לגבי ה-ISDE...../images/Emo4.gif
מצטער, ואני יודע שיש כאלו שלא יאהבו לשמוע, אבל קשה לי להתלהב מהתוצאות שלנו ב-ISDE. גם לא של אוריה. ימי ה"להפסיד בכבוד" נגמרו אצלי בערך כשמכבי ת"א התחילה לנצח בכדורסל האירופי לפני 25 שנה. שלא תבינו לא נכון: כל הכבוד וח"ח ענקי לבחורים שלנו, על האומץ, והנחישות, וכוח הרצון. אבל זה לא משנה את העובדה העצובה שבסיום ה-ISDE, אף רוכב ישראלי לא מופיע בין 307 המסיימים הרשמיים. נעזוב רגע את היום הרביעי, שבאמת הפיל המון חללים. בואו נראה מה עשו החבר´ה חוץ מזה. יום 1: נדב לוגסי – מקום 66 מתוך 86 המסיימים בקטגוריה (400 סמ"ק), הטוב בין הישראלים. אוריה כרמלי – מקום 75. אורן שביל – לא דורג ביום זה, מופיע כ"פרש". גלעד גוטפריד – מקום 90 מ-94 בקטגוריה (125). דני קוגלביץ´ – מקום 152 מ-162 בקטגוריה (250 סמ"ק 2 פע´). ערן סטריק – פרש. יום 2: נדב שוב הכי טוב, 67 מתוך 84. אוריה – 70 מ-84. אורן – 84 (אחרון). גלעד – שוב 90 מ-94. דני – 157 מתוך 160. יום 3: נדב – 64 מ-78. אוריה – 69 מ-78. שביל – 75 מ-78. גלעד – 83 מ-87. דני – לא דורג. יום 4 – כל הנותרים לא דורגו. יום 5: אוריה – 51 מ-60 יום 6: אוריה – 57 מ-60. אז באמת, עם כל הכבוד, אחרי שראינו נהג ישראלי מדורג במשך לא מעט זמן באזור העשיריה הראשונה בפריז-דאקאר ונכנע בסיום רק לכשל טכני, ואחרי שראינו רוכבים ישראלים מסיימים בחצי הראשון של הדאקאר (ואחרי מכבי חיפה והפועל ת"א, אפילו שזה לא קשור) – באמת קשה לי להתלהב. לעודד, לתמוך, למחוא כפיים – כן. אפילו להעריץ, על הדבקות במטרה בתנאים שבהם אני לא הייתי בכלל מצליח להגיע לצ´קפוינט הראשון. אבל תכל´ס, אף אחד מששת הנציגים שלנו ב-ISDE לא מופיע ברשימת המסיימים הרשמית – אני כבר לא מדבר על דירוג טוב. במספרים זה נשמע גרוע עוד יותר: סה"כ מסיימים – 307 מ-498 שזינקו. סה"כ ישראלים: 0 מ-6! שיהיה ברור: בתחרות השתתפו רוכבים מ-30 מדינות, ולא כולן ממש מעצמות רכיבת שטח. הסטטיסטיקה הישראלית היא הגרועה מכולן (ונצואלה ודנמרק מתקרבות). וכמו שראינו, זה לא שעד הפרישה הגענו להישגים משמעותיים. אני באמת מצטער שזה המצב, אבל זו המציאות המרה. בכנות? הרבה יותר קל לי להתלהב מהרוכבים של קבוצת IRT, שמ-נ-צ-ח-י-ם במירוצים במסגרת אליפות יוון (וכדי שלא תגידו "יוון, מה החוכמה" – אצל היוונים, שניים מתוך ה-6 שלהם כ-ן סיימו את ה-ISDE). אז שוב – לרוכבים מגיע כבוד. בהחלט. לתוצאות – לא. בקרב בין ה-ISDE לישראל, ה-ISDE ניצח, בנוקאאוט. טל (תגובות נזעמות: כאן, במסר אישי, או בלבנת-חבלה הביתה...)
מצטער, ואני יודע שיש כאלו שלא יאהבו לשמוע, אבל קשה לי להתלהב מהתוצאות שלנו ב-ISDE. גם לא של אוריה. ימי ה"להפסיד בכבוד" נגמרו אצלי בערך כשמכבי ת"א התחילה לנצח בכדורסל האירופי לפני 25 שנה. שלא תבינו לא נכון: כל הכבוד וח"ח ענקי לבחורים שלנו, על האומץ, והנחישות, וכוח הרצון. אבל זה לא משנה את העובדה העצובה שבסיום ה-ISDE, אף רוכב ישראלי לא מופיע בין 307 המסיימים הרשמיים. נעזוב רגע את היום הרביעי, שבאמת הפיל המון חללים. בואו נראה מה עשו החבר´ה חוץ מזה. יום 1: נדב לוגסי – מקום 66 מתוך 86 המסיימים בקטגוריה (400 סמ"ק), הטוב בין הישראלים. אוריה כרמלי – מקום 75. אורן שביל – לא דורג ביום זה, מופיע כ"פרש". גלעד גוטפריד – מקום 90 מ-94 בקטגוריה (125). דני קוגלביץ´ – מקום 152 מ-162 בקטגוריה (250 סמ"ק 2 פע´). ערן סטריק – פרש. יום 2: נדב שוב הכי טוב, 67 מתוך 84. אוריה – 70 מ-84. אורן – 84 (אחרון). גלעד – שוב 90 מ-94. דני – 157 מתוך 160. יום 3: נדב – 64 מ-78. אוריה – 69 מ-78. שביל – 75 מ-78. גלעד – 83 מ-87. דני – לא דורג. יום 4 – כל הנותרים לא דורגו. יום 5: אוריה – 51 מ-60 יום 6: אוריה – 57 מ-60. אז באמת, עם כל הכבוד, אחרי שראינו נהג ישראלי מדורג במשך לא מעט זמן באזור העשיריה הראשונה בפריז-דאקאר ונכנע בסיום רק לכשל טכני, ואחרי שראינו רוכבים ישראלים מסיימים בחצי הראשון של הדאקאר (ואחרי מכבי חיפה והפועל ת"א, אפילו שזה לא קשור) – באמת קשה לי להתלהב. לעודד, לתמוך, למחוא כפיים – כן. אפילו להעריץ, על הדבקות במטרה בתנאים שבהם אני לא הייתי בכלל מצליח להגיע לצ´קפוינט הראשון. אבל תכל´ס, אף אחד מששת הנציגים שלנו ב-ISDE לא מופיע ברשימת המסיימים הרשמית – אני כבר לא מדבר על דירוג טוב. במספרים זה נשמע גרוע עוד יותר: סה"כ מסיימים – 307 מ-498 שזינקו. סה"כ ישראלים: 0 מ-6! שיהיה ברור: בתחרות השתתפו רוכבים מ-30 מדינות, ולא כולן ממש מעצמות רכיבת שטח. הסטטיסטיקה הישראלית היא הגרועה מכולן (ונצואלה ודנמרק מתקרבות). וכמו שראינו, זה לא שעד הפרישה הגענו להישגים משמעותיים. אני באמת מצטער שזה המצב, אבל זו המציאות המרה. בכנות? הרבה יותר קל לי להתלהב מהרוכבים של קבוצת IRT, שמ-נ-צ-ח-י-ם במירוצים במסגרת אליפות יוון (וכדי שלא תגידו "יוון, מה החוכמה" – אצל היוונים, שניים מתוך ה-6 שלהם כ-ן סיימו את ה-ISDE). אז שוב – לרוכבים מגיע כבוד. בהחלט. לתוצאות – לא. בקרב בין ה-ISDE לישראל, ה-ISDE ניצח, בנוקאאוט. טל (תגובות נזעמות: כאן, במסר אישי, או בלבנת-חבלה הביתה...)