לא רציתי לעצור

לא רציתי לעצור

פחדתי ממה שאראה
ודיברתי
ורע לי
ולבד.
ולא אפגע בעבודה, צריכה להתאמץ שם יותר.

אבל לבד לי, ואני לא בטוחה שיודעת לשמור לא ליפול יותר.
מבטיחה לנסות אבל.
זה חשוב לי.
 
פנס

לפי ההודעות שאת כותבת אני רואה איזה מיוחדת את וכמה כוחות יש לך. לפעמים את מרגישה את זה יותר ולפעמים פחות אבל זה נמצא אצלך.
העובדה שאת מבטיחה לנסות לא ליפול ושזה חשוב לך זה כבר התחלה טובה.
תמשיכי לרצות ולנסות ולהתמיד ואת עוד תראי תוצאות טובות. למרות שזה מאוד קשה...

אני כאן בשבילך
גדול
 
תודה

עלו לי דמעות
מפחדת להרחיב כדי לא להתפרק,
חייבת להשאר כאן.
תודה
 
להיות בין אנשים, זה הכי לבד.

זה עשה לי יותר טוב,
וגם יותר קשה.
יותר מורכב.
 

levshavur

New member
פנס

שלום לך
את יודעת, זה מוזר, אבל באוניברסיטה אפילו שאני מוקפת באנשים, ואפילו שמחייכים אליי ושואלים מה שלומי, אני מרגישה מאוד בודדה, וגם כל כך הרבה אנשים הולכים, באים, ואני בתוך כל הים הזה...
כן , גם לי טוב להיות בין אנשים וזה בטח טוב יותר מלשבת סתם בבית, אז אני מאוד מבינה אותך, ומזדהה.
לבשה.
 

levshavur

New member
פנס


שלום לך
כן הלבד הזה קשה נורא. ואני מרגישה עכשיו נורא לבד בפורום, אני מרגישה שאני מתפוצצת ריגשית ואין עם מי לדבר. בבקשה אם את מסוגלת, תקראי מה שכתבתי פה היום אני מרגישה שאני מתחרפנת מהלבד הזה. בעלי כל כך רחוק מהבעיות האלה שאני מתמודדת איתן שלא שיתפתי אותו בזה יותר מדיי..סיפרתי אבל הוא לא ממש התייחס לזה. הוא קורא לי יפהפיה וזה בא מהמקום שלו של אהבה, בעיניו אני כזאת...הוא לא מבין בעיות של דימוי עצמי או אפליה בגלל מראה חיצוני.
אם את עדיין פה, בבקשה תגיבי, אני נורא לבד...
לבשה.
 

ל3

New member
מותר להידחף לבשבור?

רק רוצה להגיד לך את לא לבד אני פה איתך
 

levshavur

New member
תודה!!!

ל3 שלום
זה מחמם את הלב לדעת שאני לא לבד, לפחות פה...מחר מחכה לי יום ארוך נורא לימודים מ10 וחצי בבוקר:,3 קורסים אחד אחרי השני, שני מקריאים יושבים איתי, האחד לשעה וחצי והשני לשעתיים...ואחר כך עוד ב 8 בערב מחכה לי חזרה להופעה...כך שעד שאני אחזור אני בטח אהיה מותשת לגמרי. אני כניראה אכנס רק ביום חמישי (למרות שאני מרגישה צורך נואש להיות פה גם מחר.)
לילה טוב
לבשה.
 

תמרה45

New member
מאוד מאוד איתך..

מבינה!
ומאחלת שתצליחי לשבור את מחסום הבדידות הזה בקרוב, על אמת..
 
קרה לכם

לפגוש את המטפל מחוץ לטיפול?
קרה לי משהו הזוי ואחד המטפלים עובד באותו מקום שאני עובדת עכשו...
אנחנו לא נפגשים ישירות אבל חלק מהצוות עובד עם שתינו...
 

ל3

New member
יקרה


הרצון שלך להיתפס חזק בטוב ולאחוז בו הוא כלשעצמו הישג אדיר וממש לא מובן מאליו כי הכי "קל" זה ליפול שוב ולהישאב פנימה. אני מקווה שהרצון החזק הזה יראה לך את הדרך הנכונה. את נלחמת ויש בך כוחות לעשות זאת
וכן מכירה היטב את התחושה שאת עטופה בכל כך הרבה אנשים אבל הכל זה מסיכה ושקר כי בעצם את לא מרגישה שהם באמת מבינים אותך ואת כל כך לבד. אבל אולי מישהו או מישהי אחת בלבד שם תגרום לך להרגיש קצת אחרת? יש מישהי שם שאת יכולה לסמוך עליה?
ולגבי ההודעה הנוספת שלך- הפסיכאטרית שמטפלת בי שנים גרה בבניין של הורים שלי ( עוד מהתקופה שאני גרתי איתם) וזה היה בהחלט מוזר ואפילו מביך להיתקל בה בהמון סיטואציות חוץ טיפוליות. באותם רגעים פשוט אמרנו שלום אחת לשנייה, מה נשמע קצר ולא הרחבנו את הדיבור. לאט לאט המבוכה אצלי פסקה והתרגלתי לזה שמחוץ לטיפול אנחנו פשוט סוג של שכנים
 
תודה לך

לא שאני "עטופה" באנשים,
אבל כן יוצאת ועובדת ונפגשת עם אנשים,
ורק אני יודעת כמה זה מאמץ, כמה זה לא קל לי.
וזה בודד.
ומפיל מדי פעם.

נכון לעכשו כבר קמתי.
 

ל3

New member
גאה בך שכרגע קמת

את נותת לי המון השראה וכוח. מנסה להקים את עצמי וכל פעם מחדש מתרסקת ואפילו לא נלחמת בזה אז מתארת לעצמי כמה זה קשה אף יותר עם מלחמה יומיומית קשה . אני כן יודעת מה זה להיות בסביבת עבודה/לימודים ולהתנהג כשורה כשבפנים הכל מרגיש לבד וסוגר. מבינה אותך לחלוטין
 

levshavur

New member
כן...

פנס שלום
הייתה לי מטפלת אחת שהקשר בנינו כל כך התקרב שהיא הזמינה אותי אליה הביתה בחגים, הכירה לי את המשפחה שלה...אבל כשסיימתי את הטיפול אצלה היא לא המשיכה את הקשר הזה. חבל.
מעבר לזה כבר יצא לי לפגוש מדריכים מההוסטל באוטובוס ואפילו מרצים שלי מהאוניברסיטה ...

אני חושבת שמה שאת מתארת זה מאוד עדין. איך הוא מתייחס לזה? האם שאלת אותו על זה?
לבשה.
 
אחרי יומיים קשים ממש

ניסיתי להסיק מסקנות שיעזרו לי להמשיך.
וזה די עזר לי להפסיק ליפול, ואפילו להתרומם קצת.

מהמסקנות:
הדרישה שלי מעצמי לשלמות לא הגיונית, ומרסקת אותי. אני אהיה טובה גם אם אתחיל במשהו.
יש הרבה דברים שאני יכולה לשתף בהם ולא צריכה להסתיר, הצורך לשחק ולהסתיר קשה לי מדי.
אנשים רואים אותי יותר טובה ממה שאני מסוגלת לראות, לא חייבת לחיות בכזה מתח.
לא טוב לי להיות בדירה לבד. אולי כי היא עדיין חדשה לי ואולי בגלל השינוי אצלי מעדיפה להיות בין אנשים.
צריכה למצוא מחדש דרך לנוח / להרפות מחוץ לבית, אם לא אוכל להשאר בדירה.

תודה לכל מי שהגיבה.
 
למעלה