לא רוצה לחיות יותר...

[*jenny]

לא רוצה לחיות יותר...

אולי זה הפיגוע אתמול ואולי זו תוצאה של משהו שנמשך כבר הרבה זמן, אבל פשוט נמאס לי! אני לא יכולה יותר לקום בבוקר ולהרגיש שאין לי כח לעשות כלום, שאני לא רוצה. אני לא מצליחה להתרכז בשום דבר, כל היום אני יושבת ובוכה, פשוט בוכה, פעם בגלל הרוגים בפיגוע, פעם בגלל סרט, אבל האמת היא שזה הכל בגללי... אני לא רוצה יותר לחיו, נמאס לי לסבול, נמאס לי לכאוב, נמאס לי!!!!!!!!

 

[עופריקו]

ג`ני ....

מה בגללך ??????? מה שקורה הוא לא באשמתך... המעשים המזעזעים גורמים לכולם עצבות אבל מפה להאשים את עצמך בכך המרחק הוא גדול... אשמח לעזור שלך עופר שגם כואב

 

[*jenny]

אני...

אני מאשימה את עצמי ברחמים העצמיים שלי, לא בשום דבר אחר... מה שקורה לי הוא לא משהו חדש, זה לא שהחלטתי בגלל הפיגוע לשים קץ לחיי, אבל הפיגוע הזה השפיע עליי מאוד. אנשים שהכרתי היו שם, אנשים שהכרתי נהרגו שם...

 

[מורני !]

ג`ני

אני מבינה את המצב בו את נמצאת.... מכירה את זה מקרוב, לצערי... השאלה שלי היא.... עכשיו שבאמת כבר נמאס לך.... לא הגיע הזמן להתחיל לטפל בעצמך?

 

[*jenny]

ניסיתי...

אני לא יודעת מה עוד אני יכולה לעשות...

 

[ליפי]

ג`ני יקרה,

אני מבינה שכרגע קשה, וכואב ולחוץ. ובוכים. לכל אחד יש תקופות כאלה. ולמי שעבר דברים נוראים וקשים כמונו על אחת כמה וכמה. אבל אני מניחה שלא תמיד הרגשת ככה ולא תמיד תרגישי ככה. ולפעמים, אם נותנים למצב הרוח להתאורר, לבטא את עצמו עד הסוף עד כלות אחרי כמה זמן יורד מסך הכאב ודברים חדשים מתחילים לעלות. שלך בהצלחה, ליפי

 

[*jenny]

יהיה בסדר...

היום בבוקר הסתכלתי על התמונות של ההרוגים, הסתכלתי טוב טוב ובכיתי על הילדים המסכנים שהלכו ולא יחזרו. אבל בעודי מסתכלת על התמונות הבנתי משהו ששינה לגמרי את תפיסת העולם שלי- אני לא רוצה שהתמונה שלי תופיע שם, אני לא רוצה שמישהו ישב ויבכה עליי, אני לא רוצה... אני מתארת לעצמי שהמחשבות על לקחת כמה כדורים ולסיים את החיים האומללים שלי נדחקו קצת הצידה. היום, אני צריכה להיות שם בשביל חברים שלי, אלה שיושבים ומחכים לשמוע מה קרה לחברה שלהם שגולת מתכת נכנסה לה למוח... היום, אני לא אחשוב על עצמי, יש לי דברים יותר חשובים לדאוג להם ואני יודעת שאני עדיין לא מוכנה למות...

 

[ליפי]

כל הכבוד ג`ני!

צריך המון אומץ וכוח כדי לצאת מהנקודה שבה היית, של קושי ושל צער ושל פחד ולעבור למקום שאת נמצאת בו- מקום אצילי של לחשוב גם על אחרים.מקום של לחשוב על משימות ועל דברים שרוצים לעשות ועל מקומות שורמים להגיע עליהם. מחבקת אותך המון המון המון.... ושתצליחי.... ליפי

 

[ליפי]

עוד משהו ג`ני

אם תצטרכי למקרה ששוב תרגישי רע ואני מקווה שזה לא יקרה חס וחלילה... מקום לקבל עזרה. דרך הרשת.

 

[*jenny]

תודה רבה...

את באמת נהדרת...

 

[ליפי]

תרגישי טוב יקרה ונחמדה,

שיהיה רק טוב, כל הכבוד על ההתמודדות ועל המאמץ...

 

[פו-הדוב]

jenny עוד יהיו רגעים יפים

jenny אני מניח שכחלק מהמאבק שלך יש גם ימים כאלה שכל הרגשות מציפות אותך מחדש, ואת נכנסת לתחושה רעה שאת מאשימה את עצמך בכל דבר שקורה. אז כל מה שאני יכול להגיד לך שאת חייבת להמשיך במאבק שלך למרות שאני מתאר לעצמי שהוא מאוד קשה ולהמשיך לנצח אותו,את התוקף. מקווה שתזכי לימים טובים יותר ומעריך את מאבקך האין-סופי ביי אסף

 

[*jenny]

תודה רבה...