זמרת בארים
New member
לב שבור לרסיסים
מנסה שלא להיות דרמטית, רק להוקיע ממני את המועקה, כן מועקה את יודעת המילה הזו תמיד נראתה לי קטנה כזו, מן משהו שאפשר להתגבר עליו עם משפחה וחברים, עם בילוי, עם עיסוקים. המועקה יושבת בתוכי ואינה נותנת מנוח, ועיסוקים? בכלל לא בא לי לעשות כלום, רק מדפדפת באלבום שהכנת לי, במילים הכתובות, בתמונות, רק הבוקר עוד היינו יחד מתמזגות זו בתוך זו, נושמות אחת לתוך השנייה, בידיעה ברורה שעוד מעט הכל נגמר, רק כי צריך לא כי רוצות. הידיעה שלא אראה אותך שוברת אותי, מנפצת לרסיסים את מה שעוד פועם בתוכי, את הסיבה שלי לחיות, הרי הבטחנו זו לזו שתמיד נהיה שם אחת בשביל השנייה, האם נצליח? אני מאמינה שכן. הרי לא אוכל לחיות את חיי מבלי שתהיי חלק מהם, לא משנה באיזה מובן,גם אם לא כמו שרוצות, כמו שאמורות להיות. ב 3 וחצי חודשים כבשת כל חלקה בי, הפכת על פיו את עולמי, הפכת להיות מרכז חיי, הסיבה שלי לקום בבוקר ולחייך,האור שלי, הכתף התומכת והטובה שלי, החברה שלי, המאהבת שלי, הדבר היקר לי מכל. כל כך לא יכולה לוותר עלייך, ויודעת שחייבות נקודת האור היחידה שעוד נותרה לי היא הידיעה שאהיה שם בשבילך ושאת תהיי שם בשבילי, שכן נהיה בקשר ונוכל לדבר זו עם זו, לשתף בחוויות, במועקות בכאבים, ולכאוב זו את זו כמו גם לעודד. בבקשה אל תקחי לי גם את זה. אני מצרפת פה שיר מאד משמעותי עבורי, בשבילך תלווה לי שיר\\ צבי זלבסקי ======================== לא חשבתי שהסתיו יבוא כל כך מהר כמו העלים הופך זהב כל רגע שעובר לא תיארתי שרעב כזה בי יתעורר לראות איך מנצנץ כוכב איך אופק מתבהר תלווה לי שיר ,אני אחזיר לך מחר או מחרתיים כשרק השלג קצת יפשיר יכחילו השמיים תלווה לי שיר ליום סגריר אני אשיב לך כפליים תן רק לנשום מעט אויר לקום על הרגליים אני רוצה לפתוח דף חדש להתגבר לא עוד להיות עלה נידף ברוח העובר אל תתחשבן איתי עכשיו עזור לי להבין עשה שקצת פחות יכאב תן שוב להאמין חשבתי שהכל משחק דבר הן לא בוער לא ראיתי כמה דק החוט שמחבר הנה השיר שלך נכתב רק עוד כמה תוים כמן עץ שמחדש עליו שוב פעם באביב תלווה לי שיר אני אחזיר לך מחר או מחרתיים כשרק השלג קצת יפשיר יכחילו השמיים תלווה לי שיר ליום סגריר אני אשיב לך כפליים תן רק לנשום מעט אויר לקום על הרגליים........" הלוואי והוא יהיה לך לברכה התגברות והתחדשות משתוקקת אלייך, עורגת, כמהה צמאה וכואבת את לכתך ונילה שלך
מנסה שלא להיות דרמטית, רק להוקיע ממני את המועקה, כן מועקה את יודעת המילה הזו תמיד נראתה לי קטנה כזו, מן משהו שאפשר להתגבר עליו עם משפחה וחברים, עם בילוי, עם עיסוקים. המועקה יושבת בתוכי ואינה נותנת מנוח, ועיסוקים? בכלל לא בא לי לעשות כלום, רק מדפדפת באלבום שהכנת לי, במילים הכתובות, בתמונות, רק הבוקר עוד היינו יחד מתמזגות זו בתוך זו, נושמות אחת לתוך השנייה, בידיעה ברורה שעוד מעט הכל נגמר, רק כי צריך לא כי רוצות. הידיעה שלא אראה אותך שוברת אותי, מנפצת לרסיסים את מה שעוד פועם בתוכי, את הסיבה שלי לחיות, הרי הבטחנו זו לזו שתמיד נהיה שם אחת בשביל השנייה, האם נצליח? אני מאמינה שכן. הרי לא אוכל לחיות את חיי מבלי שתהיי חלק מהם, לא משנה באיזה מובן,גם אם לא כמו שרוצות, כמו שאמורות להיות. ב 3 וחצי חודשים כבשת כל חלקה בי, הפכת על פיו את עולמי, הפכת להיות מרכז חיי, הסיבה שלי לקום בבוקר ולחייך,האור שלי, הכתף התומכת והטובה שלי, החברה שלי, המאהבת שלי, הדבר היקר לי מכל. כל כך לא יכולה לוותר עלייך, ויודעת שחייבות נקודת האור היחידה שעוד נותרה לי היא הידיעה שאהיה שם בשבילך ושאת תהיי שם בשבילי, שכן נהיה בקשר ונוכל לדבר זו עם זו, לשתף בחוויות, במועקות בכאבים, ולכאוב זו את זו כמו גם לעודד. בבקשה אל תקחי לי גם את זה. אני מצרפת פה שיר מאד משמעותי עבורי, בשבילך תלווה לי שיר\\ צבי זלבסקי ======================== לא חשבתי שהסתיו יבוא כל כך מהר כמו העלים הופך זהב כל רגע שעובר לא תיארתי שרעב כזה בי יתעורר לראות איך מנצנץ כוכב איך אופק מתבהר תלווה לי שיר ,אני אחזיר לך מחר או מחרתיים כשרק השלג קצת יפשיר יכחילו השמיים תלווה לי שיר ליום סגריר אני אשיב לך כפליים תן רק לנשום מעט אויר לקום על הרגליים אני רוצה לפתוח דף חדש להתגבר לא עוד להיות עלה נידף ברוח העובר אל תתחשבן איתי עכשיו עזור לי להבין עשה שקצת פחות יכאב תן שוב להאמין חשבתי שהכל משחק דבר הן לא בוער לא ראיתי כמה דק החוט שמחבר הנה השיר שלך נכתב רק עוד כמה תוים כמן עץ שמחדש עליו שוב פעם באביב תלווה לי שיר אני אחזיר לך מחר או מחרתיים כשרק השלג קצת יפשיר יכחילו השמיים תלווה לי שיר ליום סגריר אני אשיב לך כפליים תן רק לנשום מעט אויר לקום על הרגליים........" הלוואי והוא יהיה לך לברכה התגברות והתחדשות משתוקקת אלייך, עורגת, כמהה צמאה וכואבת את לכתך ונילה שלך
