הכללים
הם הבירוקרטיה של רגש הצדק המכנן בתוכנו אנו יוצרים כללים אשר נמצאים בתחום הצדק הטבעי על מנת לקבוע את הקו המפריד במדרון שראשיתו אסור וסופו מותר למשל, קביעת גיל 16 כגיל ההסכמה המינית הינו קביעת כלל הגיוני בין מרווח הגילאים בסולם שבין הילדות לבגרות אבל אתה יודע שהכללים מוטעים כאשר הם קמים על הגולם שיצר אותם וכאשר אינם נמצאים בתחום האפור אלא בתחום הלבן או השחור המנוגד לצבעם האמיתי ולמשל, איסור על רומנים במקום העבודה בשירות המדינה - הוא איסור המנוגד לטבע האנושי כנ"ל העמדתו לדין של חיים רמון איננה אנושית ולכן אינה מוצדקת או הדוגמה הקיצונית ההפוכה, רחמים לא במקום על אנס חולני שנמלט מן הכלוב היא הבעת רחמים שלא במקומה בלתי אנושית ולכן בלתי מוצדקת (וסתם שאלה, לשלוח בנאדם לכל ימי חייו לצינוק זה כן, אבל שמחה טבעית בשעת תפיסת הבן זונה זה לא?? כי העיניים המפונקות שלנו לא רוצות לראות מה ייעשה למי אשר אימלל אין ספור נערות בכל רחבי הארץ?) יכול להיות שהשוטרים האנאלפבתיים לא היו צריכים לנופף בשללם מול המצלמות, אבל כל אחד לפום דרגתו מגלה את שמחתו הטבעית בדרכי ההבעה משלו השוטרים האנאלפבתיים בכאפות והוגי הדעות בטור בעיתון או בפורום נידח ברשת. זה טבעי ולכן גם מוצדק ומוסרי. ואין סתירה בין 2 הדוגמאות ההפוכות בתקינות הפולטית דהאידנא, כי כשהשכל מעוות הוא מעוות לכל הכיוונים. וכשהעליונים למטה ממילא התחתונים למעלה.. או מופשלים למטה מן הברך.