אם הנדריקס כתב 300 עמודים ולא הצליח להסביר...
אז ספק אם אני אצליח בכמה שורות. אבל ננסה בכל זאת.
מאבקי כח יש בין כל קבוצת בני אדם שרוצים משהו מהשני.
אם זה שני ילדים שרבים על צעצוע, או בני זוג שרבים על כסף או על מטלות הבית או על עיר מגורים.
ההבחנה כאן היא בין מאבק נקודתי, חד פעמי - כמו הילדים שרבים על הכדור, לבין מאבק שהופך לדפוס חוזר. כשהמאבק הוא חלק מדפוס חוזר, הוא כבר לא רק על הנושא הענייני שעליו רבים (מי יוריד את הפח או האם נקנה מכונית שניה), אלא למשהו רחב יותר.
במאבק הכח אנחנו בעצם דורשים במפגיע מבן או בת הזוג לעשות יותר עבורנו, לא רק כדי שיהיה לנו נח, אלא כי רק אז נרגיש אהובים. או לחילופין, בכך שבן הזוג לא מוריד את הפח, לא שוטף כלים ולא משאיר לי את האוטו הגדול, הוא מוכיח לי שוב ושוב שהוא לא אוהב אותי.
לכן המאבק הזוגי הוא לא רק קונקרטי, אלא גם סמלי.
והוא לא רק סמלי, אלא גם הדדי. בדיוק כמו שלימדנו ביבי נתניהו: יתנו - יקבלו. לא יתנו - לא יקבלו.
כל זמן שהיינו מאוהבים, אני נתתי לך ברצון מעל ומעבר, ואת נתת לי. היה שווה לי לתת לך, כי הייתי בטוח שאת אוהבת אותי הכי בעולם. כך זה נשמך כמה חודשים.
אבל אז, יום אחד, לא היה לך כח בשבילי. בינינו, גם הקסם הועם. הסקס איתי פחות מדהים. אני פחות מתקלח. וגם פחות מקשיב לך. אז לא התחשק לך לבוא אתי להורים שלי. או להשאיר לי את האוטו ושאת תסעי באוטובוס. או משהו כזה.
מילא שעשית את זה פעם אחת. נגיד. אבל אחרי שבוע זה שוב קרה. ואחרי עוד שבוע, זה קרה עוד פעמיים. ואז כבר ממש רתחתי. כי הבנתי: את כבר לא כל כך אוהבת אותי.
אז מה עשיתי? גם הפסקתי להוריד את הפח. וגם התחלתי לריב איתך על האוטו ועל ענייני ההורים. כי אני מעריך שאת פשוט לא מבינה כמה זה חשוב לי, וגם כמה זה צודק שאני צריך את האוטו כי באותו יום יש לי בערב אימון חשוב. ואת לא הבנת! ואני התפוצצתי מזה. ולכן גם לא היה לי כל כך חשק לשכב איתך, והסתדרתי יותר טוב עם פורנו.
ככה נולד המאבק. וככה הוא מתקבע, כי שני הצדדים מרגישים שלא מספיק רואים אותם.
וזה לא רק בגלל שההתאהבות פגה. נגיד, אנחנו זוג גמיש וסבלני. המשכנו להשקיע זה בזו למרות הכל אבל אז הגיע התינוק. והתחלף לי הבוס בעבודה. ואמא שלך חלתה. ופתאום הסמיכה שהספיקה לשנינו, מספיק בקושי לרגל וחצי. ואת בכלל מאוהבת בתינוק הזה ולא שמה עלי. ואני כמובן נשאר בעבודה שעות ארוכות יותר, כי שם מעריכים. ובכלל, שתביני שאני לא מובן מאליו. ויש שם גם בחורות שאני מוצא חן בעיניהן. ואת עכשיו לא עובדת, אז מה קשה לנקות את הבית ולבשל קצת ולסדר כביסה?
זהו בערך.
---
אבל זה יותר עמוק מזה, כי אנחנו לא סתם רבים על אינטרסים. אם זה היה רק סידורים ואינטרסים, היינו מביאים מגשר והוא כבר היה סוגר לנו דיל.
לא. אנחנו בעצם רבים על הפצעים שלנו. כשאת התחלת להאבק בי, התכונות בך שאהבתי (שאת סבלנית ומקשיבה לי) התהכפו, ופתאום הפכת להיות הכי לא סבלנית - בדיוק כמו אבא שלי. ולמה בחרתי בך? בדיוק בגלל הסבלנות ועוד כמה דברים שחשבתי שאת בדיוק מה שאני צריך כדי להבריא. והנה עכשיו הכל מתהפך לי.
ואילו את לא סבלנית לא רק בגלל התינוק. אלא גם כי אני פתאום תוקפני ולפעמים קצת אלים. כמו אבא שלך.
ופה בדיוק מתחיל הטיפול הזוגי.
____________________________________
מריוס זכריה, מטפל, מנחה ויועץ אישי, זוגי ומשפחתי
http://www.marius.co.il
