לגבי הפגישה,
אני רואה שהיו הרבה שאלות, תהיות ובקשות לגבי השאלות: מי מוזמן, מי לא מוזמן, מתי, כמה, איפה, אם בכלל, ועוד שאלות כאלו ואחרות. אני מבין שהמתח עולה, ולכן, ללא הקדמות מיותרות, הרשו להציג את התשובות לשאלות הללו. לא אכביר מילים כי אני יודע שכולכם נורא מתוחים, ובסך הכל, הרי אנחנו סובלים מהפרעת חרדה, אז למתוח אותנו ממש לא יעשה לנו טוב, נכון? כמו שאימי היתה אומרת לי כשהייתי קטן, אם לא תשאל, איך תדע? נכון? אני זוכר שאבי היה אומר לי, קורווין, בני, אל תמתח יותר מדי את דבריך, כי אחרת המאזינים פשוט יפסיקו להקשיב! כל כך צדק אבי... לכן החלטתי לא להכנס ליותר מדי בלבולי מוח לפני שאספר קצת על הפגישה כי אחרת אתם עלולים להמתח ולאבד עניין. אז כמו שאמרתי, לגבי הפגישה: הפגישה, כמו הפגישות שהיו לפניה, פגישות נפלאות אגב, מה שמזכיר לי סיפור מצחיק על ג´ינג´י והגבינות...
ממש ממש סיפור וב, אבל אני רואה שאתם כבר מתוחים, אז אמשיך לגבי הפגישה: אז ככה: הפגישה, שתתקיים במקום בו יהיה נוח לכולם להפגש, תתקיים, כמו פגישות קודמות, אבל בניגוד לפגישה הקודמת שהתקיימה בפארק לשוך תחת עץ מלא עטלפים, היה ממש מפחיד, אבל הרי לא באתי לכאן כדי לספר על עטלפים, נכון? באתי לספר על הפגישה! ולכן לא אספר על העטלפים שעשו עלינו את צרכיהם ובכלל טינפו וזיהמו אותנו בשלל מרעין בישין וקולות רקע לסרט באטמן... לא אספר על זה כי לא זו מטרת ההודעה הזו! נכון? מטרת ההודעה הזו לדבר על הפגישה העתידית שלנו שתתקיים ביום חמישי בערב! אז בלי הקדמות מיותרות, בלי יותר מדי שטויות, בלי משחקים, בלי לנסות לעכב את התשובה ובלי יותר מדי אוונטות, אין לי מושג! ניסיתי לחשוב על מקומות מתאימים, אבל אצלי בבית אי אפשר ואני לא יודע אם מישהו ינדב את ביתו הוא לשם כך! אם מישהו מוכן לנדב את ביתו, מה טוב! נא להודיע על כך בשרשור להודעה זו. אם לא יהיו שרשורים עד מחר בצהריים, הרי שהפגישה תתקיים באחד המתנ"סים בעיר רמת גן, ותהיה כרוכה בתשלום מזערי (לא נראה לי שיותר מ-10 ש"ח) עבור שכירת המקום. מחר יהיו עדכונים, אתם כבר יודעים מה לעשות... קורווין.
אני רואה שהיו הרבה שאלות, תהיות ובקשות לגבי השאלות: מי מוזמן, מי לא מוזמן, מתי, כמה, איפה, אם בכלל, ועוד שאלות כאלו ואחרות. אני מבין שהמתח עולה, ולכן, ללא הקדמות מיותרות, הרשו להציג את התשובות לשאלות הללו. לא אכביר מילים כי אני יודע שכולכם נורא מתוחים, ובסך הכל, הרי אנחנו סובלים מהפרעת חרדה, אז למתוח אותנו ממש לא יעשה לנו טוב, נכון? כמו שאימי היתה אומרת לי כשהייתי קטן, אם לא תשאל, איך תדע? נכון? אני זוכר שאבי היה אומר לי, קורווין, בני, אל תמתח יותר מדי את דבריך, כי אחרת המאזינים פשוט יפסיקו להקשיב! כל כך צדק אבי... לכן החלטתי לא להכנס ליותר מדי בלבולי מוח לפני שאספר קצת על הפגישה כי אחרת אתם עלולים להמתח ולאבד עניין. אז כמו שאמרתי, לגבי הפגישה: הפגישה, כמו הפגישות שהיו לפניה, פגישות נפלאות אגב, מה שמזכיר לי סיפור מצחיק על ג´ינג´י והגבינות...
