לא רוצה ללכת לגן

[דסי אשר]

לא שייך לחינוך לגיל הרך......

נכון, אני התחלתי, אבל הבאתי את הספר משום הדיון שהתחיל להתפתח, מדבריה של ליאת+ על התנגדות הבן ללכת ולגן, ודבריה של אחרת, שהביאה את סיפורה, כיצד שאלה בתה על קיומו של אב. לדעתי, ויש אחרים שחושבים/ןת כמוני, שונים מליליה ואחרים - שחושבים שהספר טוב. אבל נראה לי שבזה צריך להתיים הדיון על הספר, אנחנו בפורום חינוך לגיל הרך, לא בביקורת ספרים שאינם בתחום הגיל הרך ולא בפורום שעוסק בעמדות כלפי נשים/גברים. למען כבוד אלי, ולא רק לילדים, הייתי שמחה לקרא דברים אחרים שנכתבים אלי, ונכבתים בפורום שתוכנו חינוך לגיל הרך. דסי

 

[ליליה והגמדים]

זה מאוד קשור לחינוך לגיל הרך, דסי

זו ההגמוניה שדוברת מפיה של ליליך ומתייגת ומסמנת ומקצה מחמת מיאוס את מי שלא הולכות בתלם - ואת ילדיהן. ואין כמעט כאלו שחושבים שהספר רציני או טוב, למעט המחברת וכמה גברים שובניסטיים שמחפשים עוד משת"פיות שתסייענה להם לשמר את הסדר הישן.

 

[ליליה והגמדים]

ליליך = ליבליך

 

[חגית אמא של אלה]

../images/Emo4.gifזאת לא הפעם הראשונה שאני

שומעת על המסרים שמעביר הספר הזה... בכל אופן, כל מה שניסיתי לומר הוא שייתכן שהילד נושא איתו איזו מועקה שזו דרכו לבטא אותה: הפרידה בבקרים. אני לא יודעת אם ליאת קראה את המשך השירשור , אולי אני טועה לגמרי. פשוט אצלנו הבקרים הסתברו כחרדת נטישה כלשהי שקשורה ל"אין אבא".

 

[הילהל]

../images/Emo45.gifספר בלתי נסבל

לקחתי אותו מהספריה במחשבה שהוא יעזור לי להתכונן לראיונות בעבודת התיזה שלי. קיבלתי ממנו בעיקר רעיונות "מה לא לעשות". ואני יודעת שאני וליליה לא לבד בביקורת הזו.

 

[ליאת +]

תודה על כל התשובות ועל כל

הכיוונים!!! נתתן לי הרבה חומר למחשבה (בסופהשבוע בד"כ אני לא פותחת אינטרנט ככה שרק עכשיו קראתי הכל). ילדה יפה בלבן- וואו. ממש פתחת לי כיוון חדש למחשבה. זה נכון שאנחנו מנסות להסתיר מאביתר ביקורת שיש לנו על הגן ואני מסכימה איתך שיש מקום לשתף אותו - באופן מתאים- גם בהשגות שיש לו על הגן. איך אני רוצה שהוא ירגיש שהוא יכול להתלונן אם אנחנו לא נותנים לו מודל של העברת ביקורת. בדיוק השבוע קרה שדיברתי עם אמא נוספת על בעיות בגן ואז היא היסתה אותי ש"הילדים לא ישמעו". כשאני חושבת על זה עכשיו- זה בעיתי. לא שצריך לשתף ילדים בכל פיסת מידע, ויש דברים שהם יכולים להבין לא נכון, אבל בהחלט אני יכולה לשתף אותי בהרגשה שלי שאולי יש בגן דברים שגורמים לו לא להרגיש טוב. לא נראה לי שאנחנו נוציא אותו בקרוב מהגן, אבל זה בהחלט נתן לי כיוון למחשבה. לגבי משחקי אמא-אמא: האמת היא שאני צריכה לבדוק, כי נראה לי ש"המשחק הסוציודרמטי" (כמו שהגננת מכנה את זה..) עדיין לא כל כך מפותח אצלהם ומרבית המשחקים הם בין הבנים וכוללים: אני אריה גדול אני אוכל אותך...לא אני אריה גדול ואני אוכל אותך... וחוזר חלילה. אבל אני אנסה להעתנין יותר ולשאול. (אולי גם בין האריות יש אמא ואבא ולא רק מרדפים אחד אחרי השני). ולגבי הספר של עמיה ליבליך..

גם אני לא אהבתי אותו. לא ידעתי שיש כזו הנתגדות גורפת אליו ואפילו לא התאמצתי לנסח את מה שמפריע לי בו. וזו בהחלט הייתה אכזבה לעומת ספרים אחרים שלה.