לבכות לך
אני הולך לבכות לך תהיה חזק למעלה געגועי כמו דלתות שנפתחות בלילה לנצח אחי אזכור אותך תמיד וניפגש בסוף, אתה יודע ויש לי חברים אבל גם הם כבים אל מול אורך המשגע כשעצובים הולכים לים לכן הים מלוח וזה עצוב שלהחזיר ציוד אפשר לא געגוע לנצח אחי אזכור אותך תמיד וניפגש בסוף, אתה יודע ויש לי חברים אבל גם הם כבים אל מול אורך המשגע וכמו הגלים אנחנו מתנפצים אל המזח אל החיים אני רוצה לשתף אתכם בדבר הנורא מכל,הרוע שכנראה רודף אותי. מוסי שלי,הנסיכה שלי,הלכה. שלשום בערב התקשרה אלי אחותי ואמרה לי שהשתן של מוסי ירוק. נילחצתי והתקשרתי לדר' עדי גנץ,שאלתי אותו אם זהאומר משהו והוא אמר שאין שום מחלה שמתאפיינת בשתן ירוק ושכנראה היא אכלה משהו שצבע לה את השתן ושאם יהיה שינוי בהתנהגו תשלה שנביא אותה אליו,למחרת ב 15:30 בערך והיא אמרה שמוסי משחקת והכל בסדר.כעבור 15-20 דקות אחותי מתקשרת בוכה,באותו הרגע הבנתי. היא מספרת שנשמעה זעקה מהחדר וכעבור כמה שניות היא רצה לחדר,מוסי שכבה בכלוב חסרת רוח חיים,פונץ' היה לידה.לא היו סימנים של דם או משהו,הוא לא פצע אותה. כנראה שזה היה דום לב,לא שיחררו אותי אתמול מהצבא וגם היום לא הייתי בטוחה שישחררו,ככה שלא היה מי שיקח אותה לניתוח לאחר המוות,נתתי הוראה והאחים שלי נסעו לקבור אותה.ולגבי זה שלא היה מי שיקח אותה לניתוח,פשוט ההורים שלי לא מוכנים לקחת חלק בטיפול,והם לא הבינו למה לנתח אותה אם ממילא זה לא יחזיר אותה לחיים. אני שבורה.אני לא יודעת כבר איך להתמודד.זה היה לא צפוי,הכל היה בסדר,היא שמנה בחזרה,אוכל תקין יציאות תקינות,בריאה. פשוט לקחו לי חלק ממני בפעם שנייה. תודה למי שהקדיש זמן וקרא.
אני הולך לבכות לך תהיה חזק למעלה געגועי כמו דלתות שנפתחות בלילה לנצח אחי אזכור אותך תמיד וניפגש בסוף, אתה יודע ויש לי חברים אבל גם הם כבים אל מול אורך המשגע כשעצובים הולכים לים לכן הים מלוח וזה עצוב שלהחזיר ציוד אפשר לא געגוע לנצח אחי אזכור אותך תמיד וניפגש בסוף, אתה יודע ויש לי חברים אבל גם הם כבים אל מול אורך המשגע וכמו הגלים אנחנו מתנפצים אל המזח אל החיים אני רוצה לשתף אתכם בדבר הנורא מכל,הרוע שכנראה רודף אותי. מוסי שלי,הנסיכה שלי,הלכה. שלשום בערב התקשרה אלי אחותי ואמרה לי שהשתן של מוסי ירוק. נילחצתי והתקשרתי לדר' עדי גנץ,שאלתי אותו אם זהאומר משהו והוא אמר שאין שום מחלה שמתאפיינת בשתן ירוק ושכנראה היא אכלה משהו שצבע לה את השתן ושאם יהיה שינוי בהתנהגו תשלה שנביא אותה אליו,למחרת ב 15:30 בערך והיא אמרה שמוסי משחקת והכל בסדר.כעבור 15-20 דקות אחותי מתקשרת בוכה,באותו הרגע הבנתי. היא מספרת שנשמעה זעקה מהחדר וכעבור כמה שניות היא רצה לחדר,מוסי שכבה בכלוב חסרת רוח חיים,פונץ' היה לידה.לא היו סימנים של דם או משהו,הוא לא פצע אותה. כנראה שזה היה דום לב,לא שיחררו אותי אתמול מהצבא וגם היום לא הייתי בטוחה שישחררו,ככה שלא היה מי שיקח אותה לניתוח לאחר המוות,נתתי הוראה והאחים שלי נסעו לקבור אותה.ולגבי זה שלא היה מי שיקח אותה לניתוח,פשוט ההורים שלי לא מוכנים לקחת חלק בטיפול,והם לא הבינו למה לנתח אותה אם ממילא זה לא יחזיר אותה לחיים. אני שבורה.אני לא יודעת כבר איך להתמודד.זה היה לא צפוי,הכל היה בסדר,היא שמנה בחזרה,אוכל תקין יציאות תקינות,בריאה. פשוט לקחו לי חלק ממני בפעם שנייה. תודה למי שהקדיש זמן וקרא.
