לבד
לפני כמה שבועות שיתפתי אתכם ברצון שלי לשתף את הורי-לצורך העיניין אמא שלי בלצאת בשאלה.
השיחה עברה בסדר. היא ביקשה שזה לא יהיה בפרהסיה בבית(עובדה הדלת סגורה עכשיו ואני לבד פה)
ושם זה נגמר.
בערך.
שיתפתי אתכם גם בתחושת הלבד שלי.
אני היחידה שמרגישה ממש לבד ביציאה הזאת?
אין לי מעגל סביבי של אנשים שהם באותו מצב. רובם חילונים (או חיים undercover כמוני. זה אומר שהם לא שם שצריך)
נתקלתם בסיטואציה דומה פעם?
איך התמודדתם עם זה?
לפני כמה שבועות שיתפתי אתכם ברצון שלי לשתף את הורי-לצורך העיניין אמא שלי בלצאת בשאלה.
השיחה עברה בסדר. היא ביקשה שזה לא יהיה בפרהסיה בבית(עובדה הדלת סגורה עכשיו ואני לבד פה)
ושם זה נגמר.
בערך.
שיתפתי אתכם גם בתחושת הלבד שלי.
אני היחידה שמרגישה ממש לבד ביציאה הזאת?
אין לי מעגל סביבי של אנשים שהם באותו מצב. רובם חילונים (או חיים undercover כמוני. זה אומר שהם לא שם שצריך)
נתקלתם בסיטואציה דומה פעם?
איך התמודדתם עם זה?