לגבי אלוהים

[AlienSpirit]

לגבי אלוהים

בהודעה הקודמת כתבתי: "אני רוצה לדעת איך ברא אלוהים את העולם הזה. אינני מתעניין בתופעה זו או אחרת. אני רוצה לרדת לסוף דעתו, כל השאר הם פרטים" רציתי לדעת למה תתפתח הדיון מתוך מילים בודדות אלה. מה שמעניין מהכל הוא זה: המילים נכתבו במקור בידי לא אחר מאשר הפיסיקאי אלברט אינשטיין אבי תורת היחסות. כשהוא שאל הוא התכוון להבין את חוקי הפיסיקה. אף אחד בפורום לא חשב לכיוון הזה.

 

[ל נ צ ח]

אינשטיין =אינ =3 שטיין =5 אותיות

שם משפחתי שטיינ= 5 אותיות XXX(חסוי)= 3 אותיות אצל אינשטיין המילה שטיין =5 המילים האחרונות בשם המשפחה שלו אצלי בן-עמי המילה שטיינ = 5 המילים הראשונות בשם המשפחה שלי. מעניין הוא שדווקא מהודעתך הזאת את זה גיליתי

שבת-שלום ומבורך, * ~ * ~ * ל נ צ ח * ~ * ~ *

 

[הסרטן החזק]

מה כבר יכול להיות

בטח שטיינברג ...

 

[ל נ צ ח]

ברג ../images/Emo35.gif למה דווקא ברג ../images/Emo35.gif ../images/Emo19.gif

 

[ל נ צ ח]

ו...מ-ד-ה-י-ם!!! ראו אתם:

*ישעיה מא* (כג) הַגִּידוּ הָאֹתִיּוֹת לְאָחוֹר וְנֵדְעָה כִּי אֱלֹהִים אַתֶּם אַף תֵּיטִיבוּ וְתָרֵעוּ וְנִשְׁתָּעָה וְנִרְאֶ \{וְנִרְאֶה\} יַחְדָּו: (כד) הֵן אַתֶּם מֵאַיִן וּפָעָלְכֶם מֵאָפַע תּוֹעֵבָה יִבְחַר בָּכֶם: (כה) הַעִירוֹתִי מִצָּפוֹן וַיַּאת מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ יִקְרָא בִשְׁמִי וְיָבֹא סְגָנִים כְּמוֹ חֹמֶר וּכְמוֹ יוֹצֵר יִרְמָס טִיט: (כו) מִי הִגִּיד מֵרֹאשׁ וְנֵדָעָה וּמִלְּפָנִים וְנֹאמַר צַדִּיק אַף אֵין מַגִּיד אַף אֵין מַשְׁמִיעַ אַף אֵין שֹׁמֵעַ אִמְרֵיכֶם: (כז) רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן הִנֵּה הִנָּם וְלִירוּשָׁלִַם מְבַשֵּׂר אֶתֵּן: ~ * ~ * ~ * ~ * ל נ צ ח * ~ * ~ *

 

[אמיר96]

איינשטן כתב

שהוא רוצה לרדת אל סוף דעתו של אלוהים, וזה לא אותו הדבר כמו להגיד שהוא רוצה להבין את חוקי הפיסיקה (אחרת זה מה שהיה אומר). הוא בעצם מדבר על משמעות הגילוי בעיניו. אני יכול להבין את איינשטיין. לחשוב שאתה מתחקה אחרי ישות אינסופית בחוכמתה ויכול להציץ אל המחשבה שלה הוא מאוד קוסם. זוהי בעצם מחשבה מיסטית שמצד אחד אני בעצמי שותף לה לפעמים, ומצד שני מודע לביקורת שאפשר להפנות כלפיה. אני הייתי מעדיף לא להזכיר את המלה אלוהים שהיא "מלוכלכת" מידי לטעמי במשמעויות שבטח איינשטיין לא התכוון אליהם במשפט הזה.

 

[MelodicTruth]

כל אחד

"יורד אל סוף דעתו של אלוהים" בדרכו שלו. פיזיקאי יעשה זאת בנוסחאות, רב יעשה זאת עם סוגייה בגמרא ופילוסוף ידון על מהות הבריאה בדרכו שלו. אני חושב שזה מה שעשינו

 

[ילד ירוק]

אני לא מסכים איתך..

לפי דעתי הכוונה של אינשטיין שהיה קודם כל פיזיקאי הייתה שונה בתכלית, מלהבין "צפונות ליבו" של אלוהים. לטעמי מה שאינשטיין ניסה להבין היא איך העולם נוצר באופן הכי ראשוני. כלומר הוא ניסה למצוא את הקונספט הכולל זה שיכלול את כל התורות הפיזיקליות המודרניות ויסביר אותן, המודל שיקשר בין תורת הקוואנטים לתורת היחסות ולמכניקה הקלאסית. מעין תיאוריה מטאפיזית כוללת שתהווה גרעין היצירה של אלוהים. אזכיר בעניין מעשה נחמד שקרה עם אינשטיין : בתקופה בה הוא פירסם לראשונה את תורת היחסות נעשו כמה ניסויים מכריעים כדי לבדוק אותה (שכללו ליקוי חמה נדיר, ובדיקה של סטיית קרני האור עקב הליקוי) יום לאחר הניסויים הוא בא כרגיל להרצות באוניברסיטה. תלמידיו בהתרגשות רבה שאלו אותו הצלחת הניסויים, והופתעו לגלות שהוא אפילו לא טרח לוודא אם הניסויים הצליחו או לא. כששאלו אותו לעניין הוא ענה משפט יפה שלצערי שכחתי אך עיקרו היה כי היה מובן מאליו שתורת היחסות נכונה מכיוון שהעולם בנוי בצורה כזאת. כלומר לאינשטיין הייתה אמונה חזקה שהעולם סיבתי ובנוי בצורה מושלמת וזאת גם סוג של אמונה מתקדמת כלשהי באלוהים. בדיוק בגלל זה הוא מאוד התקשה לקבל את מסקנות תורת הקוואנטים שבעצם סתרו מאוד את פרפסקטיבת החיים שלו (אבל זה כבר לדיון אחר).

 

[miromiro]

קוראים לזה-"רדוקציה"

והיא חלומו של כל פיזיקאי, למצוא את החוק,או מערכת החוקים(תאוריה) שתסביר את הכל. זאת כמובן "אוטופיה" ועל כך מעידה כרגע ההסטוריה.

 

[אמיר96]

אולי לא הייתי ברור מספיק במה שאמרתי

כי התכוונתי פחות או יותר למה שאמרת. אלוהים הוא מושג די מעורפל, וקשה לי לדעת איזה דימוי בדיוק היה לאיינשטיין בראש בזמן שהוא דיבר עליו. אבל הוא זיהה את אלוהים עם המקור לחוקי הטבע והצורה בה העולם בנוי ופועל. הוא לא חשב על חוקי הטבע בתור משהו שרירותי שהיו יכולים להיות בקלות אחרת אלא שיש בהם איזשהוא הכרח, ואת זה הוא זיהה את התבונה האלוהית.

 

[Grimsom]

מדע ואלוהים

אלוהים דווקא נכרך למהפכה המדעית מראשיתה, בהגותם של ראשוני הפילוסופים שלה - דקארט ובייקון. שניהם ראו את המדע כירידה לסוף דעתו של אלוהים. אלוהים גם הצטייר כפתרון היחיד מבחינה פילוסופית לחוסר הוודאות שביחס ביננו לעולם - כך שללא אלוהים נראה שאנו כלואים בתוך תפישות המנותקות ממשהו ממשי. אלוהים גם איפשר לחבר למדע מימדים שאינם מתחייבים ממנו (כמו המימד האתי), ובכך לקשור יחד את כל תחומי הידע והחיים שלנו לתמונה שלמה. נראה לי שאיינשטיין, אשר החזיק בתפישה של קוסמוס חוקי ומסודר, כיוון לדרך המחשבה הזו. הוא גם לא ניתק את המדע מאתוס פעולה מסויים (ולראייה - כתביו האתיים והפוליטיים). עם זאת, יש לזכור שאלוהי הפילוסופים נוגע-לא-נוגע באלהים כפי שהוא מצטייר ברוב התפישות הדתיות המוסדיות (למעשה, קשה עד כמעט בלתי אפשרי ליישבם יחד).