לבד

HelenaDDD

New member
לבד

יושבת לבד, בחדר נטול שמיים החושך מחשיך, עוטפני כמו מים מצר וצופף את קוריו הדקים חונק ומחניק ופורק לרסיסים רסיס נשמה עופף לו ברוח רסיס נשמה, בלי רגע לנוח עופף ועופף בין שמיים לארץ עופף ועופף ונח לו בארץ כנפיים קיפל וראשו הוא הניח רצה לגלות את אשר כבר הפריח אשר כבר הפריח פרח לו ברוח פרח עד בלי דיי, בלי רגע לנוח פרח לכדי פרח, ענוג ושליו היכה שורשים ואיתם השתלב ראשו הוא הרים והביט לשמיים היכן ששוכנים הרוגע, ומים ומים לא באו מראש השמיים נותר הוא יבש, קיווה הוא למים יבשו שורשיו, יבשה כותרתו יבשו גם עליו, שהקרינו אורו ומת שם בשקט, גלמוד ובדד ורגע אחר כך היכנו ברד קברו תחת תל קרחונים נוצצים אורו שוב ניאור, וניצת בשחקים
 

שמים1

New member
הלנה ברוכה הבאה לפורום

קראתי מספר פעמים את שירך
מסע של רסיס הנפש לעולמות אחרים , מתוך הבדידות פרח לו פרח מרסיס הנפש וגם הוא נבל ומת נקבר תחת קרחונים , אך אורו שוב ניאור וניצת בשחקים , זו ההמשכיות , התקוה , הלבד בהווה והלבד בעולם הבא , ואור הניצת בשחקים ככוכב מאיר למרחקים , מאוד התחברתי לעצב הפרטי שלי , ללבד הזה הקיים מתי שהוא בכל אחד מאיתנו .
 

כנרת לי

New member


אז הנה הגעת למקום בו אפשר לא להיות בדד
 

דייהטסו

New member
לבד

יש כאן רגעים יפהפיים של שירה. למשל

מצר וצופף את קוריו הדקים
חונק ומחניק ופורק לרסיסים

וגם
קברו תחת תל קרחונים נוצצים
אורו שוב ניאור, וניצת בשחקים

הדימויים, חלקם שחוקים מדי בעיני (הנשמה המעופפת, הנשמה כפרח) והחריזה צפוייה מדי, ולעתים לא מוקפדת.
בס"כ שיר טוב מאוד, יש לדעתי מקום לשייף אותו עדיין.
 
למעלה