לבד,

[sivosh]

לבד,

בשנים האחרונות תמיד לפני היום הולדת התחיל אצלי תסמונת "הלבד" שהרגשתי שאין אף אחד סביבי ושכולם שכחו את היומולדת- בגלל שאנשים שהיו חשובים לי שכחו.. כאילו התרגלתי לזה... השנה שוב זה מתחיל להופיע במיוחד התחושה שאני כאן לבד-מצד אחד במשך השבוע אני במעונות ובאמת חיי החברה עשירים אבל בסופש אני לבד, בבית כבר אף חברה לא נמצאת, ובמיוחד אף אחד שאני כבר בקשר... אני מרגישה שאני כבר מחכה ליום הולדת בתור הנה עוד הזדמנות לראות כמה אנשים שכחו אותי... ובמיוחד מישהו מסוים אני מצפה ממנו שישכח כדי "שיהיה לי סיבה לכעוס" אני כבר כאילו חוזה את מה שיהיה.. ועדין, אני לבד...

 

[eshkolit32]

עצתי לך

היא: א. לדעת שלהמון אנשים יש בעיה עם יום ההולדת שלהם. זה תמיד מלחיץ, יש לנו ציפיות שאנשים יזכרו ויחשבו על זה ויארגנו משהו-מתנה, מפגש, מסיבונת, שלפחות ירימו טלפון - העיקר שלא ישכחו. ב. לי תמיד יש בעיה עם יום ההולדת שלי גם כי הזמן טס לי ואני מרגישה בכל שנה שלא הספקתי כלום וגם בגלל הסיבות שאת ציינת. בשנה שעברה עשיתי מעשה חכם, לא חיכיתי שאף אחד יעשה משהו אלא פשוט החלטתי שהפעם אני חוגגת ולא נכנסת לדיכאון ויזמתי מפגש של כל מקורביי מה שנקרא בבר נחמד. אמנם נלחצתי מכל הענין וחששתי שזה לא ילך ואף אחד לא יגיע וכולם ישתעממו (דברים שלא קרו) אבל במחשבה שניה זה היה שווה את זה. ככה מנעתי מעצמי רחמים עצמיים, לא ישבתי וחיכיתי לראות איך אף אחד לא זוכר. פשוט "הכרחתי" את כולם לבוא ולחגוג איתי למפגש שאני יזמתי במקום לחכות שאחרים יעשו דברים. תחשבי על זה......אולי זה משהו שאת יכולה לעשות? יש לך עכשיו חברים חדשים, את יכולה להזמין גם אותם לחגיגה בנוסף לחברייך הותיקים.

 

[yaeli20]

יומולדת... ../images/Emo213.gif

ימי הולדת הם ימים מורכבים ביותר מהמון סיבות שאת חלקן ציינתן... כשהיומולדת שלי מתקרב אני בדרך כלל מתחילה לטפטף לחברים והאנשים הקרובים אלי (עשיתי את זה היום בארוחת הערב המשפחתית שעשינו) משהו בסגנון מה אתם עושים ב15.2? כשעונים לי שלא משהו מיוחד אני אומרת אני חוגגת יומולדת (או משהו בסגנון). דבר אחד קבוע שאני עושה ביומולדת שלי זה לחגוג עם חברה טובה שלי שהיומולדת שלה יוצא בדיוק שבוע לפני (ככה אגב אנחנו זוכרות את היומולדת אחת של השנייה) מעבר לזה זה תלוי בשנה ובחשק... שנה שעברה בעיקר בגלל שכל החברים הקרובים שלי היו בחול או גרו רחוק (צפון/אילת) עשיתי משהו קטן רק עם אחותי והחבר הכי טוב שלי - עשינו ארוחה משפחתית (שגם אותו חבר היה בה כי הוא כבר שנים חלק מהמשפחה משהו בסגנון האח האבוד) ואחרי זה אחותי החבר ואני הלכנו לשתות בבית הקפה של חברתי בתל אביב (מהמפגש הראשון) שנה לפני זה פשוט הודעתי לכל החברים הקרובים שאני חוגגת ביום הזה בשעה הזו במקום הזה ושיבואו ואפשר להביא חברים רק שיגידו כמה באים בשביל שאני אודיע למקום. מלבד חברה אחת שעבדה עד מאוחר בלילה (ולכן רק קפצה לרגע להגיד שלום ומזל טוב) כולם באו כל אחד לכמה זמן שיכל... ברגע שמודיעים מספיק מראש (אני מודיעה כשבועיים מראש) אנשים מתארגנים עם העבודה/לימודים ומצליחים להגיע... אם הרוב אצלך לומד שווה לעשות את זה בשישבת... אל תיפגעי אם אנשים שוכחים זה טבעי... כמו שאנחנו לא תמיד זוכרים את התאריכים של כולם גם אחרים לפעמים שוכחים... אל תתביישי לטפטף רוב האנשים יעריכו את זה שאת מזכירה להם... אגב אותו חבר הכי טוב קיבל ממני לפני שנתיים SMS ביומולדת שלי שאמר "כן אתה זוכר נכון יש לי היום יומולדת" בערב קיבלתי זר ענק וברכה שהתחילה במילים "את רואה זכרתי! (תודה על הSMS)"

ואל תדאגי אנחנו יודעים איפה את גרה! לבד את לא תהיי! רק תגידי את המילה!

 

[yaeli20]

ואני גם יודעת איך להכנס ../images/Emo8.gif