לבד

[שרי42]

לבד

לבד היא כל כך לבד נחלי אנשים מסביבה לא חשים בדידותה והיא לעצמה בוכה היא כל כך בוכה בוכה בעיניה, בוכה במילה, בוכה בגופה כואבת היא כל כך כואבת כואבת את עצמה כואבת בלב, בגוף, בנשמה מחייכת לחברים למשפחה לכולם מסביבה כולם מחייכים לידה והיא לעצמה בכאבה, בבכיה, בבדידותה

 

[חן.]

שרי

אוהבת את כתיבתך... ונזכרת בשיחתנו.... וכואבת את כאבה...

 

[שרי42]

לאאאאאאאא

זה לא זה...ממש לא

 

[חן.]

טוב מה לעשות שרי

זה התחבר אינטואיטיבית לענין ההוא....

 

[שרי42]

לא נורא..מחר נקנה עוד אבוקדו

 

[שבור]

ממש לא הבנת

 

[חן.]

שלום! מה אתה מתערב?

 

[שרי42]

חחחח נשמהההההההה

אפילו שכשאת כועסת את נימוסית...מתה על הפולניות שלך

 

[avitalp]

גדולה, כרגיל.....

מילים שמנסות (ומצליחות) לגעת..... המשיכי לכתוב לנו, שרי, עוד ועוד.... יש לך את הכישרון הזה, להפוך כל רגש וכל תחושה למשהו מוחשי. אהבתי.... והזדהיתי.....

 

[אפרת.א]

נשמהההההה........שרי?!?

היי נשמה, תגידי - יש משהו שהייתי צריכה לדעת ולא סיפרת לי עליו?!? ממממממ.....................לא כי... )

 

[שרי42 בעבודה]

יקרה שלי

כה? הזדחלת לך בשקט בלי השטיח האדום?????????????????????

 

[אפרת.א]

עזבי....

שטיח אדום זה בשביל פלצנים (מקווה שאני רחוקה משם)