לגדל ילדים לבד

לגדל ילדים זה לא קל

לחיות בלי הילדים זה עוד יותר קשה. כתבת דברים נכונים, רק שאת לא מתבכיינת אלא מציינת את העובדה הזו מנקודת מבטך. לחיות בלי הילדים זה לא קל. לקום בבוקר ולא לראות אותם..לחזור מהעבודה ולא לקבל את החיבוק שלהם..להעביר יותר ממחצית המשכורת במצטבר חודשי ולקוות שהם הנהנים מכך..להגיד לבן הצעיר 'היום אתה לא אצלי'..וכו' אכן כן - לחיות בלי הילדים זה לא קל אבל זה שיקול שנלקח בחשבון..בדיוק כמו השיקול של האישה שצריכה לגדל לבד את ילדיה. נ.ב מותר לשפוט כל אחד על מה שהוא כותב כאן, בטח על הזוגיות שלו מתוך נקודת המבט שלנו כי היינו שם. עם ה'תרגיעו' אני מסכים.
 
הלוואי על כל הילדים - לגרושים ולנשואים

אבא שמרגיש כמוך. והלוואי שכל האבות שמרגישים כך כשהם נשואים, ינצרו בליבם את ההרגשה הזו כשהם מתגרשים, ולא ישכחו להראות זאת לילדיהם.
אינכמוך
 

הילה301

New member
../images/Emo24.gif

ושוב אני מודה מעומק הלב שהתברכתי בגרוש שלי. ולך, תודה. את תמיד מביאה את הפרספקטיבה הנכונה
 

rrredshay

New member
האמת...

ריגשת אותי! אני בדרך כלל לא מוצא זמן לקרוא פוסטים ארוכים, אני מתעייף באמצע... אבל היה שווה
4U
 

עוקצני

New member
2 צדדים למטבע

ויש יותר מדרך אחת להגיב. לגדל ילדים לבד זאת חתיכת קריעה, אין ספק בזה בכלל. ועדיין אני שגרוש כבר 2070 ימים, לא עובר יום אחד שבו לא רציתי שתהיה לי את הבחירה והזכות לעבודה הקשה הזו. אז, אפשר להגיב לך באמפתיה (לא צינית) לקשיים היומיום שאת מציגה כאן בפוסט שכתוב מאד יפה. ואפשר להגיב לך אחרת. אפשר לכתוב שאת בכיינית וקטנונית. אותי בכלל לא שאלו אם אני מוכן לגדל את הילדים שלי, אני הולך לישון כל לילה לבעדיהם וההשפעה שלי על החינוך שלהם ועל עיצוב האישיות שלהם מוגבלת. וזה למעשה כל סיפור ההנהלות בפורומים. יש כל מיני דרכים להגיב, וכל מיני נקודות מבט והשקפות שונות לאותו פוסט בדיוק. החוכמה היא לא רק להגיב ואיך, אלא גם איך לקרוא תגובות של אחרים. אני תוהה מי כאן באמת צריך להרגע :) יום מקסים.
 
אם תרשה לי (וגם אם לא - כי הנה, אני ממילא

כותבת
), אני אנצל את התגובה שלך כדוגמא. אני אמנם הצגתי את חיי, אבל לא התבכיינתי ולא התקטננתי בכלל. זו ממש פרשנות שלך לדברים. דווקא במימד האינטרנטי, שבו חסרים כל כך הטון והמבט המלווה את הדיבור, שבו יש מקום כל כך רחב לפרשנות ולתפישת הדברים מתוך המוכר לנו (בעיקר עד שמכירים טוב יותר את דמותו - הוירטואלית או האמיתית - של הכותב), אני חושבת שיש מקום לזהירות יתר. אני יכולה לספר לך שיש פה איש אחד שבהתחלה התנגש איתי על דברים שכתבתי והעלו את חמתו. עם הזמן הוא הכיר אותי קצת יותר וראה את אותם הדברים באור אחר. שהרי לך אולי כואב המצב הזה כי אותך לא שאלו בכלל, ולי אולי כואב המצב כי רציתי והצעתי ונענתי בשלילה (לא אומרת שזה נכון לגבי וגם לא מכירה את הסיפור שלך). במבחן התוצאה זה לא תמיד משנה.
(חוצמזה - בתור בחורה עם הפרעת קשב אני מוחה על הבקשה שלך שאני ארגע וגם - ליתר בטחון - נעלבת ממנה עמוקות וכו'
).
 

עוקצני

New member
תגובה מצויינת

הראית באופן ברור כמה אפשר לא להבין :) א. לא אמרתי שאת מתבכיינת אלא שאפשר לבחור לראות את הפוסט שלך ככזה. ב. התיחסתי גם לאפשרות שהפוסט שלך נכתב ממקום טוב ואפילו ציינתי שכתבת אותו יפה. ג. לא ביקשתי שתרגעי, רק תהיתי בקול. ד. אני חוזר שוב, הכתיבה שלך היתה יפה וכמו שציינת בעצמך כל אחד יכול לראות את הדברים באופן אחר. ה. דוקא במימד האינטרנטי אני חושב שיש מקום לפחות רגישות (שוב, צד אחר של אותו מטבע) ו. נחמד להתנצח איתך, את מספיק רהוטה לכך.
 
../images/Emo140.gifלנצח אחי וכו'

רק למען הפרוטוקול, אני חושבת שההגדרה זונה מעליבה אותנו הנשים, פשוט בגלל שהיא משקפת לנו מציאות עגומה. כמו מראה שכזו, שמסבירה לך שאת נהנית לעשות בחינם משהו שיש מי שהיו שמחים לשלם עבורו. בהחלט מעלה מחשבות... מי צריכה מזונות כשיש לה מ-זונות? <מחשבת במוחי את מלאי הקונדומים שיש לי בבית ומנסה להחליט האם להפוך הכנסה להכנסה נאה>
 

עוקצני

New member
ואני לא פעם

נתקלתי בנשים שחשבו שזונה את אחלה מחמאה :) בואי נסכם שהיא לא זונה כי לפי ההגגדרה המקראית זנות יכולה להיחשב ככזו רק אם נעשתה אם אדם שאסור על אותה אישה. לגבי הכותבת המדוברת, אני חושב שהשיקולים שלה מגעילים. לא הייתי רוצה לגלות יום אחד שמישהי נמצאת איתי רק בגלל כספי ומשיקולים כלכליים והוליכה אותי שולל בכל מהלך הקשר, אני בהחלט מעדיף זונה על אחת כזו. מותר לי להחזיק בדעה הזו?
 

navy123

New member
מזדהה מאוד...

כתבת יפה, מרגש וכל כך אמיתי. בתור מי שהיה מספר שנים במצב דומה לשלך אני מאוד מזדהה... ואני בטוח (כמו שכתב ווינס) שיש הרבה אבות שחשים את הכאב מהצד השני של המטבע...
 

kleo patra

New member
ריגשת אותי

ואני מרגישה שאת מתארת את חיי- וזה גם מפחיד אותי באותה המידה- כי אני בקרוב עוזבת את בית הוריי ואצטרך לעמוד ברשות עצמי. זה ממש כמו ילד שלומד ללכת מחדש.. אבל זה גם אתגר- ואני אתמודד איתו בגבורה. כתבת מדהים!
 
אני סומכת עליך שתדעי להפיק מהמעבר והשינוי

את המירב, גם אם יהיו שם קשיים שיצוצו.
 
למעלה