לבד
ושוב לבד, ושוב הדכאון הזה והמחשבה הזו שלמרות שיש הרבה אהבה, תמיד יש לי ספקות... אני תמיד מבולבלת ולא מפסיקה לחשוב, ולהפוך בדברים ולשאול את עצמי שאלות... ויודעת שיש איתי עוד מישהו וגם בו צריך להתחשב (ובמרבית הפעמים אני מקדימה לחשוב עליו ורק אח"כ עלי...( לא, לא, אל תגידו לי שאני קודם צריכה לחשוב עלי כי אני לא מצליחה- דפוקה... אתם יודעים...)) אחרי הכל כמעט חמישה חדשים הוא חלק ממני, ביום, בלילה, באמצ"ש ובסופ"ש ועכשיו- החלל גדול... וקשה למלא אותו (ואם להודות על האמת- אני לא בטוחה שכרגע אני ב-א-מ-ת רוצה למלא אותו). התחלתי להרכיב פאזל ("נדבקתי" ממנו...) 1000 חלקים ודוקא הולך לי לא רע, וזה ממלא לי את הזמן. אבל השאלה הגדולה- מתי אצליח להרכיב את הפאזל של חיי, זה שמורכב מאלפי חלקיקים... עדיין עומדת בעינה... פאי
ושוב לבד, ושוב הדכאון הזה והמחשבה הזו שלמרות שיש הרבה אהבה, תמיד יש לי ספקות... אני תמיד מבולבלת ולא מפסיקה לחשוב, ולהפוך בדברים ולשאול את עצמי שאלות... ויודעת שיש איתי עוד מישהו וגם בו צריך להתחשב (ובמרבית הפעמים אני מקדימה לחשוב עליו ורק אח"כ עלי...( לא, לא, אל תגידו לי שאני קודם צריכה לחשוב עלי כי אני לא מצליחה- דפוקה... אתם יודעים...)) אחרי הכל כמעט חמישה חדשים הוא חלק ממני, ביום, בלילה, באמצ"ש ובסופ"ש ועכשיו- החלל גדול... וקשה למלא אותו (ואם להודות על האמת- אני לא בטוחה שכרגע אני ב-א-מ-ת רוצה למלא אותו). התחלתי להרכיב פאזל ("נדבקתי" ממנו...) 1000 חלקים ודוקא הולך לי לא רע, וזה ממלא לי את הזמן. אבל השאלה הגדולה- מתי אצליח להרכיב את הפאזל של חיי, זה שמורכב מאלפי חלקיקים... עדיין עומדת בעינה... פאי
