לבי נשרף בקרבי

[חול פירמידות]

היתתמות מיותרת ומזיקה

אני לא יודע באיזה עולם אתה חי, נחמן. תל אביב עמד ותיקן אותך שוב שאין מדובר בסקס, אלא בעצם הנטייה המינית. המשיכה לנשים, והקשר איתם. בעולם שאני מגיע ממנו לפחות, הנושאים האלו בוערים ומעסיקים רבים (בטח אנשים בגילי); "הלכות נידה", "גיל ראוי לנישואים", "שמירת נגיעה", "טיפים לבניית מערכת יחסים נכונה", "מדורים לייעוץ זוגי" ועוד. דתיים מדברים בניהם בחופשיות על בחורות שהם מעוניינים בהן, על מי הם נדלקו, שדכניות, מערכות יחסים קודמות, תקלים וכו'. הם שמחים באירוסין ובנישואין של החברים שלהם וחוגגים איתם, מעניקים להם גושפנקה ורשמיות חברתית. הם שומעים שיעורי תורה בנושא, וחלקם אפילו מתייעצים עם הרבנים שלהם. הדודות מציקות ושואלות "מה איתך?" ומאחלות "בקרוב אצלך". כולם יבואו לחגוג את הזוגיות הממוסדת הזאת, חברים, משפחה ועמיתים, באירוע חברתי-דתי רב הוד והדר, וישמחו איתך בחגיגות לציון כך וכך שנות נישואין. מהומו דתי נשללות כל החוויות האלו ויותר. הוא לא יכול לדבר עם אף אחד על נטייתו בחופשיות.

 

[Nחמן]

בדבריך לא סתרת אותי

אלא אדרבא! חיזקת את עמדתי. הנטייה לא נוצרה בשביל האדם אלא בשביל כל היקום. בלעדיה לא יכול העולם להתקיים. אז מדוע אנחנו חוגגים דווקא את טכס הכניסה לחופה או הביאה בברית הנישואין? משום הקדושה שבדבר. כל מה שתיארת מיועד אך ורק לקיום "כי עם קדוש אתה לה' אלוהיך". "בקרוב אצלך" וכיו"ב הם איחולים נפלאים, שמטרתם למסד את הזוגיות של כל אחד ולומר לך: הישמר לך פן... יש נטייה אבל יש לממש אותה אך ורק על פי התורה. שווה בנפשך: הבעל יוצא לחודש מילואים וחוזר ומוצא את אשתו בדיוק ביום שנהייתה נידה. עכשיו הוא צריך להתאפק 12 יום מלבוא עליה ובשביל זה עושים חגיגה? אתה צודק לגבי ההומו אבל לא לחלוטין. המציאות מוכיחה, שיש מקרים שניתנים לפתרון. אתה צודק לכאורה גם במשפט המסיים, אם כי בעת האחרונה הולכים ורבים הגופים, ששינו את גישתם.

 

[yenergy]

נחמן עצוב לי

עצוב לי שאדם שנשמע כל כך אינליגנט ממשיך להחזיק בדעה כל כך לא מבוססת. ברור מאליו שהנטייה נחגגת. הנטייה המינית וההתיחסות אליה כוללת עולם שלם של יחסי מין, מערכת יחסים רומנטית וכל השלכותיה. ברור גם מאליו, שהסיבה שהומוסקוסאליות נדרפת מתוך אי הבנה של מהי ההלכה. מתוך הומופביה ותו לא. אני לא מצפה מהרבנים לדבר על זה מעל כל במה אפשרית, אבל כן מצפה מאדם שמגיע לרבו ומספר לו כי הוא הומוסקסואלי לתגובה לפחות אמפתית, ולהתיחסות נאותה כל לכל תלמיד שבא אליו ומספר לו שקשה לו עם שמירת הברית וכולי. העקשנות שלך לקעקע כל ליברליות בנושא מתמיהה אותי כל פעם מחדש. ודרך אגב - כל נושא הנידה הוא מקובלות חברתית שבסופו של דבר מובילה לנשות הטליבאן. מעולם לא אהבתי החמרות. התורה מלאה באיסורים גם ככה - מה ראו חז"ל להוסיף החמרות על ימין ועל שמאל? וחשוד בעיני תמיד היה העניין שנשות ישראל קיבלו על עצמן. כן בטח. בעולם שבו אישה היתה רכוש ויחסי מין לעיתים נכפו עליהן ובשם כך הריונות, למה לא לקבל עוד כמה ימים בהן הן טמאות ואסורות על בעליהן? ואני לא אכנס כרגע לדיון הזה, אבל יש אדם אמיץ שלא מזמן היתה עליו כתבה בעיתון שמנסה לגרום לרבנים להפחית את ימי הנידה. כדי שנשים יוכלו להיכנס להריון (כאשר רבות מהן סובלות מתופעה שנקראית עקרות הלכתית והרבנים גורמים להם לקחת כדורים שידוע כיום שהם מסרטנים כדי לאזן את המחזור במקום פשוט להניח לטבע לעשות את שלו ולקצר חזרה את ימי הניד לשבעה). אבל למי יש כח להיכנס לזה. העיקר שנחמן יודע הכי טוב מכולם מה דרך הטבע כי אלוהים אסר מעשה מסויים. אנרג'י

 

[Nחמן]

אל תהיחה עצוב!

הנה עכשיו תוך כדי כתיבת ההודעה הפסיק האינטרנט לפעול. אז כדי לרומם את מצב הרוח אביא לך שיר, ששמעתי מפי הכוכב הצעיר אורעד כ"ץ. השיר לקוח מתוך האופרה (מה לי ולאופרה?...

) והנה הוא לפניך: http://www.youtube.com/watch?v=W8xU7x1InvA&feature=related חיפשתי גם את הביצוע המקורי ולא מצאתיו. כלומר: מצאתי כמה ביצועים יפים אך לא יגדעתי, איזה מהם הוא המקור. רק ביצוע אחד שבה את ליבי במיוחד. זה מה שקורה כאשר פברוטי - הזמר האיטלקי האגדי שר בליווי מקהלה של 100 ילדים נפלאים: פוניקולי פוניקולה! http://www.youtube.com/watch?v=5iRRahKEe1E&feature=related מה פירוש המילים? שאלתי את ידידנו המדליק אולם זה השיב לי לפירוש המלה "פוניקולו" = חבל טבור. כל השאר הוא דיאלקט נפולינטו (מישהו מבין שפה זו?...). מקווה, שבשלב זה נהנית מהמוסיקה ומצב רוחך השתפר. עכשיו לענייננו. החגיגה איננה של הנטייה. היא קיימת באדם מאז יצירתו. החגיגה היא על בניין הבית בקדושה. הבאתי מקורות לכך אבל משום מה התעלמת מהן. מסכים אתך בהחלט לעניין התייחסות הרבנים להומוסקסואליות והנה לך ראייה, שבנושא זה אני ליברלי ועוד איך... לעניין הנידה אגלה את אוזנך: אני דווקא מכיר מכון מסוים, שעוסק בבעיות עקרות ואי פוריות. השילוב בין התורה למדע מביא לתוצאות מדהימות! מה ראו חז"ל... וכו'? תשאל את חז"ל. על פי המעט שידוע לי לא בכדי הם כונו בשם חכמים (ולא שכולם היו טפשים חלילה), כי הם ראו למרחקים. הגמרא מתארת דדברים, שכמעט אינם מתרחשים בימינו. רק הסטטיסטיקה מוכיחה, שרוב המשפחות השומרות בקנאות על טהרת המשפחה במלואה, זוכות לבסוף לילדים חכמים הן בתורה והן בדרך ארץ. כמובן אינני יכול לשפוט איש משום שאף פעם אינך יודע, מה באמת מתרחש בחדר המיטות של בני הזוג. גם אם נצא מתוך הנחה, שכולם צדיקים, הרי להקב"ה יש גם חשבונות משלו ואין אנחנו יכולים להבין אותם. במשפט האחרון גרמת לי להסמיק

. אם אפגוש אותך השבוע, אביא איתי מקל... באמת לא! יש יודעים טוב הרבה יותר ממני. מכל מלמדיי השכלתי. גם אתה צריך להיות חכם ולא לחפש תירוצים לסייגים שקבעו חכמים. לו היית חי בדור שלהם, אולי היית מבין טוב יותר. אנרג'י! אתה אוהב ואהוב וסגנון הכתיבה שלך מדהים! רק מה לעשות? יש לי דעה משלי והיא איננה קשורה לאינטלגנציה. גם אתה בחור אינטלגנט וחכם

. אוהב נח

 

[yenergy]

על איזה סטטיקסטיקה אתה מדבר לעזאזל?

אני קראתי על עשרות זוגות שלא נכנסו להריון בגלל מצב שנקרא עקרות הלכתית. במקום לבא ולהקל עליהם וביחד איתם להקטין את מספר ימי הנידה כדי שהאישה תיכנס להריון, היא לוקחת גלולות כדי לאזן את המחזור, גלולות שפוגעות באיזון הטבעי של הגוף רק בכדי להשאיר על כנה חומרה הלכתית. נחמן, מה שקשה לי זה שאני שומע מפיך דברי רבנים אורתודכוסים חשוכים. אני רואה מול עיני אדם שלא חושב בעצמו, אלא כל הזמן מצטט ומצטט. בכל דבר יש מין החיוב אבל, דעה משלך? צר לי אבל הצחקת אותי. זה לא נראה כך. אנרג'י

 

[Nחמן]

אינני יודע, אם הזוגות הללו נועצו במכון פוע"ה

המכון דן בכובד ראש בכל השאלות ההלכתיות-רפואיות תוך מאמצים עילאיים לסייע לזוגות להביא להריון. אינני מבין גדול ברפואה וגם לא בהלכה אך נאמנים עליי דבריהם של רבני המכון, שעומדים בקשר הדוק עם גדולי הרופאים והרבנים וביניהם פרופ' משה משיח והרה"ג מרדכי אליהו זצוק"ל. מקובלני, שהרבנים ה"חשוכים" (כדבריך) עשו כל האפשר כדי לסייע לזוגות להביא לעולם ילד בריא ובמקרים רבים ההצלחה הייתה הרבה מעל לטבע ומעל לסטטיסטיקה. אז לפני שמשמיצים כדי לבדוק גם את הצד האחר. אינך יכול לשפוט מבלי לשמוע אותו ישירות (ולא מפי מתווכים או התקשורת). אני שמח, שלבסוף הצלחתי לפחות להצחיק אותך. לקינוח (לטובת כל הגולשים) הנה סיפור של ילד פלא (איך לא?...). מסתבר, שלא רק ליהודים יש ילדי פלא אלא גם לגוים. היה היה פעם ילד פלא ספרדי, שקראו לו חוזליטו. קולו של הילד היה משהו נדיר במינו - קול סופרן. לימים הלך הילד ונעלם הפלא. אמרגניו ניסו לשווק אותו לאחר התבגרותו אבל הקהל הביע אכזבה עמוקה מהתוצרת החדשה. עקב כך חדל לשיר והחל לעסוק בעסקים מפוקפקים. הפלא לא עזר לו. הוא נתפס והושלך לכלא וכיום איש לא מכיר את חוזליטו הצעיר המוכשר (כבן 60). הנה אחד השירים המפורסמים שלו: הצלצול (La campanera). http://www.youtube.com/watch?v=hfzrw_m-7ek&feature=related והנה הביצוע המקורי הנפלא של אנה מריה: http://www.youtube.com/watch?v=q6dhq4_iPdg&feature=related כמו רבים אחרים גם שיר זה זכה ל"גיור". בגירסה העברית שר אותו בתחילה זוהר ארגוב. יסלח לי זוהר אבל זה לא "זה". בכל זאת רבים נהנו מקולו ומשירתו ולכן לא אקפח אותו. שם השיר בעברית: "צוענייה נפלאה (ממש מראה נהדר)". http://www.youtube.com/watch?v=ao-BOWItGSA&feature=related אל תיקח ללב! התחל לשיר!

 

[חול פירמידות]

נחמן, אתה מכליל כתוצאה מבחירה אישית יוצאת דופ

בסופו של דבר אנחנו תמיד חוזרים לאותה נקודת מוצא. אתה כרגיל משמיע שמין "הוא בשביל העולם" ואין מטרתו אלא "בשביל קיום העולם" (קרי פרו ורבו). פעמים רבות כבר העמדתי אותך על טעותך שמין מטרתו *גם* חיבור בין בני הזוג, אהבה והבעת רגש. זו מטרה לא פחות מובהקת של יחסי האישות, של "והיו לבשר אחד", במשמעות של אחד בקיום ואוהב. הדוגמאות ההלכתיות רבות (מין עם אישה הרה, מין אחרי גיל הבלות של אישה ועוד). בסופו של דבר, אינני מאמין שאתה מייצג את דעת התורה בדבריך. הסיבה האמיתית לדבריך היא שאתה גזרת על עצמך חיי נזירות ובתולין ופרשת לגמרי מענייני מגע במשך 60 שנות חייך. לכן טענת בפני תל אביב 10 כי מי שפועל "נגד" מימוש נטייתו לא מוכח שיפגע באחרים, שכן אתה הדוגמה החיה (והנדירה כמובן) לכך! הבסיס להחלטה כה קשה זו היא כמובן נקודת המוצא שלך; אתה גורס שמין נועד רק לשם קיום העולם, וכיוון שאין צאצאים במגע מיני של גברים- גזרת על עצמך גזרה כה קשה. לכן אתה חוזר ושונה: "יש נטייה אבל יש לממש אותה אך ורק על פי התורה". עליך לזכור שאין להתייחס לעמדה קיצונית שבחרת לעצמך כנקודת הבסיס שדרכה רואה היהדות את העולם. אתה יוצא הדופן שאינו מעיד על הכלל ולא יכול להדריך את הכלל. חגיגת הנטייה היא לא רק חגיגה בקדושה של הנישואים או הלידה, אלא הדיבור החופשי על תהליך ההיכרות, הדייטים, השידוכים, הבדיחות וכל שאר הדברים שבחרת להתעלם מהם. מבחינתך אין אלמנט מיני ביהדות וזהו אינו מדובר כלל וכלל, כי הוא איננו קיים בחייך להשקפתך. לכן אתה סובר שכל מטרת המין היא לשם "כי קדוש אתה לה' אלוקיך". אולם הדיבור החופשי על הדייטים, על חוויית הזוגיות, הצרות עם האישה, המשברים בחיי הנישואים, זיכרונות מהאקסית ועוד הם פריבילגיות שנשללות כאמור מכל הומו דתי מצוי.

 

[תל אביב 10]

דברים מרתקים

נחמן מבלבל בין היחס שהדת נותנת לזוגיות סטרייטית (קדושה וכו') לבין הצורך הבסיסי הקיומי של הרוב המוחלט של בני האדם בין אם הוא הומו או סטרייט לרצות קשר, לחוות אהבה, להתאחד עם בן זוג ולשתף את הסביבה בחגיגה הזאת. צורך כזה חייב לבוא על סיפוקו קודם כל ואם אדם מאמין, הוא צריך למצוא לעצמו את הדרך לשלב בין השניים.

 

[Nחמן]

דברים כדרבונות

הדברים שכתבת עכשיו ראוים לציון הגבוה ביותר. עכשיו נעשה מעט סדר: הדת איננה מעניקה שום יחס אלא מצווה. "דת" היא מלה בעלת מקור פרסי, שמשמעו = חוק. הדת היא קודקס חוקים. אם אתה מאמין או אינך מאמין, היא עובדה קיימת. התורה כיסוד ספר החוקים הדתי מתארת לנו בפרוטרוט את שלבי יצירת העולם והיקום שבתוכו וגם אם תימצא תזה מדעית, שהעולם נוצר קודם לכן, גם זה כתוב בתורה ולא ברמז. כיוון שאין לי שום מסמך קדום יותר, אין לי אלא להסתמך על הכתוב בתורה. התורה לא התעלמה מצהיצר המיני אלא אדרבא! היא נתנה לו ביטוי חיובי ביכולת לפרות ולרבות. בין שאר איסורי התורה מופיע משכב זכר אבל שום זכר לאיסור להתאהב פרט לציווי החיוביח "פרו ורבו". לצערי הרב אני מודה, שקיימת תפיסה שגויה ומוטעית בציבור הדתי, שלפיה אהבה חד-מינית אסורה. לשמחתי נוסד לפני מספר שנים ארגון הו"ד המנוהל על ידי הרב רון יוסף, והוא מנסה לשנות את התפיסה השגויה ובלא מעט הצלחה. עוד יגיע היום, שבו יצמח הנושא, והמלה "הומו" לא תהיה מלת גנאי. בשנה האחרונה הוקם גם ארגון "כמוך" אולם עד כה לא הצלחתי להבין, מה צורך בשני ארגונים מקבילים, או מה ההבדל ביניהם. אינני רואה איסור להרבות בעשייה ויבורכו כל העושים אבל זה בתנאי, שיש אחדות. אם המטרה היא פילוג, חלילה, הנזק עלול להיות גדול לכולם. על המשפט האחרון מגיע לך

חזק.

 

[Nחמן]

אתה צודק

יש בנו הרבה מן המשותף. המין אומנם נועד לקיום העולם אך משהותר לצורך כך, לא הגבילה אותו התורה אלא למועדים מסוימים, התלוים בו או בה או בלוח השנה. כל שאר הדברים ברישא מקובלים עליי ללא עוררין אבל לא זו הסיבה ל"חגיגה", כי אם כך, צריכים היינו "לחגוג" לפחות אחת לחודש. החגיגה היא על שום הזכות לבנות בית משותף. המין תופס בו חלק קטן מאוד. אני אישית אכן מייצג רק את עצמי. עם זאת אני משער, שדבריי אמורים להיות תואמים גם את דעת תורה. גם אינני משמש דוגמא לפרישות ולא אפרט כאן. מימוש הנטייה על פי התורה אכן מומלץ ורצוי אבל אני ער לכך, שיש אנשים, שיש להם בעייה קשה עם זה וכאמור לעיל (תגובה לאנרג'י) אינני שופט אף אחד. גם אינני נותן עצות. לשם כך יש את הרב רון ואולי גם אחרים מנוסים ובקיאים ממני. על כל פנים אני יודע, שיש רבגוניות בהומוסקסואליות ויש סוברים כמוני ויש חולקים עליי. אם הסיכון לפגיעה באחרים היה בלתי נמנע, היה מקום לחשיבה בעניין העונשים המוטלים על הפוגעים בשל דחפים בלתי נשלטים. כיוון שאין עוררין, שהחוק להגנה על חלשים מוצדק, הרי מכאן, שיש דרך להימנע מפגיעה כזאת. מממ... חגיגת הנטייה... לא שמעתי בקרב ציבור הביינישים, שמדברים ולו מלה אחת על מין. אולי לכל היותר על השאיפה לילדים. פריביליגיות שנמנעות מהומו דתי? מממ... אני מניח שיש. זה לא דרך העולם לדבר על מין בכלל ועל אחת כמה וכמה בנטייה הומוסקסואלית, שאיננה נראית עין בעין עם ההלכה (לא הנטייה אלא המעשה שבעקבותיה). לסיכום: אני סבור, שזה דיון חשוב מאוד, ובוודאי היה מקום לכך באחד המפגשים הציבוריים. לא תהיה בינינו הסכמה מוחלטת אבל הערכה תהיה תמיד. ימים יגידו מי משנינו צדק, או אולי לעולם לא נדע והמחלוקת תישאר פתוחה.

 

[תל אביב 10]

... רבני הפוריות, צאו לנו מהרחם!

בדרך לפתור בעיות פוריות, במכון "פועה" מעדיפים את ההליך הרפואי - שלעתים מסתבך ומסתיים בטרגדיה - על פני ההקלות ההלכתיות. למה להתעקש להיכנס לנו לגוף? http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4155091,00.html

 

[Nחמן]

אתה טועה בגדול!

אינני זקוק ל"ויינט" כדי לדעת, מה מעדיפים במכון פוע"ה. כמעט כל הפונים למכון הם אנשים שומרי תורה ומצוות, המחפשים פתרון רפואי-הלכתי. מכון פוע"ה פוסק לפי מגוון רחב של שיטות, שמותאמות לכל אחד ואחד מהזוגות ע"פ הפוסקים המקובלים עליהם. כל זוג משתף את הרבנים שלו ואילו במכון עצמו לא מחפשים חומרות יצרות. דע לך, שלא כל תוכנית מתאימה לכל אחד. לכן תפקידו של המכון הוא לפעול בהתאם לפסק ההלכה של הפונה ולא לפסוק באופן עצמאי. הנהנ לך דוגמא נוספת של עיוות האמת לצורך שימוש מניפולטיבי נגד התורה.

 

[תל אביב 10]

מניעים דתיים לא יכולים להיות בבסיס החלטות

רפואיות. כך גם בעניינו, לא יתכן להמליץ על טיפול המרה או להמנע וכו' כי המניע הוא דתי ולא רפואי.

 

[חול פירמידות]

עוד אמירה תלושה מהמציאות

בוודאי ובוודאי שיש למניעים דתיים השפעה על החלטות רפואיות- על מה אתה מדבר? קביעת רגע המוות עבור אנשים דתיים- היא עניין שהוא נטו הלכתי. ההחלטה אם להפיל עובר או לא - היא עניין שהוא נטו הלכתי.

 

[yenergy]

ואו! אחת הסוגיות הכבדות.

אני מעביר אותה ברשותכם ומקווה שברשות מנהל הפורום לדיון חדש!

 

[Nחמן]

שוב טעות

התורה קדמה לכל. אני יודע, שאתה חולק על כך אבל נשאיר זאת לפעם אחרת. מן התורה פיקוח נפש דוחה כל המצוות לבד מגילוי עריות, עבודה זרה ושפיכות דמים. מה זה פיקוח נפש? זה נושא הלכתי-רפואי ולכן אין מקום לקביעת צד אחד אלא גורם משותף. בוודאי יכול להיות רופא ירא שמים, שיהיה נאמן הן לשבועת הרופאים והן להלכה ולא ימצא סתירה ביניהם. אני מסכים אתך, שהמניע לטיפולי המרה הוא דתי. עם זאת אין שום אזכור בתורה ולא בשו"תים למיניהם על הצורך בטיפולים אלו. זוהי המצאה של הדור האחרון ואני דוחה אותה בדיוק כמוך. אדרבא! אם המניע הוא הלכתי רפואי, יקומו נא צוותי מדע ותורה (יש גם מכון "צומת" על שם זה) ויתנו דעתם לא כיחידים אלא כגוף ציבורי משותף. ללא ספק יש הרבה מה לתקן בעולם הדתי ואני תומך בזה בכל ליבי. עם זאת אסור לדחות באופן מוחלט כל החלטה בעלת רקע דתי אלא כאמור יש להעמידה במבחן ציבורי. האמן לי, שאפשר למצוא כל כך הרבה טוב ביהדות (מלבד האמת שבה), אבל צריך לשקול היטב את הדברים ולא לנהור כעדר צאן אחר כל גחמה של מאן דהוא, שחשב עצמו למייצג הבלעדי של היהדות.

 

[ספר יקר]

"הכל יודעים כלה למה נכנסה לחופה. אלא שכל מי שמנבל פיו אין לו חלק לעולם הבא" (שבת לג

 

[yenergy]

דפי יקרה

אני לא יודע מה להגיד לך. את נמצאית במצב לא פשוט, ועדות להיותך אמא מדהימה הוא המצב הזה. הדבר שבשבילי היה עובד במקרה כזה הוא משהוא כזה: את צריכה להושיב אותו לשיחה רק את והוא. לבד. במקום שקט שיאפשר לכם זמן ו... דרמות. את צריכה להתחיל את השיחה בזה שאת אוהבת אותו ושום דבר שהוא עשה או יעשה לא ישנה את זה. את צריכה להגיד לו שאת חושדתכבר כמה זמן שהוא נמשך לגברים. לא חייבים להשתמש במילה הומו. ואם זה המצב זה בסדר וזה לא משנה שום דבר וכל מה שהוא יחליט לעשות בנידון זה בסדר גמור. אם הואצריך עזרה עם טיפול - לא חלילה כדי לשנות - אלא כדי לתת את המקום להבין יותר טוב מי ומה הוא - אם את יכולה להציע עזרה פיננסית זה יהיה נהדר. והכי חשוב - להבטיח (ולקיים!) לא לחלוק את הדבר הזה עם אף אחד בלי רשותו. ואם הוא שואל לגבי בן זוגך אז ספרי לו את האמת בעדינות המקסימלית. בלי קשר - הייתי יוצר קשר עם ארגון תהיל"ה (ארגון לבני משפחות של להט"ב בעיקר עבור ההורים) ומתייעץ איתם מה לעשות ואולי להתחיל ללכת לקבוצות שלהם. קישור יש פה למעלה. אני פה ואת מוזמנת לפנות אלי בפרטי אם את צריכה עזרה. אם הוא צעיר - הייתי ממליץ להפנות אותו לקבוצת איגי (ארגון נוער גאה) באזור המגורים שלכם ואם חשוב לו קבוצה עם אווירה דתית - להפנות אותו לאיגי דתיים בהתאם לגילו (16-18 דתיים צעירה, 18 - 23 דתיים בוגרת). בהצלחה. אנרג'י.

 

[תל אביב 10]

תהל"ה ארגון נפלא להורים

אמו של בעלי מתנדבת קבועה שם. מאוד ממליץ ליצור עמם קשר.

 

[גנימדס]

אפשר כמה תיקונים?

עצה טובה, לשהושיב ולדבר איתו ולהגיד שהכל בסדר... רק שאני הייתי ממליץ על שני תיקונים . 1. את חושבת שהוא הומו. לא חושדת שהוא הומו. חושדים במישהו שמבצע פשע. חושדים במישהו שגנב. חושבים שמישהו נמשך לבני מינו. יחי ההבדל הקטן. 2. כדאי לדחות את הרעיון של טיפול לשחה הבאה. כרגע מה שאת צריכה להגיד לו זה שהכל בסדר. ולעצור בנוקדה הזו. את כל מה שעושים במצב- תני לו להגיד. המסר שלך לא צריך להיות "מה לעשות". אלא "אני כאן לצדך". תני לו לספר את מה שימצא לנכון- ואחרי שהכל ישקע קצת, (יומיים? שבוע? חודש?) תעברו לשלב הבא. לא למהר.