"אנחנו מלמדים הכי טוב את מה שאנחנו הכי צריכים ללמוד בעצמנו." וכל דבר שאני אגיד לא יעזור. כי אם אני אגיד לך שזה יעבור וכל מיני משפטי תמיכה.. אני לא בדיוק קונה אותם בעצמי. זאת הרגשה רגעית. שאתה באותו מצב קל לך להזדהות.
עד עכשיו הייתי קוראת מהמחשב של אחי והיום החלטתי לכתוב כאן בעצמי, עם כינוי משלי והכל משלי. ורציתי לדעת, מה כל כך מכאיב לך? למה כל כך קשה לך? מי זה המיוחד הזה שאת לא מפסיקה לחשוב עליו ולמה בכלל נפרדתם? זה נראה לי כמו משהו לא סגור מבחינתך, יכול להיות שזה משפיע?
מעניינת מישהו קודם כל יש שניים יש אחד שנפרדנו לפני שנתיים והיינו שנה וחצי ביחד עברנו לגור אחרי שבועיים ביחד והוא הראשון שהסכמתי לצאת איתו אחרי שאמי נפטרה ושבאמת סמכתי עליו ועכשיו לגבר השני נפרדנו בסוכות, באותו לילה של הפרידה התחלתי לכתוב בתפוז והפורום הראשון בו כתבתי היה הפורום הזה, בינו לבינה אמנם יצאנו חודשיים אבל מאוד מאוד אהבתי זה התחיל כידידות כי לא חשבתי שהוא רוצה או שאני רוצה אותו אבל התחלתי לספר לו עליי ועל חיי ונורא נקשרתי אליו בסוף השבוע האחרון דיברנו שאלתי אותו אם הוא מוכן שנחזור הוא לא מוכן ואני ממשיכה בחיי רוצה למצוא את האחד... הלוואי תודה רעות