לא רוצה ללמוד

[אמא172]

לא רוצה ללמוד

מה עושים עם ילד בן 15 שלא רוצה ללמוד ( הוא לא מודה בכך ) למבחנים לעשות ש.ב מטלות איך מתמודדים בגיל הזה ניסינו דיבורים עונשים וכו...
בכיתת מצטיינים נתנו לו מחצית ניסיון ובדרך הזו לא נראה לי שיש סיכוי וחבל לנו ומתסכל בלשון המעטה.
מה שמטריד אותי יותר שקשה לי להבין אותו ואנחנו במלחמות כל הזמן והבית הפך לשדה קרב
H E L P

 

[מחשבות]

את למדת באדיקות ובדקדקנות, נהנית מכל

רגע והוצאת ציונים יפים למכביר?

 

[אמא172]

לא ברור לי

נו אז מה את אומרת להניח לו להכשל לא אומרת שצריך להנות מזה אבל איזה ברירה יש??? את תתני לילדייך להיכשל?

 

[מחשבות]

אתה. אני לא נותן לבנותיי להכשל, אבל מבין שבית

ספר הוא שעמום אחד גדול, שהצלחה שם אינה הצלחה בחיים ושרוב העשייה שם היא סתמית.

 

[חני ב]

נורא קל לדבר

אם הבנות שלך הולכות בתלם, ואני בטוחה שכך.
לא מקנאה בהורים שנמצאים במצב אחר ובמלחמות יומיות, ולא משנה על מה.

 

[מחשבות]

מלחמות יומיות על בית הספר? למה לטרוח?

 

[חני ב]

כמו שכתבתי, קל לך לדבר

גם אני לא הייתי במצב הזה ובטח לא אהיה. הכל ורוד...
אבל לא כך אצל כולם.

 

[מחשבות]

ממש לא ורוד. ויכוחים וצעקות יש. בית ספר

בהחלט אינו מקום המעודד את השוהים בו להתענג.

 

[חני ב]

תשאל את הבת שלי איך בתיכון

הילדה מאושרת.
זה אופי!!

 

[kobit11]

שתביני, מדובר פה באמא לילד מצטיין (!).

השיר הזה מוקדש לה.

 

[kobit11]

אמא172 בתגובה: בוודאי !

סתאאאאאם.

 

[אימם]

איך הוא במבחנים?

מכירה את זה. הנער שלי בן 13.5 בכיתת ח מצויינות
בשנה שעברה סרב באדיקות להכין שיעורי בית...אבל הוציא ציונים מעולים במבחנים.
בתעודה הורידו לו ציון (מנות) על אי הכנת שיעורי בית
לקחתי אותו בשנה שעברה לאבחון פסיכודידקטי ואכן יש לו בעיה בכתיבה (אין בעיה בהקלדה) ועוד דברים שעלו באבחון והצטרכו טיפול.
אז אני מציעה כדבר ראשון לעשות לו אבחון פסיכודידקטי ולהעלות את הבעיה בשיחה עם הפסיכולוג.
הבעיה לא ממש נפתרה, אבל אנחנו יותר מבינים את הקושי שלו והוא יותר משתדל
אבל בעיקר אנחנו מתמקדים במקצועות החשובים ואני משתדלת לשבת איתו לשמור שהוא יכין שיעורי בית ולא יגלוש...

 

[אמא172]

ככה ככה

המבחנים לא משהוא יש פערים בציונים פעם 80 ופעם 50 עשיתי אבחון פסיכודידקטי קיבל הקלות הבעיה היא שבבית הוא מורח את הזמן ולא לומד קיבל עבודות לחופש ועד שלא הרמתי את הכל והענשתי לא עשה וגם לא הכל.
הקושי שהוא לא בן יחיד יש עוד אחים בבית שזקוקים לתשומת לב ולא יודעת מה לעשות

 

[אחותו של שקספיר]

המדד שלי מול הצאצא סרבן הלימודים

הוא מבחן התוצאה.

הגענו להסכם כבר לפני כמה שנים (הוא כבר בי"ב הגיע הזמן והסבלנות האוזלת שלי)

לא מעניין אותי "הנ"ל לא הכין שיעורי בית בתנ"ך" אלא המבחן בסופו של דבר.

אם מבחן התוצאה מביא ציונים טובים (והיה לנו גם מו"מ על מה זה ציון טוב ומה זה ציון מספק ומה לא )--- אז מצידי

שלא יגיש עבודות, שלא יכין שיעורי בית, וכן הלאה- בהתמודדות שלו מול המורים (וסיכון הציונים הסופיים שלו)

השנה (אני מקווה) הוא הגיע למסקנה (ברוך השם) שאם במילא הוא רובץ בבית ספר, כבר עדיף לו ללמוד את השעות האלו....

אבל זה היה דם יזע דמעות והרבה ציונים שהוא יכול היה בהינף מקלדת אחת להוציא ציונים הרבה הרבה יותר טובים.

הוא למד להגיע אליי לבקש לחזור איתו על חומר לבחינות במקצועות ההומניים---ואז גיליתי שזו אינה חזרה אלא פעם ראשונה שנתקל בכלל בחומר (קריזה!)

בהמשך סיכמתי איתו שאני לא הולכת להחליף את המורה לספרות/היסטוריה/אזרחות אלא הוא חייב לקרוא פעם אחת לפחות באופן עצמאי את החומר.

מה שמתסכל בטירוף, הפער בין היכולת שלו ואם היה משקיע שעה בלימודים-- לאיזה תוצאות היה מגיע , ובין התוצאות בפועל.

לי- כבר די ברור שאת הבגרות הוא "יגרד" איכשהו, ובסופו של דבר יצטרך פסיכומטרי גבוה יותר או לתקן מבחני בגרות--- אבל..... זה מה שיש.

אני לא יכולה או רוצה (משעמם!) ללמוד במקומו

ולכן הוא כנראה יצטרך לאכול את הדייסה שהוא מבשל לעצמו.

 

[אימם]

זו ההתלבטות הנצחית שלי

דרכת על נקודה רגישה...
גם אצלי הבן, לא היה משקיע מעט היה משיג הרבה...וקשה לי להרים ידיים ולתת לו להכשל כי לי יש בעיה עם זה!

 

[אמא172]

מזדהה

מה שכתבת זה בדיוק מתאר את מה שאני עוברת לפעמים במימדים גדולים יותר העיניין שאני לא יודעת וקשה לי להרפות . האם אני צריכה לשאול/לתחקר האם יש מבחן / שיעורים למה לא עשית וכו

 

[אוטוטו12]

בעיה מוכרת....

היי,

אצלנו הבן 14 - גם הוא - לא מבין למה צריך ללכת לבית הספר.... למה צריך להכין ש"ב.... למה צריך מבחנים וכו'....
גם הוא מאובחן עם התאמות של לפטופ ועוד מס' דברים... גם הוא בכיתת מצטיינים.
מבינה את כאבך...
זה נכון מצד אחד שאי אפשר להכריח.... כי גם אם זה יעזור לימודית - ואני לא בטוחה בכך במאה אחוזים - זה יעכיר את האוירה בבית...
חשבנו גם לשחד אותו בדברים שרוצה.... הלך ממש ממש חלקית....
לעזוב אותו לנפשו - אי אפשר - איך נצטייר בעינינו ? בעיני הסביבה ?
מצד שני זה דווקא מאוד מפתה.... ואולי גם הגיוני - כי אם הוא בכיתת מצטיינים - הרי ששכל יש לו.... כלומר כשירצה.... יצליח... אז נכון שאולי זה לא יהיה בזמן הנכון ... ואולי דברים יתעכבו לו קצת.... אבל מצד שני אפשר ככה להרוויח ילד... שפוי.... נחמד.... נעים.... בלי מלחמות בבית לא ?
זה לא שאנחנו עושים את זה... אבל זה מאוד קורץ לי...
מצד אחר - אולי צריך לקחת אותו לשיחה.... נעימה.... בזמן שמתאים לכולכם (הורים והילד) ולנסות להבין ממנו מה קורה איתו... למה היחס הזה שלו ללימודים ? מה מציק לו ..... מה מפריע.... מה היה רוצה לעשות.. אולי זה משהו ממש קטן שבשינוי קטן אפשר לשנות בגדול את היחס שלו ?
אולי דווקא בגלל שהוא בכיתת מצטיינים זה מה שמציק לו ? פתאום הוא רואה שהוא כמו כולם... ויש לחץ של להצליח.... ואז זה מפחיד אותו שהוא לא יבלוט אז הוא הרים ידיים מראש ? יש מליון דברים שיכולים להיות.... צריך רק לדבר איתו.... בלי שיפוטיות... בלי מתחים...
בהצלחה

 

[אימם]

מזדהה מאוד!

 

[kobit11]

לגבי השלוש שורות האחרונות. מראש צריך

להגיד לילד לא להתבייש לבקש עזרה מחבריו המצטיינים כמוהו.

 

[אמא172]

העיניין הוא שהוא לא אומר שהוא מתקשה הוא פשוט

לא לומד למבחנים. נורא "עסוק" בפלא מחשב וטלויזיה כל הזמן אני מוצאת את עצמי מחרימה דברים