"לא רוצה"

רוני75

New member
"לא רוצה"

ואיי, איזה שלב קשה.... ואני חשבתי שה"לא" היה קשה.... הכל לא רוצה והכל בהפגנה וכשלא מקבל נשכב על הרצפה ובוכה. עכשיו, למען ההגינות הוא קורע אותי מצחוק בעיקר כשהוא בהתחלה היה נופל על הרצפה ומתבכיין עכשיו הוא מיד רץ לשטיח שלו כי הוא הבין שעל השטיח יותר נעים לעשות את ההצגה.. בקיצור, יש כלים? אני מנסה הכל ואת כל הסבלנות אבל קשה.. קשה... עוד מעט הבנזגוי יוצא לחודש מילואים ואני מניחה שהלא רוצה עוד יישאר עד אז. לפני שבוע הוא קרע אותי לפעמים כשהוא אומר לא רוצה רוצה אני אומרת לא צריך. שבוע שעבר בגינה ילד אמר לו לא רוצה אז מה הוא ענה "לא צריך.." גאון בן שנה ו9.....
 

tiger mom

New member
הרבה סבלנות

לבחור את המריבות. אם זה לא באמת עקרוני לך, אל תכנסי לזה בכלל. להציע חלופות. לתת לו לבחור בין שתי אופציות. אפשר לתת לו לבחור הרבה דברים במשך היום וככה להוריד את מספר המריבות. אצלי היא בוחרת אפילו איזה שניצל להוציא מהאריזה. למרת שהם כולם נראים אותו דבר. לתת התרעה לפני שעושים דברים. לא להגיד: "עכשיו הולכים להתקלח". להתחיל ב: "אחרי דורה הולכים להתקלח", לחזור על זה 2-3 פעמים. אפשר אפילו תוכניות יותר ארוכות טווח: "אחרי דורה הוכלים לאכול, אחרי האוכל מתקלחים ואז הולכים למיטה. טקסים קבועים. דברים שהם רגילים אליהם גוררים פחות התנגדות. להסביר למה עושים דברים מסויימים. כשהוא נשכב על הרצפה וכועס, להסביר לו בקול נעים שאת מבינה שהוא כועס/ מתוסכל/ עצוב אבל... ככה הוא ילמד לאט לאט להגיד מה הוא מרגיש ולהביע נכון את הכעס שלו. לא לצחוק!!!!!!! להבין שזו הדרך שלו להביע את עצמו ופשוט הרבה סבלנות. הוא בודק גבולות. את צריכה לעמוד בהם.
 

רוני75

New member
תודה! הבעיה היא...

שזה לא תמיד באמת לא רוצה- לפעמים זה סתם כנראה בדיקת גבולות. הוא יכול לומר לא רוצה בלי בכלל בלי שאמרתי משהו... אני אתן לך דוג'. אני שואלת אם הוא רוצה יוגורט- הוא- לא רוצה אני- רוצה תפוח? הוא- לא רוצה, מתעצבן ונשכב על השטיח. אפילו לא נלחמתי איתו על משהו..... בכיף אני אתן לו מה שהוא רוצה, זו פשוט מין תגובה כזו. נראה לך שזה בסדר בחלק מהמקירם לתת לו כמה דק' ככה הלהירגע (2 דק' נניח) ואז לרדת לגובה שלו ולדבר איתו. לפעמים אנ פשוט מרגישה שעדיף לשנינו שזה מה שאני אעשה פשוט לפעמים זה מרגיש לי קצת הזנחה. אני ודעת שהוא בתקופה שהוא מתוסכל כי הוא אומר המון מילים, ממש כמעט הכל אבל עדיין לא מחבר משפטים ולא תמיד אני מבינה מה הוא אומר ברור לי שזה בדיקת גבולות אבל בטח כולן פה יודעות כמה זה מתיש וכמה אנחנו מנסות להתמודד עם זה על הצד הטוב ביותר שישמור על השפיות של כולנו....
 

tiger mom

New member
אני לא חושבת שזו הזנחה בכלל

אני אומרת לבת שלי לפעמים: "כשתרגעי, תבואי לדבר איתי. אני מחכה בחדר " הם לפעמים מתוסכלים ולא יכולים להסביר למה וזו הדרך שלהם וצריך לתת להם את האופציה להוציא כסע ועצבים זה לא שאת משאירה אותו לבכות ימים שלמים וזה לא שהוא בוכה כי כואב לו. לתת לו לבכות קצת ואז לנסות שוב לדבר איתו בעיני זה מצויין גם אנחנו כמבוגרים לפעמים מתעצבנים וצריכים כמה דקות בשביל שנוכל לחזור לנהל שיחה הגיונית.
 
למעלה