי המאמין לשקריו או שהוא סובל מפחד מאוד עמוק מלמות. אני מבין כי הוא נוטל "קולציכין" . אני לא אומר שאת לא צריכה להיפרד ממנו .אני פשוט כמעט מאמין לכך שהוא הולך למות . אני מנסה לשמור על שפיות ולומר שהוא סובל מתסביך גיל המעבר.

 

[ט א י ה]

אמאאאאאאאאאא

אמאאא, רק לא זה.!!! נכון הוא נוטל את התרופה הזאת, והוא באמת מדבר על זה שנמאס לו והוא רוצה למות, אבל אני כבולה.. מה אני יכולה לעשות?? האושר שלי לא חשוב מידי? האם אני לא מספיק חשובה?? אני עושה הכל על מנת שהוא יהיה מאושר ומנסה כמה שיותר שיהיה לו טוב אבל מה איתי?? לא מגיע לי?? אם תגיד לי שאני באתי לעולם על זה על מנת לרצות אותו ורק אותו אני אקבל את זה אני מיואשת בחיי...נמאס לי לבכות בגללו, נמאס לי לא לתפקד, זה פשוט ככה!! אני איבדתי את הרגשות והתחושות שלי

 

[IBP1]

חשבת לשוחח עימו על צרכייך ?

אני לא מדבר רק על מין במובן של צרכים . הפריסה היא עמוקה מאוד כמו מסגרת הבעיה . את בעצם מתוארת כנמצאת לא בפלונטר אלא בכלא מכיוון שאת בחרת לאהוב. אני לא יודע אם זו בחירה לקוייה או לא ,אני יודע שאת לא מאושרת ואם הוא היה אוהב אותך באמת ,הוא היה צריך לפתח את ידיו ולתת לך לעוף ,לשחרר אותך . הבעיה שהוא נורא פוחד על עצמו יותר ממה שהוא פוחד על עצמך. אני לא אוהב לערב מקרים רפואיים וכישוף , אך הצעתי הבאה מהקבלה המעשית ויש עליו היתר לעשותו ע"י אביי ורבא (מגדולי אמוראי בבל ) והוא נקרא בשם "הבדלה דרבי עקיבא " . זהו אומנם טקס לסילוק וביטול כישופים מאוד חזקים .אך מנסיבות מסויימות של דיסקרטיות ,הייתי אומר שרצוי להיעזר בו .... אין בו דרישה רבה של מוצרים ,אך ישנה בעיה קטנה .מי שעורך את הטקס צריך להיות ישר ,הגון ,בלי שום מחשבה רעה אחת אפילו. לא מעשן, לא שותה ולא פוגם בברית. כעת לכי תמצאי אדם כזה במדינה שלנו !

 

[ציפיטפטת]

טאיה ממני אליך..סיפור חיי../images/Emo70.gif

היום כשיחזור היא תאמר לו

מאת: ציפיטפטת 10/03/06 14:26 היום, כשיחזור, היא תשב מולו ותדבר איתו. ככה החליטה. כבר הרבה זמן שהיא רוצה לומר לו.. יותר מידי זמן זה בליבה. היא חשה שהחיים המשותפים שלהם לא זורמים... עומדים במקום... ככה רק מתוך הרגל ונוחות. היא הכינה קפה הדליקה עוד סיגריה, ושיננה במוחה מה לומר, לאן תיזרום השיחה.. ואם יגיד כך היא תשיב ככה...תכננה מהלכי שח מט במוחה. ואולי היא תאמר לו סוף סוף מה רובץ על ליבה. תאמר לו הכל. שגם הוא ידע. ואולי אין טעם? להמשיך.. אולי הם יפרדו איש איש ילך לדרכו. והיא אין לה ניסיון בפרידות. הרבה זמן שהיא כבר מרגישה ככה כמו עכשיו, אבל שתקה. ובכל פעם צץ משהו אחר... פעם הטיול לאילת, פעם האישפוז בבי"ח שהפתיע, פעם החשש בפיטורין מהעבודה, חגיגת יום הנישואין - ה- 10 המתקרב...הילדה שצריכה לסיים יסודי...החתונה של האח... כל פעם משהו תקע אותה מלדבר.. ואולי זה היה בכלל הפחד? שוב ושוב מצאה את עצמה לועסת את זה בתוכה... מחייכת ושוכחת. כאילו שהחיוך הזה יפתור להם את כל הבעיות והכל יסתדר להם מעצמו. בהתחלה היא חשבה שכך זה באמת.. חשבה שהלעיסה הזו היא חלק אצל כל הזוגות הנשואים, ושאם תהיה חכמה ותדע לעבור את התקופות הקשות האלו הכל יחזור על מקומו בשלום. אז היא שתקה. והיא המשיכה לשתוק גם כשחשה שהשתיקה מזיקה לה... כי הרי היא הקיאה מתוכה בכל בוקר את מלאי השתיקה. ותוך תוכה היא קיוותה שהוא ישים לב וידבר בעצמו... שמשהו פה ישתנה. והזמן עבר... והיא ידעה שכלום לא יתשנה ושהדרך המשותפת שלהם הסתיימה ולא תוביל לשום מקום. ועכשיו היא רק ציפתה וחיפשה את הרגע המתאים, אבל הרגע המתאים אף פעם לא הגיע, כי מתי בעצם הזמן המתאים לשיחה שכזו? אז היום, כשיחזור מהעבודה הם ישבו וישוחחו. והיא תאמר לו את כל מה שהיא רוצה לומר לו כבר הרבה מידי זמן. ואולי היא תאמר לו רק שהחליטה על פרידה? היא מעכה את הסיגריה ובדיוק באותו רגע צלצל הנייד שלה. היא הייתה כל כך טרודה במחשבותיה שהיא בכלל לא שמה לב שהוא מאחר להגיע הביתה. ברגע של מחשבות, אבן שהייתה על הכביש... או חתול שחצה את הכביש... השד יודע מה בדיוק קרה שם. והאיש בנייד המשיך לדבר והיא כבר שטה בתוך דימיונה....הנה באות עליה שנים של בתי חולים, ניתוחים, פיזיוטרפיה כיסאות גלגלים.... היא ניתקה את הנייד. שמה בתיקה את הסיגריות המצת הנייד והלכה... הלכה אליו רועדת ודואגת.... להיות איתו.

 

[גילי פרי]

ציפי../images/Emo24.gif בלי מילים...

 

[ציפיטפטת]

../images/Emo25.gif ../images/Emo51.gif גילי ../images/Emo20.gif

 

[גילי פרי]

בדיוק על זה אני מדברת../images/Emo45.gif

איך כתבת: אין לי את הכוח לעזוב אותו אני חושבת שתופתעי לגלות כמה כוח את מכילה, בדיוק ברגע הכי לא צפוי.... נדמה ששוב את מחזקת לי משפט שאני אוהבת לשחזר: לעיתים מושכים אותנו בכוח ממקום כלשהו, שאם לא כן, אנו נשארים תקועים... טאיה מתוקה, את כמו בודקת גבולות עם עצמך, כאילו בתת המודע שלך, את אומרת לעצמך - בוא נראה עד לאן זה יכול לקחת אותי, כמה נמוך אפשר לרדת... ואת יודעת מה, זה גם בסדר מבחינתי, משום שכשתגיעי למקום בו את "לא יכולה יותר" תמצאי את כל הכוח לו את זקוקה כדי לנסוק חזרה למעלה, גבוה יותר מאי פעם. שאלת איך עושים את זה? איך חותכים? בדיוק כמו בניתוח, באופן אוטומט, בלי לערבב רגש כלשהו. לחתוך כמו שחותכים עם סכין בבשר החי... כואב... כואב לאללה, כואב עד שנדמה שעדיף למות, א-ב-ל, אם יש לנו אומץ למות, אז יש לנו גם הרבה מאד כוח לחיות. בעצם, כמי שקצת מכירה את הסיפור שלך, אני יודעת כמה כוח יש לך, יודעת הרבה מעבר למה שאת מוכנה להודות לפני עצמך. את חזקה טאיה, חזקה מהרבה אחרים שאני מכירה.. יש לך ימבה כוח נפשי ופיזי, ונדמה שאת זקוקה לעוד סטירה או שניים בכדי להבין את הכאב. הלא ברור לי שזה יבוא, שתחתכי ואפילו תהיי מאושרת, אבל כנראה שאני רואה קדימה מדי, ואת עדיין נמצאת בתוך הבור. תמצי אחותי, תכאבי ותבכי, מצידי תרביצי לעצמך, כל מה שצריך בכדי להגיע לקצה גבול היכולת... משם - הדרך רצופה אושר... השכילי לבחור בה בזמן.

שבוע טוב לכולנו