לגור יחד או לא?

לגור יחד או לא?

פרק ב. שכינה שלי. אמא לבן בן 16 הוא אב לבן בן 11. ניכנסו לגור יחד בלי באמת להתחשב בילדים. אין יום שאין בעייה. לבן ה 16 יש קשיים לכבד את בן הזוג..להתחלק באימו..לקבל מרות מבן הזוג לגבי הבית..בכלל גיל קשה. בן ה 11..מנסה להסתדר. והיא שואלת? להתחתן איתו? כי היחסים מאוד מורכבים והדינמיקה בבית בין ארבעתם לא הכי בריאה. תמיד יש בעייה לגבי אחד הילדים והיחסים..ואז יש אצבע מאשימה.. ואני חושבת..איך אנשים ניכנסים לגור יחד למרות שיש אהבה..בלי להתחשב בדינמיקה של הילדים? בינם לבין עצמם ועם ההורים שלהם..מדוע..מדוע לא לגור לחוד..או בקרבה ? מי קבע שזו התבנית? שצריך לגור תחת קורת גג אחת כדי לקיים זוגיות? הרי שיש ילדים בוגרים זה סיפור שונה.. הם ביקורתיים..הם צריכים את הפרטיות שלהם..לא מקבלים מרות מבן זוג שאינו הורה..ותמיד צריך לדרוך על בייצים.. והיחסים שם..מתנהלים באוירה של חשש..כאילו כל רגע משהו הולך להתפוצץ..ולא בגלל הזוג אלא..הילדים. הזוג זה זוג אוהב..רק..ש..הילדים באמצע..ו..לפעמים הם אלו שקובעים את עתיד הזוג..
 

judyr

New member
הממממ

הילידים לא צריכים להיות אלה שקובעים את החיים להורים... ובעניין המרות... לדעתי לא צריך לחפש את מצב קבלת המרות ע"י הילד וההורה "השני" אלא צריך למצוא את הדרך להגיע למצב שבו יש כבוד והקשבה דו-כיוונית זה מצב קשה לילדים לא פחות מאשר למבוגרים.... זו דעתי לפחות..
 
כניראה שהשאלה הזו עולה המון

פעמים. איתך הסליחה ניצת. אך הסיטוציה של שכנתי אמיתית לחלוטין והבעייה אינה בזוגיות אלא בחוסר מחשבה תחילה על מגורים משותפים כאשר לא התחשבו בילדים..נו לפחות זו דעתי.. ומכאן נובעת השאלה. האם שהילדים קטנים יש סיכוי טוב יותר למגורים יחד או שהם בוגרים..הסיכוי לא טוב..בגלל כל מה שמצויין למעלה..?
 
מיכלי

למה סליחה???? הנושא מעסיק את כולנו פחות או יותר ואך טבעי שהשאלה תעלה עבורי אישית השאלה מוצתה אבל זו אני ובודאי יש אחרים וטובים שיש ויהיה להם מה לומר... רק רוצה לומר לך שהמחשבה האישית שלי והרצון למגורים בבתים נפרדים באה בראש וראשונה בגלל הילדים מחוייבת דבר ראשון להם , לרווחתם ולחיים רגועים , שקטים וללא סערות מיותרות (יש בחיינו מספיק סערות גם כך). בכל פעם ששומעת על זוגיות בפרק שני עם ילדים שכשלה ליבי נחמץ ראשית ולפני הכל על הילדים שצרכים לחוות שוב ושוב כשלונות, פרדה ושינוי מהותי בחיים. זו אני , זו דרכי לאחרים מן הסתם יש דעות ודרכים שונות...
 

nekochan88

New member
אלא אם

מדובר ברצון לילדים נוספים......... אני אישית מכירה מקרה של אישה, אם ל 4 ילדים, 2 מהם בני נעורים, שנישאה עוד פעם עם גבר צעיר ממנה וילדה שני תינוקות נוספים..... זה לא פשוט, אבל צריך לדעת לתת לבוגרים את הפיצויים הראויים להם בשל הקשר....
 
אם פעם חשבתי אחרת...

המציאות פותחת לי עיניים. חושבת שמגורים ניפרדים זו תבנית שהיתה מתאימה לי היום. היום שיש ילדים בוגרים...לא חושבת שהייתי להעמיס על הילדים ..חושבת שהם זקוקים לשקט שלהם ולמרחב שלהם..
 

antigone

New member
חושבת בדיוק כמוך ופועלת כך ...

בגלל "טובת הילדים " אבל לפעמים תוהה אם לא מסתתר מאחורי זה , גם קצת רצון סמוי שלי, מעבר למחשבה של לא להפריע לשלוות הילדים... כמובן שיש חסרונות ויתרונות כמו בכל דבר בלקיים זוגיות בבתים נפרדים , כי יש את שני העולמות "הביחד" וגם "הלבד" שכ"כ קשה לפעמים להפרד ממנו...
אבל אני לא בטוחה מיכלי שהם טועים האנשים שעוברים לגור ביחד באיזשהו שלב.. אם יש הרמוניה בין הילדים והבן זוג ואם לא, צריך ליצור אותה לפני....
 
בטח שיש גם רצון "סמוי"

בעצם לשמור על המרחב האישי שלי על הפרטיות שלי על הבאלגאן שלי..זה גם נילקח בחשבון התרגלתי לבלגאן שבא לי לנקות שבא לי לבשל שבא לי לעשות כל העולה על רוחי רק מתי שבא לי.. וזה סופר אנוכי...אז מה? בעצם למה לא? חייבים לנהל בית משק משותף? עשינו זאת שהיינו נשואים וזה לא הלך..למה שילך עכשיו? וחוץ מזה לא שוברת איזון שיש בבית עם הילדים..אז במחשבה שניה אחרי שהיה כאן פעם שירשור ענק בנושא.. חושבת שיש כאן כמה שראו את הדברים בצורה שלי מאוד מתאימה.
 
למעלה