לבן
צחוקך פוער בי אהבת אין-קץ שני-חלב מפיך בוהקות וליבי מתמלא בניצוצות לבנים הזורמים מעינייך הטהורות ילדתי הקטנה רק אתמול מתוכי זרמת אל עולם מפרך וחתמנו שתינו אחדות עולמים עת ינקת חלבי לתוכך כל עוד נשמה באפי בי נשבעתי אעטוף אותך בלבן אהבתי כחלב שדיי תלווך לא יכתים בה אפילו הזמן
צחוקך פוער בי אהבת אין-קץ שני-חלב מפיך בוהקות וליבי מתמלא בניצוצות לבנים הזורמים מעינייך הטהורות ילדתי הקטנה רק אתמול מתוכי זרמת אל עולם מפרך וחתמנו שתינו אחדות עולמים עת ינקת חלבי לתוכך כל עוד נשמה באפי בי נשבעתי אעטוף אותך בלבן אהבתי כחלב שדיי תלווך לא יכתים בה אפילו הזמן
אשר אל מולו, גוף נשי יורכן. לבן זה הזרע, וגם החלב כמובן. וגם הטוהר, שלא בשיר זה מופגן. אבל - ובעיקר, זו התמימות, אשר ממנה ניגר, אושר וחמימות