לא רוצה לקום

[בתשל2]

לא רוצה לקום

שלום אחים ואחיות לצרה. אבא שלי, שנמצא בשלב מתקדם יחסית של דמנציה, אך עדיין מתקשר, אוהב מאד לישון. קשה להעיר אותו ולהקים אותו מן המיטה, גם בבוקר וגם אחה"צ. אמי חוששת שאם תרשה לו לישון "עוד קצת", כפי שהוא מבקש, הוא יהיה מוכן לישון כל היום. האם למישהו יש נסיון במצב כזה? עצה טובה? תודה.

 

[רגינה9]

המצב מוכר

כנראה שנוח להם במיטה, שמקנה להם גם תחושת ביטחון, יכול להיות גם השפעה של כדורי הרגעה שמקבל. מנסיוני, לנסות לשדל/לפתות אותם לקום מהמיטה. אם בפיתוי של מאכל טוב שהם עדיין אוהבים, או בביקור צפוי של בן משפחה שהם זוכרים ואוהבים. כל סיבה שתצליח "לשכנע" אותו לקום מהמיטה וסיפור ההמשך הוא כמובן לנסות ולשכנע אותו להשאר מחוץ למיטה. בהצלחה. טובה.

 

[בתשל2]

תודה רבה, רגינה9.

טוב להיוודע שזו "צרת רבים". בכל האתרים מדברים רק על הפרעות שינה... השאלה שלי היא אם אפשר "לזרום" אתו ולהיעתר לבקשותיו להמשיך לישון עוד קצת (בקשה שאני לגמרי מזדהה איתה...), או שזה עלול לשבש לו לגמרי את כל סדר היום.

 

[רגינה9]

הבעיה היא לאו דווקא סדר יום

אלא נושא של פצעי לחץ. שכיבה ממושכת עלולה לגרום לפצעי לחץ וזו בעיה גם כואבת וגם לא קלה לטיפול ולריפוי. לכן הכרחי לשנות את מצבם הפיזי מידי פעם. בנוסף אם ניתן עדיין לעניין אותו בפעילות כלשהיא, גם זה שיקול להוציא אותו מהמיטה, לנסות ולשמר את מה שעדיין ניתן.

 

[ענתי44]

תופעה מוכרת

וישנה גם תופעה הפוכה שבה הם ממעטים לישון. היו זמנים שאמא שלי היתה מסוגלת לא לישון גם 48 שעות ואני הייתי מותשת. היתה בהיי ולא הסכימה להכנס למיטה. כשאמא שלי עם יום מנומנמי, כמו שאני מכנה את זה. אני, ברוב המקרים מפתה אותה לקום בקפה ועוגה. אם היא מסרבת. אני מניחה לה לעוד עשר דקות וחוזרת לחדרה עם ניסיון מחודש. הרי כבר שכחה שכבר הייתי אצלה. אחרי פעמיים שלוש היא מתרצה. וכבר קרה כשהגעתי בפעם השלישית היא נזפה בי שהשארתי אותה במיטה כמו כלב. פשוט לא להיכנס ללחץ, ולהמשיך לנסות להוציא אותו.

 

[zs1957]

רוב חולי האלצהיימר אוהבים לישון

חשוב מאד שהחולה יקום בבוקר בשעה ויהיה לו סדר יום קבוע. אם במשך היום ינמנם על הכסא לא נורא .החולים אוהבים לישון כמו תינוקות