לבט

  • פותח הנושא pita2
  • פורסם בתאריך

pita2

New member
לבט

אני בחורה בת 29 (מחר) ובן זוגי בן 34. הכרנו לפני כשנה וחודשיים, יצאנו במשך 7 חודשים שמתוכם גרנו יחד חודש וחצי, נפרדנו וחזרנו כעבור 3 חודשים, (לפני 4 חודשים). במשך כל הזמן שלנו ביחד, מאד טוב לנו, אנחנו מאד דומים, מסתדרים מצויין ומתאימים מאד אחד לשנייה. הפרידה הראשונה היתה מאחר ועברה עלי תקופה קשה עם המשפחה והעבודה וזה קצת יצא על בן זוגי שלא הבין איך השתנתי לו פתאום... אני אז הייתי מאד טוטאלית ועזבתי את הדירה שלו ונפרדנו. כשחזרנו, היה ברורות לשנינו הטעויות שעשינו ושוחחנו על זה שאם חוזרים זה בשביל מחויבות כיוון ששנינו כבר לא ילדים ולא רוצים להיות בקשר ללא עתיד. כיום כל אחד מאיתנו גר בדירתו ואנחנו נפגשים כמעט כל יום ומבלים המון זה עם זו. לפני כחודש וחצי העלתי את נושא החתונה והוא אמר שצריך עוד קצת זמן לחשוב אבל שאני לא אדאג ושאני לא אאבד אותו ושהוא צריך לעכל עם עצמו את הנושא כי זו ההחלטה הרצינית ביותר בחייו. עד לפני שבוע לא העלתי את הנושא שוב אבל אתמול הוא עלה באיזשהו הקשר, הוא אמר שהוא יודע שצריך להחליט בקרוב אבל הוא עוד לא בטוח, הוא מפחד לריב איתי כי בפעם היחידה שרבנו גם נפרדנו והוא חושש שזה יקרה שוב, הוא מפחד שיום אחד ישעמם לו איתי כי אני אוהבת אתגרים ושוב, הוא צריך עוד זמן לחשוב... אני מאד מבולבלת, לא מבינה אם התשובות שלו רציניות, אם הוא נמצא איתי רק כי נוח לו (הוא טוען שלא), לא יודעת עד מתי לחכות ואם בכלל... אני מאד אוהבת אותו, אני יודעת שהוא מאד אוהב אותי ובאמת טוב לנו ביחד... אבל אני חושבת שעברנו מספיק כדי לקבל החלטה ואם עד עכשיו הוא לא בטוח בי לא ברור לי מה יכול להשתנות.... לא יודעת מה לעשות...
 

adam33

New member
צודקת..

וזו באמת בעיה כי את רוצה להתחתן והוא לא רוצה ואם הוא יגיד כן אז זה יהיה בגלל הלחץ שלך שהוא מוצדק במקורו ומצד שני אם הוא יגיד כן אז לעולם לא תדעי אם זה באמת מפני שהוא רוצה או בגלל הלחץ שלך המוצדק אז מה עושים? נפרדים לגמרי..כן פשוט ככה..!! אי אפשר להיו במערכת יחסים של להיות עם להרגיש בלי אי אפשר לומר אני מסתדרת איתו מצד שני אתם רחוקים אחד מהשני נישואין זה להיות אחד לצד השני אבל באותו בית ..לקום בבוקר לא רק מחייכים אלא גם על רגל שמאל לדעת שלכל אחד מאתכם יש את היום הטוב והרע שלו בחיים ולמרות זאת לא לקום וללכת אלא להתמודד ניראה לי שזה לא קיים אצלכם ובעצם על כל פיפס קטן אתם תופסים כיוונים אבל נקודה למחשבה... את נשמעת כאילו את הדומיננתית במערכת היחסים והוא זה שתמיד מתגונן ועושה כל מה שאת אומרת אז אם יש לו את הכח לומר לפחות לחתונה אני רוצה להמתין...אני מאמין לו..ומציע שתקחו רגע חושבים.. בהצלחה..
 

מאי 39

New member
קודם כל ../images/Emo77.gif../images/Emo65.gif../images/Emo24.gif

מזל טוב ליום ההולדת תגידי לו שאת העוגה גם את צריכה לאכול והוא לא יכול לאכול את כולה ושתישאר שלמה רוצה אותך אבל לא מסוגל להתחייב הזמן בוודאי לא משחק לטובה ואני בטוחה שזה מה שגרם לך גם לחשוב ולדבר על כך שלשום תחשבי טוב טוב כי אף אחת מאיתנו לא היתה רוצה שיגידו עליה שהיא זו שהלחיצה לחתונה בכל הזדמנות אפשרית אז או כן או לא
 

seeyou

New member
מה אפשר להוסיף?

החיים הם קצרים לא תספיקי לעשות את כול השגיעות שעושים אפשר ללמוד מבעיות של אחרים מה כותבת בפורום שלנו ? GraphX נושא: כמו סכין בתוך הבטן אני מתהלכת כל היום בלי תאבון ומרגישה כאילו סכין גדולה תקועה לי בתוך הבטן. לא ישנה, לא מתפקדת בעבודה. אני רוצה שזה יפסק כבר!! היינו בקשר כמעט שנתיים ...... .... אני מאמינה שבאמת אהבתי אותו, והוא אותי. אבל כנראה שהוא כבר לא אוהב אותי יותר והוא גם טרח בצורה הכי מכיאבה ליידע אותי את זה.... קשה לנו להחליט קשה לנו להציב גבולות בחיים יש סדר עדיפויות ואני חושש שמה שאת מפרשת מהמערכת היחסים שךכם זה לא בראש שלו המצב כפי שאת מתארת נוח לו או שהוא שחקן גדול או שהוא לא מספיק בוגר לקחת אחראיות להקים משפחה זה תלוי בך איזו דרך מועדפת לך לפעמים יש צורך בניתוח גם כאשר אין הרבה סיכויים להצלחה אבל אין סיכויים ללא סיכונים(מחושבים) יותר טוב שתבקי היום בגיל שאת יכולה עוד לשנות דברים מאשר בעוד כמה שנים... מצד שני ייתכן שלא תפגשי מהר בגבר עם תכונות מסויימות כפי שיש לו הכדור שוב במגרש שלך חייט טוב מודד 10 פעמים אך גוזר רק פעם אחת... keep smiling יוסי
 
שנה של מגורים משותפים

לעניות דעתי, אם בן זוגך עדיין מתלבט, הייתי מקציב עוד חצי שנה או שנה של חיים משותפים בדירה אחת. קשר טוב הוא ארוע נדיר וחבל לאבדו.
 
למעלה