לגבי האשמות....
- פותח הנושא אננדה
- פורסם בתאריך
נכון
באמת, מה אני אעשה אם לא יהיה לי את מי להאשים? זה יהיה ממש אסון נוראי. לא יודעת איך אני אעמוד בזה. ומי מבטיח לי שיהיה לי כסא ושאוכל לשבת? גם שטיח לא בטוח שיהיה. אז מה, אני אשב על הרצפה? אבל הרצפה קרה. וחורף עכשיו. אבל לא נורא, לפחות יש שמש. מה שמש, מי בכלל רואה את הסדרה הזאת? אני נראית לכם רואה טלוויזיה? המסך היחיד שאני מכירה זה המסך של המחשב. אבל לעזאזל, מה צריך לחשב כל כך הרבה? עגבניות יש בשפע טריות טריות כך או כך. תסלחו לי, התחלקתי קצת על השכל.
באמת, מה אני אעשה אם לא יהיה לי את מי להאשים? זה יהיה ממש אסון נוראי. לא יודעת איך אני אעמוד בזה. ומי מבטיח לי שיהיה לי כסא ושאוכל לשבת? גם שטיח לא בטוח שיהיה. אז מה, אני אשב על הרצפה? אבל הרצפה קרה. וחורף עכשיו. אבל לא נורא, לפחות יש שמש. מה שמש, מי בכלל רואה את הסדרה הזאת? אני נראית לכם רואה טלוויזיה? המסך היחיד שאני מכירה זה המסך של המחשב. אבל לעזאזל, מה צריך לחשב כל כך הרבה? עגבניות יש בשפע טריות טריות כך או כך. תסלחו לי, התחלקתי קצת על השכל.
אין לי שם בסדר?
New member
מקסים.
אני חי מהמקום הזה של 100% אחריות על החיים. זה לא דבר קל, לא קל בכלל, ויש לזה מחיר כבד, אחד המחירים זה שאין אשמים. אחד הרווחים המדהימים זה..איך לומר... טוהר, מופיע בחיים טוהר.
אני חי מהמקום הזה של 100% אחריות על החיים. זה לא דבר קל, לא קל בכלל, ויש לזה מחיר כבד, אחד המחירים זה שאין אשמים. אחד הרווחים המדהימים זה..איך לומר... טוהר, מופיע בחיים טוהר.
אין לי שם בסדר?
New member
תודה שהעלית את זה !
זאת שאלה אמיתית שדורשת תשובה, אם אני לוקח מאה אחוז אחריות על כל מה שקורה בחיים שלי, אז מה קורה לגבי דברים לשא מסתדרים?... האם אני אשם ? אשמה היא שקשמשהו לא הולך, אז אני מעניש את עצמי, ומלקה את עצמי ואומר לעצמי "טיפש למה עשית את זה" "איזה דפוק אתה" ומעניש את עצמי על כך שלא הצליח משהו. וזה פשוט טמטום לשמו. במקום ללכת ולתקן .. אז ללכת ולתקן ולהרביץ לעצמי בדרך. היש דברי טיפשי מזה? ולכן אין מקום אמיתי לאשמה. לקחת מאה אחוז אחריות על התוצאות של החיים שלי, ולעשות את המאה אחוז שלי כדי שהכל ילך כמו שרציתי, ואם משהו לא הולך לבדוק איפה אני יכול לעשות אחרת כדי שזה כן ילך.. בלי להעניש את עצמי כשזה לא, אלא פשוט לתקן. שאלות?
זאת שאלה אמיתית שדורשת תשובה, אם אני לוקח מאה אחוז אחריות על כל מה שקורה בחיים שלי, אז מה קורה לגבי דברים לשא מסתדרים?... האם אני אשם ? אשמה היא שקשמשהו לא הולך, אז אני מעניש את עצמי, ומלקה את עצמי ואומר לעצמי "טיפש למה עשית את זה" "איזה דפוק אתה" ומעניש את עצמי על כך שלא הצליח משהו. וזה פשוט טמטום לשמו. במקום ללכת ולתקן .. אז ללכת ולתקן ולהרביץ לעצמי בדרך. היש דברי טיפשי מזה? ולכן אין מקום אמיתי לאשמה. לקחת מאה אחוז אחריות על התוצאות של החיים שלי, ולעשות את המאה אחוז שלי כדי שהכל ילך כמו שרציתי, ואם משהו לא הולך לבדוק איפה אני יכול לעשות אחרת כדי שזה כן ילך.. בלי להעניש את עצמי כשזה לא, אלא פשוט לתקן. שאלות?
תגובות..
העיניין פה הוא לא "להאשים" את עצמנו בכל דבר שקורה לנו כי המילה "אשמה" כלל אין לה מקום בחיינו, זוהי סך הכל מחשבה שמקורה בהשלכה שאנו עושים על סמך חוויות שחווינו בעבר, במודע או לא במודע זה לא משנה. לסמוך על עצמנו במאה אחוז - זה כן. לסמוך על עצמנו, על האלוהים הפרטי שלנו שמנחה אותנו וקצת קצת לשחרר אחיזה. To let go. כמו שמספרים מה פעם אמר אלוהים על בני האדם:"משעמם להם להיות ילדים והם ממהרים להיות גדולים ואז הם מאוד רוצים לחזור להיות שוב ילדים. הם מאבדים את בריאותם על-מנת להרוויח כסף ובסוף הם מאבדים את כספם על-מנת להחזיר את בריאותם. הם חושבים ללא הרף ובדאגה על עתידם והם שוכחים את ההווה וכך אינם חיים, לא בהווה ולא בעתיד. הם חיים כאילו לעולם לא ימותו והם מתים כאילו לעולם לא היו חיים." אז לפני שאנו מבזבזים חצי מחיינו בטעויות ואת החצי השני בחרטה כדאי שנתחיל להבין כי אין מקום להאשמות אלא רק ההכרה כי הדרך לפעמים לא קלה (בדיוק כמו השיר..) וכי כולנו פוסעים באותו שביל אך אנו אלה הבוחרים את צבעו, את הנוף שילווה אותנו, את הריחות והטעמים שיתווספו לדרך הזאת, אנו נחליט אם היא תהיה רצופת מכשולים או סלולה כשיש, אנו נחליט אם ללכת באור או לגשש דרכנו באפילה, אנו נחליט אם לקחת איתנו עוד אנשים למסע או בדד נלך מבלי מפריע, אנו נחליט כמה זמן המסע ייקח ואנו גם יכולים להחליט אם ברצוננו "לזרז" את המסע כדי להנות יותר מהתובנות המאירות, אנו נחליט איך הדרך תיראה אך אל לנו לשכוח - כולם פוסעים באותו שביל וכי הדרך היא אותה דרך לכולם, מובילה לכיוון אחד, לאותה נקודה שכולנו מחפשים. אז לסיכום, לעשות את המאה אחוז שלנו כדי שהכל ילך כמו שאנו רוצים ואם משהו לא הולך - להבין שזה כלל לא היה צריך לקרות.. תראו תוצאה - תבינו סיבה. במצב רוח קשקשני משהו אך עם הרבה הרבה אהבה, אני.
העיניין פה הוא לא "להאשים" את עצמנו בכל דבר שקורה לנו כי המילה "אשמה" כלל אין לה מקום בחיינו, זוהי סך הכל מחשבה שמקורה בהשלכה שאנו עושים על סמך חוויות שחווינו בעבר, במודע או לא במודע זה לא משנה. לסמוך על עצמנו במאה אחוז - זה כן. לסמוך על עצמנו, על האלוהים הפרטי שלנו שמנחה אותנו וקצת קצת לשחרר אחיזה. To let go. כמו שמספרים מה פעם אמר אלוהים על בני האדם:"משעמם להם להיות ילדים והם ממהרים להיות גדולים ואז הם מאוד רוצים לחזור להיות שוב ילדים. הם מאבדים את בריאותם על-מנת להרוויח כסף ובסוף הם מאבדים את כספם על-מנת להחזיר את בריאותם. הם חושבים ללא הרף ובדאגה על עתידם והם שוכחים את ההווה וכך אינם חיים, לא בהווה ולא בעתיד. הם חיים כאילו לעולם לא ימותו והם מתים כאילו לעולם לא היו חיים." אז לפני שאנו מבזבזים חצי מחיינו בטעויות ואת החצי השני בחרטה כדאי שנתחיל להבין כי אין מקום להאשמות אלא רק ההכרה כי הדרך לפעמים לא קלה (בדיוק כמו השיר..) וכי כולנו פוסעים באותו שביל אך אנו אלה הבוחרים את צבעו, את הנוף שילווה אותנו, את הריחות והטעמים שיתווספו לדרך הזאת, אנו נחליט אם היא תהיה רצופת מכשולים או סלולה כשיש, אנו נחליט אם ללכת באור או לגשש דרכנו באפילה, אנו נחליט אם לקחת איתנו עוד אנשים למסע או בדד נלך מבלי מפריע, אנו נחליט כמה זמן המסע ייקח ואנו גם יכולים להחליט אם ברצוננו "לזרז" את המסע כדי להנות יותר מהתובנות המאירות, אנו נחליט איך הדרך תיראה אך אל לנו לשכוח - כולם פוסעים באותו שביל וכי הדרך היא אותה דרך לכולם, מובילה לכיוון אחד, לאותה נקודה שכולנו מחפשים. אז לסיכום, לעשות את המאה אחוז שלנו כדי שהכל ילך כמו שאנו רוצים ואם משהו לא הולך - להבין שזה כלל לא היה צריך לקרות.. תראו תוצאה - תבינו סיבה. במצב רוח קשקשני משהו אך עם הרבה הרבה אהבה, אני.
אתה אומר דברים יפים.
יש משו בדבריך.. המון. העניין הוא שלא תמיד דברים מסתדרים כפי שאנ רוצים, ולעיתים הדברים לא תלויים בנו, בין אם יצליחו ובין אם יכשלו. כשיש אינטרקציה בין אנשים, גם לא תמיד דברים זורמים לכיוונים מחייכים. וכשעצוב, לעיתים הדרך היחידה להתמודד עם העצב הזה היא פשוט לתת לו לצאת. לנסות כן לברר מהו. וכן להיות במקום הזה, לפחות עד ירגע מעט. .. ולא תמיד ניתן ´לתקן´. אנחנו לא מכונות. אנחנו בני אדם עם רגשות. שלפעמים עצוב להם קצת. .... אך כן ללכת לכיון של עתיד טוב יותר, ולא לתת לעבר להדריך ותנו, לא לתת לפחד כתוצאה מפגע בעבר, לשלוט בצעדינו. .. יישר כוח. שם ים.
יש משו בדבריך.. המון. העניין הוא שלא תמיד דברים מסתדרים כפי שאנ רוצים, ולעיתים הדברים לא תלויים בנו, בין אם יצליחו ובין אם יכשלו. כשיש אינטרקציה בין אנשים, גם לא תמיד דברים זורמים לכיוונים מחייכים. וכשעצוב, לעיתים הדרך היחידה להתמודד עם העצב הזה היא פשוט לתת לו לצאת. לנסות כן לברר מהו. וכן להיות במקום הזה, לפחות עד ירגע מעט. .. ולא תמיד ניתן ´לתקן´. אנחנו לא מכונות. אנחנו בני אדם עם רגשות. שלפעמים עצוב להם קצת. .... אך כן ללכת לכיון של עתיד טוב יותר, ולא לתת לעבר להדריך ותנו, לא לתת לפחד כתוצאה מפגע בעבר, לשלוט בצעדינו. .. יישר כוח. שם ים.
אין לי שם בסדר?
New member
צודקת
בואי אתן לך רק את המושג למה המשמעות של מאה אחוז.. בגלל שהבן אדם וגם אני הרבה, אומרים כל מיני משפטים.. כמו, אי אפשר, ובלתי אפשרי, שזה תלוי באחרים, ושלא הכל תלוי בנו.. על כל מיני ומיני דברים .. אבל אם החיים שלך, או של הילד שלך היו תלויים בזה שהדבר ההוא יעשה.. ויצליח! האם היית מצליחה? האם היית עושה -הכל- ? והאם המשמעות של -הכל-, משתנה פתאום שחושבים על זה ככה? אני לא אומר לחשוב כל הזמן מה הייתי עושה אם הילד שלי היה בסכנת חיים
ממש לא.. סתם לקחתי דוגמא קיצונית.. כי שם אפשר לראות אם אני רק אומר שזה לא תלוי בי, או שאני סתם מוותר לעצמי. ואת צודקת.. דברים לא תמיד מסתדרים כמו שאני רוצה, ואישית מתוך החיים שלי -> יותר מדי לא יש לי הרבה הרבה סרטים בראש של איך אני רוצה שזה יהיה.. אבל למקומות האלה יש לי רעיון שאני מאוד אוהב שאני קורא לו, לאהוב את מה שמגיע כי הוא כנראה אפילו יותר טוב ממה שרציתי שיהיה, אפילו אם אני לא רואה את זה כרגע. בשטח.. אני לא יודע אם דברים שונים באמת, אבל מה ששונה בסופו של דבר, זאת ההסתכלות שלי, הרגשות שלי. ובמבט כללי על החיים שלי, בסופו של דבר אני לומד וגודל מהדברים הרבה יותר משהייתי אם הייתי מקבל כל הזמן את מה שאני רוצה. כאילו זה מתוכנן איפהשהו.. זה היה ריצ´ארד באך שאמר שהוא מאמין שבאיזהשהו מקום יושב המשיח שלו איי שם וצוחק לו על איך שהכל מתנהל בדיוק לפי התוכנית.
בואי אתן לך רק את המושג למה המשמעות של מאה אחוז.. בגלל שהבן אדם וגם אני הרבה, אומרים כל מיני משפטים.. כמו, אי אפשר, ובלתי אפשרי, שזה תלוי באחרים, ושלא הכל תלוי בנו.. על כל מיני ומיני דברים .. אבל אם החיים שלך, או של הילד שלך היו תלויים בזה שהדבר ההוא יעשה.. ויצליח! האם היית מצליחה? האם היית עושה -הכל- ? והאם המשמעות של -הכל-, משתנה פתאום שחושבים על זה ככה? אני לא אומר לחשוב כל הזמן מה הייתי עושה אם הילד שלי היה בסכנת חיים
ממש לא.. סתם לקחתי דוגמא קיצונית.. כי שם אפשר לראות אם אני רק אומר שזה לא תלוי בי, או שאני סתם מוותר לעצמי. ואת צודקת.. דברים לא תמיד מסתדרים כמו שאני רוצה, ואישית מתוך החיים שלי -> יותר מדי לא יש לי הרבה הרבה סרטים בראש של איך אני רוצה שזה יהיה.. אבל למקומות האלה יש לי רעיון שאני מאוד אוהב שאני קורא לו, לאהוב את מה שמגיע כי הוא כנראה אפילו יותר טוב ממה שרציתי שיהיה, אפילו אם אני לא רואה את זה כרגע. בשטח.. אני לא יודע אם דברים שונים באמת, אבל מה ששונה בסופו של דבר, זאת ההסתכלות שלי, הרגשות שלי. ובמבט כללי על החיים שלי, בסופו של דבר אני לומד וגודל מהדברים הרבה יותר משהייתי אם הייתי מקבל כל הזמן את מה שאני רוצה. כאילו זה מתוכנן איפהשהו.. זה היה ריצ´ארד באך שאמר שהוא מאמין שבאיזהשהו מקום יושב המשיח שלו איי שם וצוחק לו על איך שהכל מתנהל בדיוק לפי התוכנית.Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.