לביאה

לביאה

אני אוהב שאת חלקה
ואני יכל לבהות שעה ארוכה בגבעות הורודות שמסתירות סוד
להנות מפשיקתן בקצה לשוני
חושף ארגמן מלוח
רך ותפוח
שהולך ומתלחלח וטיפותיו מצטברות על הלשון
ומרטיבות את השפתיים
לינוק את אדוות הבשר המתקשה שלך
בעודך מגרגרת כלביאה
 
קצר ולעניין

ובין המילים עולם ומלאו המילים המרומזות
אתה אומן הכתיבה בקיצור ומלא משמעות
 


 
למעלה