לב שבור לרסיסים
שלום לכול חברי הפורום,
אני בת 29(אוטוטו 30) והייתי לפני חתונה עם אהבת חיי. עשינו מפגש הורים ושבוע אחכ הוא בא אלי בוכה שהוא לא יכול להתחתן, שהוא לא שם ולא יודע אם או מתי יהיה.
היינו ביחד שנתיים וחצי וסירבתי להאמין שככה זה נגמר.
כעבור כמה שבועות שניסינו לדבר ולהבין לעומק את הבעיות הוא אמר שהיו דברים שהפריעו לו במערכת יחסים והוא לא יכול כרגע לנסות שוב למרות שאני רציתי לעבוד על זה.
חשוב לי להגיד שאני בטוחה במיליון אחוזים שהוא אהב ועדיין אוהב אותי. אבל בשבילו אהבה לא מספיקה..
להעביר קדימה 3 חודשים, לאחר ששאלתי אותו הוא אישר לי שהוא יוצא עם מישהי ואני חווה את השבירה מחדש. הייתי בטוחה שיעבור קצת זמן והוא יבין שהוא עשה טעות אבל לצערי במקום גיליתי שהוא שלם עם ההחלטה שלו והמשיך את חייו (די מהר יש לציין) עם מישהי חדשה.
מיותר לציין שהלב שלי שבור. הבעיה היא, איך ממשיכים הלאה?? מאיפה מגיעה האמונה שיהיה מישהו אחר בשבילי? האמנתי בלב שלם שזה הגבר שאביא איתו ילדים ושיהיה האהבה שלי.
אני לא ישנה, לא אוכלת והראש עסוק רק באיך? איך ממשיכים הלאה? איך הוא המשיך כל כך מהר? למה אני בוכה והוא מבלה?
אני מרגישה שאני שוקעת בדיכאון ואף אחד לא מבין.. כולם אומרים זה יעבור, יקח זמן ושעכשיו שניתקנו את כל הקשרים בנינו זה יהיה יותר פשוט אבל לי רק בא לדבר איתו ולהסביר לו איזו טעות הוא עושה...
ברור לי שלא אעשה זאת כי הוא הבהיר את עמדתו (סוף סוף, כי היתה תקופה שהוא עוד אמר לא יודע, לא בטוח מה יהיה בעתיד, כרגע אני לא יכול שנהיה ביחד).
עשיתי הכל, יוצאת עם חברות, הולכת לקורס חדש שאני אוהבת, מחייכת אבל מבפנים אני מרגישה חצי בן אדם...
מצטערת על החפירה הארוכה אבל אם למישהו יש עצות על איך להמשיך הלאה אשמח לשמוע!!!
שלום לכול חברי הפורום,
אני בת 29(אוטוטו 30) והייתי לפני חתונה עם אהבת חיי. עשינו מפגש הורים ושבוע אחכ הוא בא אלי בוכה שהוא לא יכול להתחתן, שהוא לא שם ולא יודע אם או מתי יהיה.
היינו ביחד שנתיים וחצי וסירבתי להאמין שככה זה נגמר.
כעבור כמה שבועות שניסינו לדבר ולהבין לעומק את הבעיות הוא אמר שהיו דברים שהפריעו לו במערכת יחסים והוא לא יכול כרגע לנסות שוב למרות שאני רציתי לעבוד על זה.
חשוב לי להגיד שאני בטוחה במיליון אחוזים שהוא אהב ועדיין אוהב אותי. אבל בשבילו אהבה לא מספיקה..
להעביר קדימה 3 חודשים, לאחר ששאלתי אותו הוא אישר לי שהוא יוצא עם מישהי ואני חווה את השבירה מחדש. הייתי בטוחה שיעבור קצת זמן והוא יבין שהוא עשה טעות אבל לצערי במקום גיליתי שהוא שלם עם ההחלטה שלו והמשיך את חייו (די מהר יש לציין) עם מישהי חדשה.
מיותר לציין שהלב שלי שבור. הבעיה היא, איך ממשיכים הלאה?? מאיפה מגיעה האמונה שיהיה מישהו אחר בשבילי? האמנתי בלב שלם שזה הגבר שאביא איתו ילדים ושיהיה האהבה שלי.
אני לא ישנה, לא אוכלת והראש עסוק רק באיך? איך ממשיכים הלאה? איך הוא המשיך כל כך מהר? למה אני בוכה והוא מבלה?
אני מרגישה שאני שוקעת בדיכאון ואף אחד לא מבין.. כולם אומרים זה יעבור, יקח זמן ושעכשיו שניתקנו את כל הקשרים בנינו זה יהיה יותר פשוט אבל לי רק בא לדבר איתו ולהסביר לו איזו טעות הוא עושה...
ברור לי שלא אעשה זאת כי הוא הבהיר את עמדתו (סוף סוף, כי היתה תקופה שהוא עוד אמר לא יודע, לא בטוח מה יהיה בעתיד, כרגע אני לא יכול שנהיה ביחד).
עשיתי הכל, יוצאת עם חברות, הולכת לקורס חדש שאני אוהבת, מחייכת אבל מבפנים אני מרגישה חצי בן אדם...
מצטערת על החפירה הארוכה אבל אם למישהו יש עצות על איך להמשיך הלאה אשמח לשמוע!!!
