במטוס בדרך לגרמניה
ישבתי ליד משפחה נורווגית-ישראלית שדיברו עם הילדות שלהם חצי בעברית וחצי בנורווגית והתרשמתי שהם מדברים את שתי השפות בצורה מושלמת וזה נשמע ונראה הכי טבעי בעולם. אני חושבת שעם הילדים שלי אדבר עברית ועם האבא ובחוץ נדבר גרמנית. מספיק אנשים גדלו בבתים דו לשוניים (או יותר) ואני באמת חושבת שזה לא ייצור בעיה עבורם. מה שכן בעייתי זה הורים שמחליטים לדבר עם הילד שפה שהיא שפת האם שלהם ואולי הם לא דוברים אותה באופן מושלם, רק כדי לפתח את כישורי השפה שלו. אני באמת לא יודעת אם זה עוזר או לא. אני למשל דוברת צרפתית לא רעה בכלל, וכמובן גם אנגלית מושלמת, אבל אין לי שום כוונות לדבר עם הילדים שלי בשפות האלו. כי העניין אצלנו הוא קצת שונה. זה לא עניין של פיתוח מיומנויות שפה, אלא יותר של מיזוג התרבויות של שני ההורים.