angel enamorado
New member
לבד.
אין לי חברה. אני לא מבקשת הרבה, רק חברה. מאז שנגמרו הלימודים כל אחד עוסק בעצמו, ונשארתי לבד. גם עברתי לעיר חדשה ככה שאני לא תמיד זמינה להגיע לעיר בה חייתי עד לא מזמן. החורף הגיע ואני רוצה לקנות בגדים חדשים, אבל אין לי חברה ללכת איתה. אני מרגישה לבד. יש לי 2 בנות, מכרות, ידידות שפעם ב.. נזכרות בי וקוראות לי לצאת. אבל אם אני לא אשלח הודעה לפלא או משהו כזה הן יהיו עסוקות בבילויים של עצמן עם החברים שלהם. לפעמים אני נפגעת מהחוסר יחס, למה אני טובה לשמוע שרע לה אבל לא מספיק טובה כדי שאני טצרף לבילוי שלהן עם החברים שלהן? למה אני טועה כדי שאחת מהם תשפוך לי תמיד את כל בעיותיה,אבל לא טובה כדי שירימו לי צילצול לראות אם אני בכלל בחיים, לבדוק אולי בא לי לצאת? בעבודה אני מרגישה כל כך אהובה, אני חדשה שם ובכל זאת מרגישה ותיקה כאילו אני שם שנים. אבל חברים לעבודה, הם לעבודה. ואני לא יודעת איך להפוך את זה למעבר. ושוב, אני גרה בעיר חדשה, לא מכירה בקושי חנויות, מקומות בילוי שלא נדבר על אנשים. אהובי בצבא, וכשהוא בא אז אנחנו מבלים.אבל בשך השבוע אני פשוט בבית. אני מוצאת רק את אמא ללכת איתה לקנות בגד או ללכת לקניון. ורע לי ככה. זה הזמן לקראת הגיוס, כל מי שלא התגייס מבלה, יוצא , שותה. ואני בבית. ולפעמים זה רע לי. ולפעמים אני כמעט נשברת ומתפרצת בדמעות. ולפעמים אני רוצה לפנות לחברות של פעם, אבל לא. כי לא מגיע להן שאני אפנה אליהן, ואין לנו בכלל מה לדבר. אז אני נשארת לבד. ומחכה שאהובי יחזור מהצבא. אני יודעת שבצבא הכל יישתנה, אני אדם שקל להתחבר אליו, ואני יודעת את זה לפי העבודה שהתקבלתי שם באהבה ובמהירות. אני יודעת שבצבא אני אתחבר ואכיר,אבל עד אז..יש 4 חודשים. אז אני עובדת, עוזרת לאמא, לומדת נהיגה , ובעיקר בבית.לבד.
אין לי חברה. אני לא מבקשת הרבה, רק חברה. מאז שנגמרו הלימודים כל אחד עוסק בעצמו, ונשארתי לבד. גם עברתי לעיר חדשה ככה שאני לא תמיד זמינה להגיע לעיר בה חייתי עד לא מזמן. החורף הגיע ואני רוצה לקנות בגדים חדשים, אבל אין לי חברה ללכת איתה. אני מרגישה לבד. יש לי 2 בנות, מכרות, ידידות שפעם ב.. נזכרות בי וקוראות לי לצאת. אבל אם אני לא אשלח הודעה לפלא או משהו כזה הן יהיו עסוקות בבילויים של עצמן עם החברים שלהם. לפעמים אני נפגעת מהחוסר יחס, למה אני טובה לשמוע שרע לה אבל לא מספיק טובה כדי שאני טצרף לבילוי שלהן עם החברים שלהן? למה אני טועה כדי שאחת מהם תשפוך לי תמיד את כל בעיותיה,אבל לא טובה כדי שירימו לי צילצול לראות אם אני בכלל בחיים, לבדוק אולי בא לי לצאת? בעבודה אני מרגישה כל כך אהובה, אני חדשה שם ובכל זאת מרגישה ותיקה כאילו אני שם שנים. אבל חברים לעבודה, הם לעבודה. ואני לא יודעת איך להפוך את זה למעבר. ושוב, אני גרה בעיר חדשה, לא מכירה בקושי חנויות, מקומות בילוי שלא נדבר על אנשים. אהובי בצבא, וכשהוא בא אז אנחנו מבלים.אבל בשך השבוע אני פשוט בבית. אני מוצאת רק את אמא ללכת איתה לקנות בגד או ללכת לקניון. ורע לי ככה. זה הזמן לקראת הגיוס, כל מי שלא התגייס מבלה, יוצא , שותה. ואני בבית. ולפעמים זה רע לי. ולפעמים אני כמעט נשברת ומתפרצת בדמעות. ולפעמים אני רוצה לפנות לחברות של פעם, אבל לא. כי לא מגיע להן שאני אפנה אליהן, ואין לנו בכלל מה לדבר. אז אני נשארת לבד. ומחכה שאהובי יחזור מהצבא. אני יודעת שבצבא הכל יישתנה, אני אדם שקל להתחבר אליו, ואני יודעת את זה לפי העבודה שהתקבלתי שם באהבה ובמהירות. אני יודעת שבצבא אני אתחבר ואכיר,אבל עד אז..יש 4 חודשים. אז אני עובדת, עוזרת לאמא, לומדת נהיגה , ובעיקר בבית.לבד.
