לבד לבד לבד

[yyy113]

לבד לבד לבד

כבר הרבה זמן שאני מכירה את הפורום הזה, אפעם לא העזתי לכתוב... השבוע הכל הגיע לאיזה מין שיא שלילי, פגישה קשה עם הפסיכולוגית שהוציאה אותי בתחושה שהיא לא מבינה אותי בכלל... החלטתי שלא לפגוש אותה שוב. אולטימטום של הדיטאנית, שלא אוכל לעמוד בו.... מסתמן שגם אותה לא אראה שוב...מרגישה לבד. לא מצליחה להסביר את עצמי, אפאחד לא מבין אותי, אפילו לא אני.... לא יודעת איך ולאן להמשיך מכאן...

 

[פרפר בתוך אגרוף]

ברוכה הבאה

שמחה ששברת את המחסום והחלטת לכתוב.

נשמע שאת באמצע משבר מאוד גדול. אני יודעת כמה זה קשה להרגיש לא מובנת בטיפול, אבל לפעמים גם טיפול שהוא לא עד הסוף מתאים או מרגיש נהדר, הוא עדיף על להיות בלי טיפול. כי לעזוב עכשיו גם את הפסיכולוגית וגם את הדיאטנית יחד, נשמע כמו לשחרר את כל גלגלי ההצלה, ולתת לעצמך פשוט לשקוע, לא? וזה די מפחיד... גם אותך?

רוצה לספר יותר על עצמך או על נקודת החיכוך בינך לבין המטפלות?

שוב, שמחה שהחלטת לכתוב ומקווה שזה יעזור.

 

[פאנדורה]

ברוכה הבאה!

מה היה האולטימטום? גם אם קיבלת החלטה באותו הרגע מתוך קושי, אפשר עוד בטח לחשוב עליה ועל הצדדים השונים.
האם שווה לך להפסיד את העבודה איתה בגלל האולטימטום הזה?

 

[תמרה45]

אופפ וואי נשמע הרבה

2 המסגרות האלה מאוד חשובות של הפסיכו׳ והדיאטנית
אבל לדעתי חשוב שיהיה מקום בו יהיה תחושה של בלי תנאי,
ולפעמים זה מה שעוזר לשמור על המסגרת הטובה והנכונה..
אולי תרפיה באומנות או תנועה, משהו כזה..
משהו שיוכל לעזור לך יותר לפנות מתוכך את השלילי..
ברוכה הבאה ומקווה להרגשתם הטובה בקרוב,
תמרה

 

[yyy113]

תודה לשלושתיכן,

הלוואי שיכלתי להגיד עוד, אבל אני פשוט לא מוצאת בי את הכוחות לדבר את זה. מעדיפה במקום לטבוע בעבודה, לברוח קצת למחוזות... אתמודד בהמשך.
בינתיים קצת הכחשה מבורכת....