לבד

[יום אחד אולי]

לבד

שוב פעם לבד הפעם הלבד הזה כל כך חשוף וקר בחוץ לזמן אין משמעות, העוצמה של החוויה היא המשמעותית כאן רצית להחזיר לי את החלום הורדת ממני בכוח את כל החומות השארת אותי ערומה מול העולם אתה שהבאת כל כך הרבה אושר לחיים שלי הפנים שלי קרנו מאושר מלאת אותי במה שאתה הוצאת את הרצון לתת לרצות בלי קשר לכלום למרות כל החסרונות לרצות לקבל כל כך רציתי לקבל החוסר כל כך גדול בשניה אחת כל החוזק שבי שלמראית עין - נעלם והרגשתי כל כך קטנה בזרועותיך החזקות. כל מה שרציתי שלווה להניח את הראש בשקט ולהרגע פעם אחת כנראה שלא הצלחנו להכיל אחד את השני ואולי זה קצב החיים שלא הגענו לנקודת איזון מהר אין מקום לשאול למה, פשוט קרה. תודה שהיית חלק מהחיים שלי. אני יודעת אחרי תקופה העוצמות נכנסות לפרופורציה אחרת אבל כרגע זה נראה כל כך רחוק כן אני יודעת שהכרתי אנשים בחיי וחשבתי שלא תהיה לי שוב חוויה כזאת לעולם אבל היו חוויות אחרות יודעת אבל כרגע זה נראה כל כך רחוק הפעם הזאת אני קוראת אתכם בליינדייט הכרויות וכאלה וזה נראה כל כך רחוק ממני כל כך לא חלק מהחיים הנוכחים שלי כנראה שאני לא חוזרת באותה צורה אי אפשר להיות שם בלי החומות שנפלו, בלי שכבות של הגנות יקח זמן לבנות אותם מחדש אולי אני לא רוצה את החומות האלה יותר המקום שלי הרבה יותר נקי היום הכאב לא נמהל בטיפה של כעס אין בי מרירות. ריק לי אני חלשה לבד הזמן יתן לי את הכח להחזיק שוב פעם לבד. לחייך מחדש למלא עם עצמי המקום החסר אחרי שפיניתי לו מקום כל כך גדול. מתי הדמעות יפסיקו ליזול מעצמן. מתי.......... יהיה לי קשה לקרא שוב את מה שאני שולחת עכשיו לאויר אני זקוקה לצעוק לעולם כמה אני חלשה עכשיו

 

[s h o o s h a]

תצעקי עד שמיתרי קולך יתפקעו

תצעקי ותצרחי בקולי קולות מותר לך תבכי ותבכי עד שייבשו הדמעות מותר לך תזכרי את שהיה, אל תנסי לשכוח תזכרי את שהיה, כמה זה נתן לך כוח ותזכרי, שגם אם עכשיו נראה כאילו סוף העולם עוד יבוא יום ותביטי אחור ותצחקי עם ועל כולם את חלשה? את חזקה! רק תני לעצמך את הזמן ואל תנסי לברוח כי יש לך את זה אשה, יש לך את כל הכוח בהבנה עמוקה ובתקווה שהצלחתי, ולו לרגע, להעלות חיוך על פנייך שושה

 

[יום אחד אולי]

../images/Emo24.gif

 

[סגול מתעקש]

חלשה? לא נראה לי עייפה אולי...

למי שהיה חלום ומי שפניו יודעים לקרון מאושר.כאדם שהנתינה קשורה אצלו בקבלה. חולשה אין היא הדבר האמיתי, אין היא מראה על פגיעות יתר ולא על אי יכולתך להתמודד עם "הקשוחים" שביניינו (בני המין השני) . היא רק סממן קטן של עייפות ושעמום. נכון זה לא קל להקשיח את ליבך, אך זוהי חובתך לעצמך בשלב זה. זוהי תקופה נהדרת שבה יש להפריד בין השאיפה של כולנו לאהוב ולהתאהב לבין הצורך שלנו בלבנות את עצמינו בשני ידינו בלבד. מאחר ורק על עצמי לדבר ידעתי, ולא איש חינוך אני אומר לך רק, תסעי לחופש למקום שחם שם, ואפשר להזמין נער ליווי. תהני, תתרוחי על הריקנות של החום. תני לימים ללכת בדרכם העצלה, תמרדי בכל מה שהיה יקר לך ובכל מה שאת חשבת לקדוש, תשרפי את הגשרים עם ההווה...תתעוררי בעתיד. תתעוררי... תתעוררי... ואז תוכלי לצאת לשחק עם הגדולים ב"בליינדייט הכרויות", שהוא משחק מרתק ללא חוקים וללא יכולת להמר על התוצאה הסופית, אך מדהים הכל זאת. סגול(מלא עד אפס מקום, אך תמיד בעל קיבולת אין סופית לדברים שיבואו)

 

[יום אחד אולי]

קשה לי כרגע

לצחוק בפה גדול אבל כמעט...קרוב מאוד היום בערב אני טסה לאי בודד נער הליווי כבר מחכה שם (טוב לא בדיוק, אבל אולי משהו קרוב) למה שאני לא אהיה פעם חלשה, עם החיוך הזה עכשיו זה נשמע קצת יותר אופטימי תודה איש על המילים.

 

[יום אחד אולי]

ו...

הנתינה לא קשורה בקבלה. היא שלי לבד.

 

[ר ו נ ה1]

גם אם אנחנו מודעים

למצב מסויים, ואיך עלינו לנהוג בזמן זה קצת קשה לנו. נכון שעברנו כברת דרך בחיים, אשר חישלה אותנו. אך עדיין אנחנו בשר ודם וכשכואב לנו, קשה לנהוג איך ש"צריך" לנהוג (ולדעתי, אבוי לנו אם זה לא היה כך)

 

[ניצת שושן]

עכשיו

ברגע נתון אחד את חלשה מותר לך ! ואת יודעת מה ? רק מי שיודע לומר - עכשיו קשה לי רק הוא חזק באמת רק הוא ידע לקבל

מילה פרח עכשיו הכל טרי ,כואב ובכל זאת בין כל המילים ההלו שלך שם אני מוצאת המון את במקום נקי יותר את גם מודה לו על שהיה חלק בחייך אין בך כעס ,גם לא מרירות את יודעת מה אישה? המקום החסר יתמלא בך , בעצמך ויום אחד גם יתחשק לך לפנות קצת מקום ואז זה יהיה מקום נקי מקום שיודע שגם אם יש סוף לא היית מוותרת על התהליך ועד אז שולחת לך

ענק עם קצת כח

 

[just yael]

ההוא..שאיפשר לך להסיר חומוות הגנה..

היה לו תפקיד בתקופה זו של חייך. בורכת שזכית לחוות את השקט ואת הבטחון, שאפשרו לך לקלף שכבות של הגנה, ולנתץ חומות בצורות... שיעור נפלא קיבלת...וגילית שאפשר גם בלי כל אותן קליפות. עכשיו...אין סיבה לבנות אותן שוב...את החומות. הן מיותרות לך. מרגע שנפלו, גילית שאת יכולה להתמודד בעדיהן, ושאולי החיים גם יפים ומעניינים יותר כך. עד עכשיו חווית את השקט, והנקיון, ללא החומות, אך לצידו. כעת ניתנת לך ההזדמנות לחוות את החיים בלי ההגנות, אך עם עצמך בלבד. בזכות עצמך. וזה השיעור הבא. הוא לא פשוט..אך תאמיני לי , הוא נפלא, ושווה כל רגע של חולשה וכאב כרגע. מתי יפסיקו הדמעות ליזול? לא יודעת תני להן מקום. בורכת בכך שאת יכולה לתת מקום לרגשות שלך, ולכאב. תארי לך שהדמעות היו נשארות אצורות בתוכך, והיית מגדלת לך גוש של כאב בקירבך. גוש שלא היית יכולה לשחרר אחרת. אחרי הכאב העמוק...יבוא החיוך הקטן. תפסי אותו בשתי ידייך, ונסי לזכור את צורתו, ואת התחושה הנפלאה שהוא מסב לך. אחר כך יבוא החיוך הגדול יותר (יחד עם כאב גם מפעם לפעם...) ועם הטוב שלך עם עצמך, יבוא גם זה שיאפשר לך לצמוח לצידו, ולא רק עטופה בין זרועותיו , שואבת ממנו את הכוח והאנרגיה... חיבוק ענק לך.. ו...ברוכה הבאה כבר אמרתי?