לא רוצה שיגיע מחר. (ט)

[TinaBa]

לא רוצה שיגיע מחר. (ט)

אין לי כוח... פשוט אין לי....

לא יכולה שיגעו בי שוב. שיפשיטו.
רוצה שהתקופה הזאת תעבור כבר.
כל האופציות לא טובות, ואחת מהן בטוח תתקיים ממש בקרוב.

ומפחדת גם מהטיפול מחר.
ששוב יעלו זכרונות מציפים. ששוב אני ארגיש את הידיים על הגוף שלי... נוגעות...

רוצה שקט.....

 

[lital172]

אני מאוד מתרגשת בשבילך

ורוצה לחבק אותך בכאב הזה. תזכרי שהם הרעיםלא נוגעים בך. שבעלך לצדך. שיביאו לך את הדבר הכי יפה שקיים. הילדה שלך שגדלה לך בבטן תשעה חודשים.. יוצאת לאויר העולם לחיבוק ולאימהיות שבך.. טוב? את תעברי את זה. וגם אםיהיה קשה ומלא חרדות התוצאה בסוף... תגרום לך לנשום שוב מאושר.

 

[TinaBa]

לא יכולה לא יכולה לא יכולה.....

אני כל כך גדולה. הרבה יותר ממה שאני אמורה להיות גם בסיטואציה הנוכחית...
באמת. אובייקטיבית. לא רק בראש.
ענקית! עצומה! דוחה!
רוצה שיצילו אותי מהגודל הזה.
שונאת את עצמי ברמות שקשה לי לתאר.
רוצה לעשות דברים נוראיים לגוף הזה.
להשמיד אותו.
לא יכולה להתמודד יותר!
(מתכננת כל כך הרבה דברים חולים לרגע שאחרי... וכבר כועסת על עצמי שאני אהיה אמא נוראית שיהיה לה אכפת מהמשקל ומהגוף ולא מהילדה שלה)

והיום הזה רק התחיל ועוד יש כל כך הרבה לעבור בו.....
אלוהים!!!
שזה יעבור כבר!!!!

 

[2b mind]

אני יכולה רק לדמיין מה את מרגישה, ויודעת שכל תמונה שאני מעלה בראש לא מגיעה לעוצמות שאת חווה.
ועדיין, אני מזכירה לעצמי שאת אותה טינה שאני מכירה ויודעת ואוהבת, (ואז יש לי יותר מילים)
אני כל כך גאה בך שהצלחת להגיע איך שהגעת עד עכשיו, אני יודעת שהנסיבות, ההתמודדות עם העבר, ההתמודדות עם ההווה.. הכל קשה מנשוא, ועדיין תראי איזה כוחות עצומים יש בך שאת שורדת את כל אלו.
אני יודעת (שבעיקר בהתחלה) תהיי אמא שקשה לה. (וזה בסדר, יש לא מעט הורים כאלה), אבל אני גם יודעת שתהיי אמא שקשובה מאוד לילדה שלה, (היית כזו בהריון, ואין שום סיבה שלא תהיי כזאת בהמשך...) וההקשבה הזו, אני חושבת שזה מה שהופך אמא לאמא טובה מספיק.

אוהבת אותך המון,
(ומפנה זמן ביומן בשביל להגיע)
שיעבור בקלות

 

[קולדון]

אני חושבת

שהרבה דברים שעשית בתקופה האחרונה, הפתיעו אותך לגבי עצמך, ולטובה.

זה לא מובן מאליו שבחרת להחזיק חזק ולא להשבר, אפילו אם מבחינתך זה רק לתקופה של ההריון. לפעמים צריך איזשהו פתח כדי להתחיל את התהליך של הפסקת ההרס העצמי, ומפחיד להגדיר אותו ככזה, אז משתמשים בטריגרים חיוביים כלשהם.

אני חושבת שמאוד התחזקת כתוצאה מכך, ושכתלדי את התינוקת שלך (!!!) יכול להיות שתראי את הדברים שוב אחרת. ששוב יהיה לך כוח לנסות ולהמשיך.

אני יודעת מהמעט שעברתי כמה זה קשה לא לברוח מהרגשות הקשים, כמה זה קשה לא להיות באופן אוטומאטי כל מה שאנחנו רגילות כבר להיות אחרי מה שקרה לנו... וגם, אני יודעת כמה זה מתגמל כשכן מצליחים ומתמודדים וכמה זה מחזק.

אני מקווה שתצליחי להמשיך בדרך הזו. עברת כל כך הרבה וזה היה אתגר ענקי, אולי הכי גדול שיכול להיות. את יודעת שבעצם אין לאן לחזור אחורה... אין בריריה וחייבים להמשיך לסחוב קדימה כי רק משם יש לך באמת אופציה להקלה מסויימת. אם תהרסי את הכל ותשברי את הכלים זה רק יחמיר את ההרגשה שלך...

שולחת לך חיבוק גדול ממני!!! ותפרגני לעצמך מידי פעם גם. אם היית קוראת את כל ההודעות שלך מההתחלה ועד עכשיו היית מבינה איזה תהליך מדהים ולא מובן מאליו את עברת ועוברת.

 

[פרפר בתוך אגרוף]

מקווה שהיום הזה עבר בשלום.

את בימים מאוד נסערים וטעונים. אני מקווה שברגע שתעברי אותם הדברים יראו לך אחרת, ויהיה קל יותר.

אני מתקשה מאוד להיות סובלנית לגבי המחשבה שהפרעת האכילה שלך תפגע בתינוקת הקטנה שתוולד ותהיה תלויה בך,
ואני חושבת שגם את לא צריכה להיות סובלנית כלפי זה.
יש רגעים שבהם החולי שלנו מעמת אותנו עם סדרי העדיפויות שלנו בצורה הכי ברורה.
ברור לי שבסדרי העדיפויות שלך עומדת התינוקת לפני איך שאת נראית, שלומה ובריאותה לפני כמה את שוקלת, איך שיראו החיים שלה לפני מה שחושבים עלייך אנשים.
אז ככה תצטרכי גם להתנהג.
לפי סדרי העדיפויות האלו.
ולא לתת לחולי לנצח אותם.

אני מאמינה בך ומאמינה שברגע שתעברי את התקופה הקשה הזו, תמצאי את עצמך ואת הכוחות לכל זה.

 

[hory0]

אהובה ויקרה כל כך..

לצערי אני לא מוצאת בי מילים.

אבל רוצה שתדעי שקוראת אותך, שמרגישה ויודעת כמה הכל קשה מדי. כואב מדי. ופשוט יותר מדי. שוב ושוב. הלוואי ויכולתי לגרום לזה להיות פשוט יותר..הלוואי.

תדעי שאני חושבת עליך כל הזמן,
ומחבקת ועוטפת אותך עם כל החום, האהבה וההערכה שיש בליבי אליך. (ויש ככ ככ הרבה!)

אוהבת אותך..

 

[someone343]

שולחת לך כוחות

ספרי מה איתך כשתוכלי..