גלאון צודקת. גם בעניין הקרקס של סלע
(אם כבר להעיף - אז את ביילין, כי הוא לגמרי לא לעניין שם). אני לא צופה בחדשות, אלא שומעת או קוראת אותן, ואפילו ככה די התפתלתי בכסא למראה התצלומים מתחנת המשטרה (שני התצלומים שהוצבו באתר "הארץ"). בה-בעת חשבתי, שהיה נחמד מאד אילו העבירו את התמונות לכל 34 הנשים שהמשטרה קשרה את סלע לתקיפתן (לדעתי זה כולל גם את שתי הדודניות), במקום לבזבז אותן על הציבור הרחב - שאינו אמור לראות אותן. במדינה תרבותית מספיק לדווח שהאסיר הנמלט נתפס והוא מבוהל ונסער. כיוון שתפקיד הצלמים לצלם וזה של העיתונות לדווח, היה זה תפקידה של המשטרה למנוע מגע בין האסיר לצלמים. התפקוד של אנשי המשטרה במקרה זה היה אינפנטילי למשעי, הם התנהגו ונשמעו כמו ילדים מהשכונה שהצליחו לתפוס את אלימלך זורקין. לא שזה מפתיע, אבל לגמרי לא ראוי לנהוג כך מול מצלמות. ומפלגה שחרתה על דגלה מאבק על זכויות אזרח, יפה שאינה עוסקת רק או בעיקר בזכויותיהם של אזרחים שבעים, שפויים, בריאים ושומרי חוק. ומה אתה אוהב אצל גלאון פחות - את הדעות שלה, או את עצם הדעתנות? או את העובדה שיש לה שאיפות פוליטיות?