לבטים לגבי בצבא

[RoyceGracie]

לבטים לגבי בצבא

אני מצטער אם זה לא הפורום הנכון, אם אני טועה, ניתן למחוק הודעה כזאת. פשוט שמאד הייתי שמח לקבל את תגובות חברי הפורום. אני בן 20 וקצת. אחרי שנת שירות, אחרי של"ת (שרות ללא תשלום) בגרעין נחל. ואחרי הרבה זמן של עבודת חינוך והתבגרות במישור האזרחי. עכשיו, במסגרת הגרעין נחל שלי, התגייסתי לגדוד 50 של הנח"ל ואני בטירונות שם רק שבוע. העניין הוא שמצד אחד אני לא אדם שמוותר ולא אדם שעוזב דברים. מצד שני, אני מרגיש פיספוס אדיר, אחרי התפתחות מדהימה שעשיתי בשנתיים האחרונות מאז שסיימתי בית ספר, עכשיו להיות חייל במערכת צבאית, שמדכאת אותי, ולא מתאימה לי, שילדותית לי ולא מושכת אותי כלל. תחושה של פיספוס שאני איש חינוך, מבזבז את עצמי בקרבי. אני רק שבוע בצבא, ואני מניח שאני מאד חדש בנושא, לא מבין איך המערכת הצבאית עובדת. אבל בתחושה שלי, התפתחות לכיוונים שאני מחפש אני לא אמצא בצבא, ואם חוויתי שבוע אז בעצם הבנתי מה הולך להיות בהמשך. האם אני טועה ? (עליי לציין שלא קשה לי מנטלית בכלל, גם פיזית לא). האם זה בכלל אפשרי להעביר את עצמי לחיל חינוך או לתפקיד ג'ובניק שבו אוכל למצוא את עצמי בשעות שלא אהיה כפוף בהן לצבא ? (בקרבי זה 24 שעות ביממה). ואם כן, אז איך??. אשמח מאד לכל תגובה. בברכה

 

[liorvol]

יהיה טוב, אל תדאג

היי, קשה לתת לך דעה אובייקטיבית, זה אף פעם לא עובד. אני אתן לך דוגמא מבחור שאני מכיר, שעבר בדיוק אותו מסלול כמוך (ש"ש + גדוד 50). הוא אחד מאלו נוע"לים מושבעים, שכבר שנים אומר "הכיבוש הוא רע", "הכיבוש הוא אסון" וכו'. כשהגיע תורו להתגייס הוא חשב ברצינות למצוא את הדרך החוצה, אבל אז הציעו לו את אותו המסלול ש"ש + גדוד 50. רק בגלל שהוא יוכל לבלות את הזמן עם חברים שלו אז הוא הסכים, והמשיך ואמר שהוא יצא אחרי הש"ש, שהוא יצא אחרי התקופת התנדבות הראשונה, וכן הלאה. בסוף הוא לא יצא, הלחץ מהחברים לא נתן לו, והוא דופק שמירות ומחסומים כאילו אין מחר. המסלול שאתה הולך אליו הוא כזה, שמוכרים לך אותו כמו מסלול אינטילגנטי וחברתי, ובתכל'ס עושים בדיוק את ההפך רוב הזמן. ככל שאתה יותר בפנים אז גם קשה לך יותר לצאת.... עכשיו אתה רק שבוע בטירונות. אם אתה רוצה לעבור יחידה.מקצוע, או אם אתה רוצה לצאת, זו בחירה שלך. אני יכול רק להמליץ לך ללכת עם מה שאתה מרגיש ולעשות את זה בהקדם. בהצלחה!

 

[noa08128]

מכירה את הבעיה.

אני בעוד כמה חודשים אמורה להתחיל לעשות את השל"ת שלי. מכייון שלבנות לא עושים בעיות עם שירות קרבי, אז לי יש פחות סיכון. האמת שיש כבר תפקיד שאני רוצה לעשות במסגרת חיל חינוך. אבל אני מקוה שהצבא לא יעשה לי בעיות עם הפטור מנשק. בהצלחה תבחר את הדרך הנכונה, ותנסה לראות מה אפשר לעשות כדי לעבור.

 

[jast]

אני חושבת

זה נכון, לא לכולם זה מתאים. זה אולי לא הפורום הנכון, אבל תנסה לשאול אנשים שהם כבר בתוך הצבא איך אפשר לעבור וכאלה כי אלה דברים שיותר קשורים לצבא. בכל מקרה, לדעתי גם אם אתה מחליט לעזוב את הצבא לא הופך אותך ל"אדם שמוותר". ההפך, אדם שמתעקש לעשות מה שחשוב לו ועל זה לא מוותר.. נכון שלפעמים אם מתחילים משהו צריך לסיים, אבל אנשים משתנים.. והצבא זה דבר שמשפיע עלייך, ככה שאני חושבת שזאת זכותך להחליט מה אתה רוצה לעשות, גם אם זה אומר לוותר על הצבא. קיצר, אל תוותר על מה שחשוב לך. בהצלחה:]

 

[baraba1]

דעתי

ראשית, אדם צריך להיות קשוב לקול הפנימי שלו. שנית, צריך לתת את הזמן לכל תהליך. קשה לי להאמין שניתן לגבש דעה על ההתאמה אחרי שבוע ראשון בטירונות. אני לא מכיר אותך ולא יודע מה השיקולים שלך, אבל אצלי בפלוגה היה מגוון רחב מאוד של אנשים. אכן, לא לכולם מתאים השירות הקרבי. מהנסיון המוגבל שלי, מדובר על שוליים לא - גדולים. בסופו של דבר מדובר ב-3 שנים בהן אתה נדרש לתרום את תרומתך, לאור העובדות והדיעות שהבעתי, אני מציע לך להמשיך בטירונות בשלב זה ולקבוע לעצמך "תחנות התבוננות", באופן שאת ההחלטה תקבל בצורה מושכלת, בוגרת ואחראית. אשר לתחושת הבזבוז אותה אתה חווה, ברצוני להדגיש, כי עקב העובדה שאנשים רבים ושונים מגיעים מרקעים שונים ונדרש להכשירם ליחידה לוחמת בפרק זמן קצר למדי, מתחילים מהמכנה המשותף הנמוך ביותר. זה עובד וזה מציל חיי אדם. הצבא יודע לזהות ולקדם אנשים מתאימים, כך שתוכל לצאת לקורס מכי"ם מוקדם אחרי 6 חודשים שלאחריו תצטרך לחנך כיתה משלך. אציין כי הייתי לוחם בגבעתי ומ"מ בגדס"ר.