לגור לבד

[מיקי בת המקורית]

לגור לבד

מתארת לעצמי שרובכם גרים לבד והילדים כבר עזבו את הבית ואצלי זה חדש

הגדולים אמנם עזבו כבר לפני שנה אבל הבן הצעיר עד לפני שבוע היה איתי... התחיל ללמוד בפנימיה ומאחלת לו שיהיה לו בהצלחה מכל הלב ועכשיו אני נשארתי לבד... בלי הרעש מסביב שכל כך הייתי רגילה... פתאום הבית מסודר, אין כלים בכיור... אין מוזיקה בקולי קולות... ופתאום מחפשת את עצמי... היו רגעים שכל כך חיכיתי לזה ועכשיו... מתגעגעת לכל זה... איך אתם מסתדרים, התרגלתם ללבד הזה??

 

[Meri היחידה]

מיקי.....בהצלחה לבן הצעיר ../images/Emo57.gif

הסיטואציה שתיארת מאוד מוכרת.ואת יודעת שכל שינוי שקורה מצריך תקופת הסתגלות עד שמתרגלים. אז כן..מתרגלים מתגעגעים ומסתדרים. מוזיקה ...את יכולה גם " להשתגע" ולהשמיע לך בקולי קולות כדי " למלא" את הבית

. ללכת לאיזה חוג שמענין אותך וכך למלא את הערבים. בהצלחה.

 

[צלליתה]

תני לזה זמן

זו לא סיטואציה קלה. פסיכולוגים, בעיקר האמריקאים שבהם, מבחינים בשינוי הזה כאחד המשברים הגדולים, בעיקר בחייה של האישה. אצלי זה הגיע הכל בבום גדול, גם התגרשתי, גם הילדים עזבו את הבית, פוטרתי מהעבודה ועוד ועוד. להגיד לך שהיה קל? ממש לא. אבל מה, בני אדם מסתגלים והשקט הבלתי אפשרי הזה פתאום הפך למוכר ונוח ואפילו נעים. ששקט מדי יש לי אוסף דיסקים גדול ואני מאוד ממוסיקה רועשת. ושמסודר לי מדי אני תמיד יכולה לבלגן בעצמי. אההה רגע. בעצם בלנגים אני עושה גם ככה. כמו שהציעה מרי, תמצאי לעצמך כמה עיסוקים חדשים וחביבים. תראי שיהיה בסדר. נב עד היום בשעה שבע, אם אני לא בבית, אני באופן מנטלי מתחילה להכנס לסחרור של את מי צריך לאסוף מאיפה ומה יש במקרר ומה נאכל לארוחת ערב והאם המים החמים שבדוד יספיקו . פתאום אני נזכרת שאין אף אחד ואין צורך למהר הביתה, ואת יודעת מה, זה אפילו נחמד לי.

 

[מיקי בת המקורית]

הלבד הזה...

גם כשהייתי נשואה הייתי לבד הרבה פיזית/נפשית אני מקשיבה לרדיו, שומעת מוזיקה, יש לי חברות ואני יוצאת וחוזרת... זו הנקודה שכתבת בסוף הודעתך... אני יוצאת פתאום אין לי למי להגיד "חוזרת ב..." אם צריך אותי אני אצל..." "אם צריכים אותי תתקשרו"... פתאום אני לא צריכה להגיד כלום לאף אחד, לא צריכה למהר לחזור כי מחכים... אלו הדברים שמוזרים לי

 

[גאיה ק]

כל ההתחלות קשות

מממממש אינה קלישאה כאן. וכמו עוד עיניינים, בהתחלה זה כואב אח"כ זה נפלא. ככל שתלמדי להנות מזה הרווח הוא לכולם. זו הרי אינה פרידה אלא רק מעבר.. לכל אחד יש את המקום שלו. כל אחד יכול ואמור להתפתח בכיוונים משלו. החכמה היא במה למלא את הריק שנוצר לאחר כל כך הרבה שנים של יחד. בהצלללחה!

 

[ben 911]

מיקי אני מה-זה מקנא בך ../images/Emo10.gif

אצלי עדיין גברים כל העולם ואישתו

 

[ben 911]

גברים = גרים חחחחח טעות טועים

 

[מיקי בת המקורית]

בן...

גם אני חיכיתי לזה אבל לא חשבתי שיבוא לי כל כך מהר ועכשיו שזה בא... לא מוצאת את עצמי... פתאום כולם חסרים לי אז התחלתי לעשות הליכות (כבר מזמן רציתי ולא יצא) במקום לסדר הבית ישנה עד מאוחר כי אין לי את מי להעיר זו רק ההתחלה... צריכה לארגן את השעות אחרת עכשיו

 

[ben 911]

מיקי אני מבין את הקושי ../images/Emo201.gif

שנוצר בגלל השינוי, כל אחד מרגיש את זה באופן שונה. אחד חש ריקנות, השני עצבות, אחר חש שמחה אם את שואלת אותי. אני מייחל ליום הזה שבו אהיה סוף סוף לבד עם עצמי ולא אצטרך לתכנן את מעשי תוך התחשבות בצרכים של הילדים. לדוגמא, אני לא יכול לצאת לטיול היום כי בערב יש אסיפת הורים לילד. ועוד דוגמאות לא חסרות, אז תנסי להנות מהמצב החדש, או תנסי למצות את הטוב למרות הקושי ההתחלתי. אגב היכן את מהלכת? אולי פעם אצטרף אליך להליכה כדי שלא ישעמם

 

[מיקי בת המקורית]

אפרופו טיול

יש סוף שבוע פו"פ והזכירו לי להירשם שזו הזדמנות לצאת מהבית כי כמובן קודם לא יכולתי (ילדים) כשבדקתי את התאריך

כמובן שזה נפל בדיוק בסוף שבוע שהבן צריך להגיע אז כמובן ששוב לא יכולה לצאת