לגלוש שעה ביום

לגלוש שעה ביום

אוקיי, אז אחרי תחושת הפספוס של השמש הנהדרת שהיתה אתמול ושעליה כתבתי כאן החלטתי לעשות דיאטה חריפה. כלומר לפחות בימי חול - לא לגלוש יותר משעה ביום. וכדי להתמיד בזה החלטתי על שעה מסויימת בין השעות: 20:00-21:00, כלומר כרגע יש לי עוד 25 דקות. למי שלא יודע, ההתמכרות שלי לאינטרנט היא תוצאה של בדידות. באחד מספרי ה"חוכמה" למינהם קראתי שכדי להתגבר על בדידות צריך לצאת כמה שיותר מהבית. אז היום, בשעות שלפי המתכון של הדיאטה, אסור היה לי לגלוש, התלבשתי ויצאתי לטייל וכמו תמיד רגליי הוליכו אותי אל חנות הספרים הקרובה ובאמת ראיתי שם ספרים מעניינים שהגבירו אצלי את הרצון לכתוב בעצמי. בגלל בעיות כלכליות נמנעתי מלקנות ספר כלשהו ומתוך תקווה להשאיל את אחד מהספרים האלה מהספריה שבה אני מנויה. אבל... על תחושת הבדידות עוד לא התגברתי. תמיד אני מדברת על פרדוקס האינטרנט, שעכשיו אני מרגישה יותר מתמיד: נכנסת לכאן כדי לטשטש את תחושת הבדידות אבל הישיבה מול המסך רק מגבירה אותה. אז יוצאת מהבית וכמובן מהמחשב אבל בסופו של דבר חוזרת לכאן. והכתיבה עכשיו נתקעה לי ואוכל רק לכתוב שאני מקווה שאצליח לעמוד בדיאטה הפעם בלי להשבר.
 
חלבונית יקרה שבילונת מתוקה

נורא נעצבתי ממה שכתב כתבת נורא נגע לליבי ונשמתי בגלל זה טוב שמשתפים אחד את השני כי פתאום אחד שם מראה מול השני אני משתקפת במראה ששמת פה ואני בדיוק כמוך היום נאלצתי לצאת מהקיבוץ לשיעור פיתוח קול בקיבוץ אחר בצהרים ואז חטפתי הלם וסימום חושים מהשמש מהריחות של הפרחים מרבדים מרבדים צפופים של כליל החורש וחרדלים וכלניות בכל הצבעים ונוריות ופרחים צהובים מכל המינים וכליל החורש פורח וכל הגליל כל כך ירוק בכל צבעי הירוקים ואני בהלם: יה פוסטמה אני אומרת לעצמי מה את עושה שם מול המחשב הארור הזה? תראי איזה אביב סוער פראי כמו שכתבה פעם זלדה זל - הוי היופי נתקע כסכין בלב כשחושבים על המתים של היממה האחרונה ממש קשה לראות את היופי הזה הוא מכאיב בלב כסכין אבל אין אפשרות להתנגד לו - האביב כל כך משכר אז אם את יכולה בשישי שבת לצאת לאיזה שמורת אירוסים או לטבע פורח את חייבת לעשות את זה כל הפרופורוציות ישתנו האביב קצר כל כך ומשגע את כל החושים לא פלא שואן גוך התאבד באביב אניחושבת אגב אם לבחור בין התמכרות לטלויזיה ועתונים או לאינטרנט אני מעדיפה את הרשת כי היא יותר אנושית ויותר יצירתית אינטראקטיבית מה שאומרים
 
הביצה והתרנגולת

רציתי לכתוב היום הודעה על השאלה אם האינטרנט כורם לאנשים לבדידות וניכור, או שאנשים בודדים ומנוכרים נכנסים למעגל אובססיבי באינטרנט. אין לי ממש תשובה, אני חושב שזה קצת מזה וקצת מזה. אני למשל תמיד הייתי טיפוס לא כל כך חברותי, גם לפני האינטרנט. מצד שני האינטרנט גורם לי בהתמכרות שלי להיות עוד יותר מנוכר לסביבה הקרובה שלי. הם לא כל כך מעניינים אותי ואני מרגיש שלי אין על מה לדבר איתם ומה שיש להם להגיד לא תמיד מענין אותי. זה מין מעגל כזה שאני לא כל כך מדבר ואז הם חושבים שאני מתנשא ולא מתקרבים, ובגלל שהם לא מתקרבים אני זז עוד יותר הצידה ונשאר עם הבדידות שלי. בקשר לאביב ולעצם העובדה שיש עולם נפלא בחוץ גם אני מדי פעם מוציא את עצמי מהבית עם העכברה, גם כדי לא להיות ליד המחשב וגם כדי להיות יותר איתה. לפעמים היא מתלוננת על זה שאני כמעט ולא מספר כלום כמעט ולא משתף אותה במה שעובר עלי ובמה שעובר לי בראש. כשאני כבר מתחיל לדבר על הדברים היא מודה שחלקם ממש לא מעניינים אותה
אבל זה בסדר כי זה ביננו וזה חלק מהזוגיות שלנו, אז לפעמים היא קצת משתעממת, אבל זה עדיף מאשר אני לא אפתח בכלל. היום העכברה דיברה עם חברה משותפת שלנו. היא נפרדה מחבר שלה שכבר באמת נראה כאילו זה זה ואוטוטו נשמע על חתונה קרובה. מסתבר שגם הוא היה לא רציני/חרא/מתוסבך/דפוק/שרוט (מחק את המיותר) מה שגרם לעכברה להגיד לי שלמרות המגרעות שלי היא מאוד שמחה שהיא איתי ולא בשוק הבשר המתוסבך הזה. לא יודע מה להגיד, אני ממש לא תופס מעצמי כבן זוג אידאלי, אבל כשאני שומע את הסיפורים על מה שהולך בשוק אני באמת מתחיל לחשוב שאולי אני באמת לא כזה בן זוג גרוע כמו שאני חושב לפעמים. אולי במקום ללמד מתמטיקה ופיזיקה היו צריכים לתת שיעורים בזוגיות בבית הספר התיכון. אף אחד לא סיפר לי שזה כל כך מסובך כשהייתי בבית ספר, אני פשוט חשבתי שיש אנשים ש"נולדו" עם זה ואני בין הדפוקים שנולדו בלי. מסתבר שטעיתי וכל התותחים הגדולים כבר גרושים כשאני מחזיק במערכת שלי למרות נתוני הפתיחה ה"בעייתיים". אז מה דעתכם, האינטרנט מגביר את הבדידות או שזה פשוט שאנשים עם נטיה להיות בודדים נמשכים לאינטרנט? עכבר
 
עכבר כתום אתה יודע שהיו פה דיונים

בפורום האם האינטרנט מזרז את בני הזוג להתגרש כי כל מיני נשים נכנסו וסיפרו על בעיות שיש להן עם הבעלים שלהן בגלל האינטרנט אחד נורא מקנא ואחד כבר יצא מהבית אללה היסתור וגם פה היתה שאלה של הביצה והתרנגולת והאם האינטרנט זרז והבעיות היו קודם או שמשהו במשיכה הזאת להתנתק גורם לראקציה שלילית מבן הזוג מזלך שזוגתך לא מקנאה במחשב שהוא גוזל אותך ממנה או שכן והיא מתעלה כי היא מבינה לנפשך ולצרכיך ולא רואה את זה כמשהו נגדה נניח אם ישאלו גבר או אשה האם אתם מעדיפים שבן הזוג שלכם "יבגוד" בכם ובזמן שלכם ביחד עם מחשב או עם מישהו אחר לשכב ולבגוד מממש (למרות שאני בכלל לא מקבלת את המושג "בגידה" וכבר כתבתי פה אלא רק בגידה באמון של דברים שהוחלט עליהם בין שניים) אז בטוחה שכולם יגידו שהם מעדיפים בגידה במחשב
 
התמכרות למחשב - לא מתים מזה

אני לא כל כך בטוח שכולם היו מעדיפים בגידה במחשב. אפילו בארץ יש גבר אחד ששרף את אישתו והילדים כי הוא קינא בה על היחסים הוירטואליים שלה. אז כן מתים, אפילו מהתמכרות למחשב. לתשומת לב. עכבר
 

e-magine

New member
אני פניתי פעם לצ´אט תמיכה

לא חשוב איזה, אבל משהו על רמה מאד גבוהה לדעתי. בכל מקרה, העיסוק העיקרי שם היה מניעת התאבדויות ברשת. סיפרתי לממפעילת החדר שאני מכור לאינטרנט ושזה גורם לי נזקים עצומים. היא אמרה לי: "לא מתים מזה" אז הסברתי לה שבגלל ההתמכרות היו לי ועדיין יש לי נזקים עצומים בעבודה. ושאלתי אותה אם היא שמעה פעם על אנשים שאיבדו סכומי כסף גדולים בעסקים או בהימורים והתאבדו. היא אמרה שכמובן שמעה. רק ככה הסכימה לדבר איתי. מניפולציה מצידי, אולי מכוערת אפילו. אבל זה מה שעשיתי. כלומר, תבינו אותי טוב, מעולם לא היו לי מחשבות אובדניות, מעולם, אך בעחלט הרגשתי שבר כלי, שזקוק לתמיכה. כנראה שעדיין היו לי מספיק כוחות כדי לדרוש את התמיכה הזאת בתקיפות.
 
יה אי זה כל כך מדהים מה שאתה מספר

אגב הפורום תמיכה ההוא היה באנגלית? אני מרגישה נורא הזדהות איתך כנראה שהקטע הזה של התמכרות באמת פוגע בנו באותו אופן אפילו אם אצל כל אחד זה במישורים מעשיים אחרים אבל נראה לי שהנזק הנפשי ומעשי הוא אותו דבר אגב עד היום אי לא סיפרת אם ההתמכרות פוגעת לך בזוגיות למרות שאמרת שבפני אנשים בעולם הלא וירטואלי שלגביהם אתה לא אנונימי אתה כן מכחיש שאתה מכור וגם רציתי לדעת אם לפני האינטרנט או חוץ מהאינרטנט הייתי מכור גם לדברים אחרים כלומר האם במשך כל השנים האלה היו לך גם אובססיות אחרות שלא יכולת כל כך או בכלל לשלוט בהן? מקווה שלא חודרת לך מדי לפרטיות...
 

e-magine

New member
פסדר מאדאם

אני חושב שכן סיפרתי את הדברים שאת שואלת, זה כנראה לפני שהצטרפת לפורום. אז ככה: סיפרתי כרגע על חדר צ´אט לתמיכה ולא על פורום. זה היה בעברית. יש כאלה לא מעט, חלק מאד מקצועיים, חלק יותר חובבניים. כן, וודאי שההתמכרות פוגעת בזוגיות, כי היא זוללת זמן, אני פשוט יודע שבאיזשהו שלב החלטתי לחיות עם ההתמכרות ולתעל אותה בצורה כזאת שהיא תפגע יותר בעבודה שלי מאשר בזוגיות. להגיד לך שזה תמיד מצליח? בוודאי שלא. הרי אתם יודעים כמוני שלפעמים מרגישים את הלחץ העצום הזה, הכל כך מרגיז ולפעמים מבזה, הלחץ הזה של עכשיו אני חייב להיכנס לאינטרנט ושיתהפך העולם . לגבי אנשים שאני לא וירטואלי ולא אנונימי, הרוב לא יודעים ולא יכולים לדעת או לחשוד שאני מכור כי לא יודעים מה אני עושה בדיוק. ככה שאין לי מה להכחיש. מי שחי איתי ומי שעובד איתי, וודאי שיכול לדעת ויודע אבל אם שואלים אותי, אני מכחיש. אבל לאשתי אני לא מכחיש. אם אנשים שעובדים בסביבתי שואלים אני טוען שאני לא מכור ושאני עושה באינטרנט דברים שאני חייב לעשות ותו לא.
 
הסביבה הקרובה שלי יודעת

למרות שגם שם, יש תגובות מחוייכות כאלו של "התמכרות לאינטרנט, נו באמת." כלומר הם לא באמת מתייחסים לזה כהתמכרות וחושבים שאני סתם מנפח את העניין. במקום העבודה ובמקומות שאני "מתנדב" בהם אני לא מדבר על זה, כי יש לי איזו פרסטיז´ה לשמור עליה. עכבר
 
תודה אי על גילוי הלב אבל באמת מה

שסיפרת פה כבר סיפרת כשאני כבר הייתי אבל על אשתך לא סיפרת או שלא זכרתי רק סיפרת שרצית להתכתב איתה פעם בנט על דברים שרצית להגיד לה והיה קשה לך בעל פה והיא לא רצתה ובסוף כתכת לה מכתב אבל למשל לא סיפרת אם לפעמים הילדים רוצים ממך משהו ואתה ברשת וקשה לך להיענות להם ולא ענית לי אם היית מכור גם לדברים אחרים לפני זה או כבר אחרי שהיית בנט או שאתה טיפוס בכלל לא מכור לכלום אלא הרשת זה המקום הראשון בחיים שאתה מתמכר לו זה מה שרציתי לדעת ולא סתם שאלתי זה היה חשוב לי
 
והנה אני בכל זאת כאן

למרות שזה מחוץ לשעות שקבעתי לעצמי אבל במילא עוד מעט אני הולכת לעבודה (עכשיו לפחות אני גולשת מהבית) כך שבכל מקרה אצטרך להתנתק. עכבר, לשאלתך, כבר כתבתי כאן בזמנו שהבדידות והאינטרנט זה פרדוקס. אני נכנסת לכאן כדי לטשטש את תחושת הבדידות ולפעמים זה באמת מטשטש אבל מגיע שלב שזה רק מגביר את תחושת הבדידות ועושה לי יותר רע ואז אני רוצה לברוח מהמחשב. כך שלפחות לגביי, אין לי תשובה ברורה בשאלת הביצה והתרנגולת. לגבי התמיכה וההודאה בהתמכרות, חשבתי על מה שכתבת e-magine וזה די הסביר לי למה אני כל כך מתביישת להודות שאני מכורה לאינטרנט. חשבתי, אם נניח הייתי מכורה למשהו אחר, אם גם אז הייתי מתביישת להודות בזה (גם בקבוצה הטיפולית שבה אני נמצאת לקח לי הרבה זמן לדבר על זה). ועכשיו אני חושבת שהבושה היא מעצם העובדה שנראה לי שהיום עדיין לא כל כך מבינים, לפחות בארץ, את המושג והמשמעות הזאת של התמכרות לאינטרנט. אנשים יכולים להבין התמכרות לאלכוהול או אפילו לטלוויזיה או לשוקולד, אבל התמכרות לאינטרנט זה נראה לי דבר שאנשים לא ממש מודעים לו עדיין. אני נזכרת עכשיו בנער שנכנס לכאן לא מזמן והכותרת של ההודעה שלו היתה: חחחחחח איזה פורום. והיה קשה להבין מה כל כך מצחיק אותו. אבל עכשיו, אני נזכרת בפעם הראשונה שנכנסתי לרשימת הפורומים של תפוז וכשראיתי "התמכרות לאינטרנט", גם אותי זה הצחיק. אז האינטרנט היה ממש חדש בשבילי וכמובן שגם אני לא הייתי אז מודעת לכך שקיים דבר כזה, התמכרות לאינטרנט. נסיון בזוגיות אין לי, אבל היה לי פעם ידיד, עוד לפני שבכלל ידעתי מה זה אינטרנט, שהיה יושב שעות על גבי שעות מול המחשב ותמיד היה מאחר לפגישות שלי ושל חברים שלי איתו בגלל המחשב ואז לא יכולתי להבין את זה וזה הרגיז אותי. היום אני כבר יותר מבינה אותו. אז גם לא תיארתי לעצמי שגם אני אי פעם אתמכר לאינטרנט. והנה עכשיו אני כאן.
 
תהיי חזקה עם מסגרת השעות שקבעת

משמעת וסדר הם השלב הבסיסי להתחיל ממנו את היציאה מההתמכרות. קודם לזה השלב של ההכרה בזה שאת/ה מכור/ה והחשבון האישי של כמה את/ה מכור/ה ולה. בהצלחה. עכבר
 
למעלה